אלימות בבתי ספר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שפה=en-us ⟸ שפה=אנגלית (באמצעות WP:JWB) |
AnnieBunny1 (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים |
||
שורה 4:
* אלימות פיזית, אלימות בין התלמידים לבין עצמם, בין תלמידים לצוות הבית ספרי, ו[[ענישה גופנית]]. אלימות פיזית כוללת תקיפות פיזיות המופנות כלפי האחר שביטוייה הנפוצים הם: הכאה, דחיפה, צביטה, נשיכה, סטירה, זריקת חפצים על הזולת, מתן אגרוף, חניקה, גרימת כוויות, משיכה בשיער וכדומה. קיימת גם אלימות שבה התוקף משתמש בחפצים לצורך איום או לצורך פגיעה. נזקי האלימות הפיזית (בניגוד לנזקי האלימות המילולית), גלויים לעין, והם כוללים חבורות, פגיעות על הפנים, סימני נשיכה, שריטות ועוד.
* התעללות פסיכולוגית, הכוללת [[אלימות מילולית]]: אלימות אקטיבית וישירה, הפוגעת ברגשות הזולת. ביטוייה הם: קללות, כינויים שמטרתם העלבת והשפלת האחר, ואיומים לפגיעה פיזית.
*אלימות רגשית: דפוס התנהגות שביטוייו דחייה חברתית, השלטת טרור, השמצה, סחטנות, הטרדה, השפלה, [[חרם חברתי|חרם]], [[רכילות]] זדונית שיש בה השמצה, איומים, סחיטה כספית, הערות [[גזענות|גזעניות]], מניעת השתתפות בפעולות חברתיות ועוד. ישנם חוקרים המאחדים דפוס זה של אלימות עם אלימות מילולית. דפוס זה גורם נזק ליכולת החשיבה של הנפגעים ולשימוש בהגיונם.
*[[אלימות מינית]], הכוללת [[אונס]] ו[[הטרדה מינית]]. אלימות מינית כוללת נגיעה במקומות אינטימיים, מציצנות, הפעלת לחץ על הילד לחשוף איברים אינטימיים, הפשטה בכוח ועוד. ממחקרים עולה שבמקרים רבים התנהגות מינית פוגעת של ילד בילד יש בה דפוס החוזר על עצמו ומסלים עם הזמן<ref name=":2" />.
* צורות שונות של [[בריונות]], הכוללות גם [[בריונות רשת]]
שורה 20:
אסטרטגיות ברמה הבית-ספרית, נועדו לשנות מאפיינים הקשורים לאלימות בבית הספר. עמוד השדרה של המחקר הפסיכולוגי בנושא הוא צמצום של התנהגות אלימה וחסרת התחשבות, ובמיוחד פיתוח של דרכי התערבות ברמת בית הספר<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://files.eric.ed.gov/fulltext/ED494566.pdf|הכותב=|כותרת=School Violence|אתר=|תאריך=}}</ref>. <br />ה-[[המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן|CDC]] מציע שבתי ספר יקדמו טכניקות שונות לניהול כיתה, [[למידה שיתופית]] ופיקוח קרוב על תלמידים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.cdc.gov/violenceprevention/index.html|כותרת=Violence Prevention Home Page|אתר=www.cdc.gov|תאריך=2020-01-02|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-01-30}}</ref>.
ברמת [[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]], התערבות קבוצתית הידועה כ"משחקי התנהגות חיובית", מסייעת בהפחתת התנהגויות אלימות בכיתה ומקדמת אינטראקציות חברתיות חיוביות בכיתה<ref>{{צ-מאמר|שם=The Good Behavior Game: A Best Practice Candidate as a Universal Behavioral Vaccine|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1020977107086|כתב עת=Clinical Child and Family Psychology Review|שנת הוצאה=2002-12-01|עמ=273–297|כרך=5|doi=10.1023/A:1020977107086|מחבר=Dennis D. Embry}}</ref>. ישנן הוכחות לכך שתוכנית המיושמת בקרב תלמידי כיתות ב' וג', העוסקת בשליטה בדחפים
אסטרטגיות אחרות ברמה הבית-ספרית מיועדות לצמצום או ביטול של תופעת הבריונות<ref>{{צ-ספר|שם=The Nature of School Bullying: A Cross-national Perspective|קישור=https://books.google.co.il/books/about/The_Nature_of_School_Bullying.html?id=Fj6i8AHNT5AC&redir_esc=y|מו"ל=Psychology Press|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-0-415-17984-3|מחבר=Peter K. Smith, Richard Catalano, Phillip Slee, Yohji Morita|שפה=en}}</ref> וארגון של גורמי השיטור המקומיים לאכיפה טובה יותר כנגד פעילות אלימה של [[כנופיה|כנופיות]] שונות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://talglobal.com/|כותרת=TAL Global - Security Consulting • Risk Management|אתר=TAL Global|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2020-01-30}}</ref>.
מורים הם הקבוצה המקצועית המתמודדת ישירות עם תופעות של אלימות בבית הספר ושנמצאת רוב הזמן בקרב הבריונים וגורמי האלימות בעצמם, כמו גם הצדדים האחרים (הצד המותקף ושאר התלמידים). לפיכך, לדרכי ואופני ההתערבות של מורים במקרי אלימות ובריונות בית ספרית יש חשיבות רבה. על פי מחקרים, מורים מעדיפים התערבויות מבוססות סמכות, אך נראה שמזניחים מעט את עניין התמיכה בקורבנות האלימות והבריונות. בשטח, רוב תוכניות הלימוד המיועדות להכשרת מורים אינן כוללות כישורי מניעה והתערבות בנושאים של אלימות בבית הספר<ref>{{צ-מאמר|שם=How teachers respond to school bullying: An examination of self-reported intervention strategy use, moderator effects, and concurrent use of multiple strategies|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0742051X15001122|כתב עת=Teaching and Teacher Education|שנת הוצאה=2015-10-01|עמ=191–202|כרך=51|doi=10.1016/j.tate.2015.07.004|מחבר=Christoph Burger, Dagmar Strohmeier, Nina Spröber, Sheri Bauman}}</ref>.
שורה 36:
* עידוד ילדים לשתף מורה או כל מבוגר אחר לכך שהוא נחשף להתנהגות אלימה או מתעללת
* פיתוח כישורים נפשיים שיבססו אצל ילדים ונערים שליטה ואוטונומיה, כתנאי להתמודדות במצבי חיים מורכבים וקשים
* הצבת [[טלוויזיה במעגל סגור|מצלמות אבטחה]] במעגל סגור על מנת לשמור על הסדר הקיים והביטחון של כלל הנמצאים בשטח בית הספר
* הגברת סמכותו ואחריותו של מנהל בית הספר
* קביעת מדיניות ונהלים ברורים ביחס לטיפול במקרי אלימות בבית הספר
שורה 42:
== בישראל ==
סקר [[ארגון המורים]] שנערך בראשית שנת הלימודים של 2019 בקרב 400 מורים, מצא ירידה של אחוז במספר הדיווחים של מורים על אלימות שהופנתה כלפיהם. עם זאת, מספר הדיווחים שנתקבלו עדיין גבוה יחסית: כ־54% מכלל המורים בישראל חוו אלימות כזו או אחרת בשנה זו<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/news/Education/Article-715701|כותרת=האתגרים העומדים בפני מערכת החינוך: המלחמה בבריונות ובאלימות נוער|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-01-30}}</ref>. 76% דיווחו על "חוצפה וסירוב לקיים הוראות מצד תלמידים". על פי הסקר, בסך הכול 87% מהמורים דיווחו כי חוו סוג כלשהו של אלימות בבית הספר או היו עדים לה<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5527931,00.html|כותרת=דו"ח: שיעור האלימות בבתי ספר בישראל גבוה פי 6 ממדינות המערב|אתר=ynet|תאריך=2019-06-19|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-30}}</ref>.
בראייה רחבה המצב היחסי של ישראל מבחינת מקרי אלימות בית ספרית מדווחים הוא לא חיובי.
| |||