הווארד בייקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←לאחר הקריירה בסנאט: קישורים פנימיים |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 40:
בייקר נולד בהאנטסוויל שב[[טנסי]], לדורה אן (לבית לאד) והווארד בייקר האב{{הערה|[http://www.nytimes.com/1996/12/08/style/nancy-kassebaum-and-howard-baker.html?pagewanted=1 Nancy Kassebaum and Howard Baker], באתר [[הניו יורק טיימס]], 8 בדצמבר 1996}}.
אביו, חבר המפלגה הרפובליקנית, היה חבר ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]] מ-[[1951]] עד [[1964]], כנציג [[מחוזות טנסי|מחוז]] רפובליקני מסורתי במזרח טנסי. בייקר למד בבית הספר מקלי (McCallie), ולאחר שסיים את לימודיו שם, החל ללמוד באוניברסיטת טולנה שב[[ניו אורלינס]], [[לואיזיאנה]]. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], הוא אומן במתקן חיל הים של ארצות הברית בקמפוס של אוניברסיטת הדרום בסוואני במסגרת תוכנית אימון V-12 של [[צי ארצות הברית]]. הוא שירת בצי מ-[[1943]] עד [[1946]] וסיים את לימודיו בבית הספר למשפטים ב[[אוניברסיטת טנסי]] בשנת [[1949]]. באותה שנה, הוא התקבל
ה[[רוטונדה]] בבית הספר למשפטים באוניברסיטת טנסי נקראת עכשיו על שמו של בייקר. בעודו נושא [[נאום]] בתחילת [[טקס]] סיום הלימודים של נכדו באוניברסיטת המדינה של מזרח טנסי ב[[ג'ונסון סיטי]] ב-[[5 במאי]] [[2007]], לבייקר הוענק תואר [[דוקטור לשם כבוד]]{{הערה|[http://tntoday.utk.edu/2005/05/07/utk-awards-sen-howard-baker-first-honorary-doctorate/ UTK Awards Sen. Howard Baker First Honorary Doctorate], באתר הרשמי של אוניברסיטת המדינה של מזרח טנסי}}.
שורה 49:
בבחירות עצמן זכה בייקר ב-55.7% מהקולות. בייקר הפך אז לסנאטור הרפובליקני הראשון מטנסי מאז [[תקופת השיקום]] והרפובליקני הראשון שנבחר באופן פופולרי לסנאט ממדינה זו.
בייקר נבחר מחדש ב-[[1972]] ושוב ב-[[1977]], ותקופת כהונתו
הנשיא [[ריצ'רד ניקסון]] ביקש מבייקר ב-[[1971]] למלא אחד משני המושבים הריקים ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. לאחר שבייקר התמהמה עם ההצעה, שינה ניקסון את דעתו ומינה את [[ויליאם רנקוויסט]] במקום זאת{{הערה|[http://www.nytimes.com/2001/11/04/books/renchburg-s-the-one.html Renchburg's the One!], באתר [[הניו יורק טיימס]], 4 בנובמבר 2001}}.
שורה 57:
כאשר יו סקוט פרש מ[[הקונגרס של ארצות הברית]], נבחר בייקר למנהיג המיעוט בסנאט בשנת [[1977]] על ידי עמיתיו הרפובליקנים, תוך שהוא מביס את רוברט גריפין, ברוב של 18–19. בייקר מילא שתי תקופות כהונה כמנהיג המיעוט בסנאט (1977-81) ושתי כהונות כמנהיג הרוב בסנאט (1981–1985).
בייקר הוזכר לעיתים תכופות על ידי גורמים פנימיים כמועמד אפשרי ל[[סגן נשיא ארצות הברית]] כ[[עמית למרוץ|עמיתו למרוץ]] של הנשיא המכהן [[ג'רלד פורד]] בשנת [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976|1976]]. על פי מקורות רבים, בייקר היה מועמד מוביל למשרה זו,
בייקר התמודד ל[[נשיאות ארצות הברית]] ב-[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1980|1980]], אך
== לאחר הקריירה בסנאט ==
|