הרצחת וגם ירשת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
מגזין יהלום (שיחה | תרומות) מ הסרת קישורים עודפים, ניסוח |
||
שורה 8:
{{ציטוט|תוכן=וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה.|מקור={{תנ"ך|מלכים א|כא|יט}}}}
הסיפור המקראי על [[כרם נבות]] מציג במלוא עוזה את עוולת הנישול ורמיסת הצדק הטבעי, ומהווה אחד מהלקחים המוסריים העזים והנוקבים ביותר בקוד ה[[אתיקה]] ה[[יהדות|יהודי]]. למן ימי המקרא ועד ימינו - משמש ביטוי זה להצגת הכשל המוסרי של הפקת הנאה וטובה מפירותיה של עוולה חמורה.
הסיפור שזור בשרשרת עוולות, הסתה וכזב שנעשים כלפי נבות על ידי [[איזבל]] ו[[אחאב]].
== פרשנים ותלמוד ==
על פי הפרשנים, השאלה היא דברי תוכחה שמשמעותם היא {{ציטוטון|הייתכן שרצחת את נבות כאויב, וגם ירשת אותו כקרוב אהוב?}}{{הערה|[[המצודות|מצודת דוד]] על הפסוק}} אפשרות נוספת מתבססת על הקוד המקראי על פיו נכסיו של אדם שבגד במלך והוצא להורג עוברים למלך, כך שהשאלה היא {{ציטוטון|האם הריגתו של נבות הייתה בדין, כך שאחאב לוקח לו את נכסיו?}}{{הערה|[[מלבי"ם]] על הפסוק}}
ניתן לבצע הקבלה של הדבר לחוק המקראי והתלמודי על פיו לא עונשים את האדם בעונש כפול. כך למשל, אדם שעשה מעשה שיש בו מוות וגם תשלום ממוני,
==בחוק==
חוק הירושה הישראלי קובע "אלה פסולים לרשת את המוריש: מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו ...".
בתי משפט השתמשו בביטוי לנמק שלילת זכותו של אדם ליהנות מפירות עוול שעשה. בפסק דין Riggs v. Palmer {{אנ|Riggs v. Palmer}} במדינת ניו יורק נקבע שנכד שרצח את סבו לא יירש אותו, למרות הוראות הצוואה של הסב. בישראל, נימק השופט [[מישאל חשין]] את הסירוב לאפשר לאדם לגדל את בנו שנולד לו מקטינה בניגוד לחוק, תוך שימוש בביטוי "הרצחת וגם ירשת?"{{הערה|[http://www.nevo.co.il/Psika_word/elyon/PADI-P-3-133-L.doc ע"א 3798/94
== לקריאה נוספת ==
|