הוצאה לאור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 16:
* [[מכירה]]
בדרך כלל מוסר המחבר את פעולת ההוצאה לאור לגוף המתמחה בכך, [[הוצאת ספרים]] - כאשר מדובר בספר, או מערכת [[כתב עת]] - כאשר מדובר במאמר, בסיפור קצר או בשיר.
ב[[ארצות הברית]] ובמדינות נוספות מקובל שההתקשרות עם המו"ל נעשית בעזרת סוכן ספרותי. בישראל שיטה זו פחות מקובלת, ועל המחבר לעסוק בכך בעצמו. ב[[ישראל|מדינת ישראל]] פועלים מאות מו"לים, המוציאים לאור מדי שנה אלפי כותרים (בהדפסה ראשונה או חוזרת). כמחצית מן הכותרים מופקים על ידי 20 המו"לים הגדולים. מדי שנה עורכים המו"לים בישראל את [[שבוע הספר העברי]], שבמסגרתו מוקמים ירידי ספרים ברחובות הערים, ובהם נמכרים ספרים בהנחות של 20 עד 40 אחוזים.
שורה 27:
==מציאת המו"ל המתאים==
בהוצאות הספרים עובדים [[לקטור]]ים (קוראי כתבי-יד), שתפקידם לבחור בין כל [[כתב יד (מקור)|כתבי היד]] המגיעים להוצאה אילו יוצאו לאור. הבחירה נעשית על פי שיקולים של איכות, סיכויי ההצלחה המסחרית של כתב היד, ובהוצאות המוקדשות לז'אנר ([[סוגה]]) מסוים של דברי דפוס, הבחירה נעשית בהתאם לרוח ההוצאה וקהל היעד שלה. לרוב המו"לים ממליצים לשלוח אליהם טיוטה ראשונית של הספר
בקרב המו"לים קיימות התמחויות שונות: יש המתמחים בספרי בישול, אחרים מתמחים בספרות משפטית, ספרות יפה וכו'. מו"לים גדולים עוסקים בתחומים רבים, אך גם הגדול שבהם אינו עוסק בכל התחומים. להצלחת ההתקשרות עם המו"ל, הן בשלב של חיפוש מו"ל והן בשלב של הפקת הספר, יש לפנות למו"ל שתחומי התמחותו תואמים את הגדרת הספר. פנייה למו"ל שאינו מתאים תיענה במוקדם או במאוחר בשלילה, ולכן אין בה תועלת.
לבחירת המו"ל הנכון עשויה להיות השפעה מכרעת על הצלחתו של הספר. דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בהחלטתו של [[סטיבן הוקינג]] לפרסם את ספרו "[[קיצור תולדות הזמן]]" דווקא בהוצאת בנטם, הפונה לקהל הרחב, ולא בהוצאה הפונה לאנשי מדע או לקהל משכיל במיוחד. את תיאור התהליך של מציאת המו"ל נותן הוקינג בספרו האחר, "חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות":
{{ציטוט|תוכן=לאחר שהחלטתי להקדיש זמן ומאמץ לכתיבת ספר, רציתי שהוא יגיע למספר אנשים גדול ככל האפשר. ספרי הקודמים, הטכניים, התפרסמו בהוצאת האוניברסיטה של קיימברידג'. המו"ל הזה עשה עבודה טובה, אבל הערכתי שהוא אינו מתאים לציבור הרחב שעליו חשבתי. לכן פניתי לסוכן ספרותי, אל צוקרמן, שהוצג בפני כגיסו של אחד מעמיתי. נתתי לו טיוטה של הפרק הראשון והסברתי שאני רוצה ספר מהסוג הנמכר בדוכני הספרים בנמלי תעופה. הוא אמר שאין לי שום סיכוי. אולי הוא יימכר היטב לאקדמאים ולסטודנטים, אבל ספרים כאלה אינם מסוגלים לפרוץ לנחלתו של ג'פרי ארצ'ר.
מסרתי לצוקרמן את הטיוטה הראשונה של הספר ב-1984. הוא שלח אותו לכמה מו"לים והמליץ בפני לקבל את ההצעה של נורטון, מו"ל אמריקני הפונה לציבור "גבוה" למדי. במקום זאת החלטתי לקבל את הצעתה של הוצאת בנטם, הפונה לקהל הרחב. אמנם בנטם אינה מתמחה בפרסום ספרי מדע, אבל ספריה מצויים בשפע בדוכנים שבנמלי התעופה.|מקור=סטיבן הוקינג, '''חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות'''}}
ההחלטה בפניה עומד המו"ל עם קבלת פנייה מהמחבר אינה פשוטה, מפני שעליו לחזות את מידת ההצלחה הצפויה לספר, ובהתאם לכך להחליט על כדאיות ההשקעה בהפקת הספר. כתוצאה מכך, גם מחברים של ספרים שהפכו לרבי-מכר התקשו במציאת מו"ל לספרם הראשון. בדוגמאות הבאות ניתן למצוא נחמה ומוסר השכל:
* ספרו הראשון של [[פנחס שדה]], "[[החיים כמשל]]", נדחה על ידי שלושים מו"לים, ולבסוף יצא לאור בהוצאת המחבר.
* [[לורנס ג' פיטר]] מספר כי ספרו המצליח "[[העיקרון הפיטרי]]" נדחה במשך שנים אחדות על ידי 13 מו"לים.
* ספרו של [[ג'יימס ג'ויס]] "דבלינאים" נדחה על ידי 22 מו"לים.
*ספרה הראשון של [[ ג'יי קיי רולינג]] מתוך סדרת רבי המכר של כל הזמנים "[[הארי פוטר ואבן החכמים]]", נדחה תחילה על ידי 12 מו"לים בטענה שהספר אינו מסחרי.
שורה 51:
==הוצאה עצמית==
לעיתים, ובפרט כאשר המחבר אינו מוצא מו"ל לספרו, נעשית ההוצאה לאור על ידי המחבר (הוצאה עצמית). עם התפתחותו של [[מימון המונים|מימון ההמונים]] בישראל, החלה האפשרות של הוצאה עצמית להיות יותר אטרקטיבית. וזאת על רקע התמורה הנמוכה המשולמת לרוב למחברים על ידי הוצאות הספרים המסחריות.{{הערה|{{TheMarker|אמיתי זיו|רוצים להוציא ספר? דלגו ישר לאינטרנט|1.2024489|20 במאי 2013}}.}}
==הדפסה נוספת==
הדפסה נוספת של ספר נעשית לפי שיקול דעתו של המו"ל, לאחר שאזל המלאי של ההדפסה האחרונה וממשיך להתקיים ביקוש לספר, או מתעורר מחדש ביקוש כזה. בהדפסה נוספת מודפס הספר בדיוק כפי שהודפס בעבר, לעיתים תוך שינוי מינורי כגון שינוי העטיפה. הדפסה נוספת היא צעד סביר כאשר מדובר בגרסה מקורית (לא מתורגמת) של ספרות יפה, שאותה לא נהוג לעדכן, וכן כאשר עברו שנים לא רבות מאז שיצאה לאור ההדפסה הראשונה של ספר עיון, כך שהספר עודנו רלוונטי.
שיקולים כלכליים ואחרים גורמים להוצאת הדפסה חוזרת של ספר אף שמבחינת טובת הקורא עדיף להוציא [[מהדורה]] חדשה. במיוחד יש משמעות לשיקולים כלכליים אלה בשוק קטן יחסית כמו בישראל. דוגמה להמחשת הבעייתיות שבצעד זה: בשנת [[1984]] יצא לאור בהוצאת "[[עם עובד]]" תרגום עברי לספרו של דניס מק-סמית, "מוסוליני". עשרים שנה לאחר מכן יצאה לאור מהדורה נוספת של הספר, ובה שני שינויים בולטים: ה[[עטיפה (ספר)|עטיפה]] עוצבה מחדש, ובסוף הספר נוסף [[מפתח עניינים]]. בתוכן הספר לא חל כל שינוי. בעיה ראשונה בולטת לעין: במהלך תקופה ארוכה זו השתנו כללי ה[[כתיב מלא|כתיב המלא]], ומילים כדוגמת "פארלאמנט", "מיספר", "ריפובליקה", "סינאטור", שאולי נראו סבירות בשנת 1984, נראות שגויות בעליל בשנת [[2004]].
==מהדורה חדשה==
{{הפניה לערך מורחב|מהדורה}}
קודם לביצוע הדפסה נוספת של ספר יש לשקול האם הגיע הזמן למהדורה חדשה, בהתאם לשינויים שהצטברו מאז סגירת המהדורה הקודמת. השינויים ממהדורה למהדורה הם בעיקר מהסוגים הבאים:
שורה 82:
*[https://web.archive.org/web/20131113085924/http://jnul.huji.ac.il/heb/lgd-publishers.html מאגר המו"לים בישראל] ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]
* {{ynet|[[אריאנה מלמד]]|כך תוציאו ספר (ההתרגשות שלפני)|566770|1 במרץ 2001}}
* אריאנה מלמד, [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-566988,00.html כך תוציאו ספר (המאמץ שאחרי)], באתר ynet
* גרשון זילברברג, [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/255228.html היה שלום יוהנס גוטנברג], מאמר בנושאים סדר, דפוס והוצאה לאור
*[https://textratz.co.il/
* {{קשר1|[[מוטי נייגר]]|מאה שנה לייסוד המו"לות העברית בארץ ישראל ולכינון המרכז הספרותי בה|37/37_Neiger|אביב-קיץ 2008, 82–92}}
* {{קשר1|מוטי נייגר ונרמינה עבדולאייב|החוויה המו"לית: בחינת תהליכי ההוצאה לאור של כתבי יד ספרותיים בספרים ובאתרי אינטרנט מנקודת מבטם של היוצרים|41/41_Neiger%20and%20Abdulaev|חורף 2011 עמ' 54–64}}
| |||