שפות כנעניות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1קרבה |
||
שורה 15:
==תפוצה וניבים==
[[קובץ:Tabnit phoenician.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[כתובת תבנת]] של המלך תבנת הצידוני, בפיניקית, כתובה באלפבית פיניקי]]
הכנענית הייתה [[שפת אם]] שהתפתחה למגוון [[להג]]ים דומים. ההבדל בין הלהגים לא היה גדול מאוד, והם נבדלו בסיומות של כמה בניינים, ברמת ההשפעה של שפות כמו מצרית ו[[חתית]] ובייחוד [[אכדית]], ובאוצר מילים ואולי דקויות בהגייה. ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] ה[[עברית|עברי]], למשל, הושפע מאוד מהאכדית, באופן הדומה להשפעת לעז מודרני על שפת ה[[דיבור]], כיוון ששימוש בצורות ומינוחים באכדית, ה"[[לינגווה פרנקה]]" דאז, נחשב לעניין למשכילים, וכן הושפע
הניבים הכנעניים השונים כללו את הניב ה[[מואבית|מואבי]], ה[[אדומית|אדומי]], ה[[עמונית|עמוני]], ה[[פיניקית|פיניקי]] וה[[עברית|עברי]], כאשר הניב הפיניקי היה למעשה העיקרי. בניבים אלו מופיעות לפעמים מילים בעלות הוראות מעט שונות: למשל, בעברית מקובל "שופט" בתור [[שופט]] ב[[משפט (דין)|משפט]], אך לא בתור שליט (השוו "[[ספר שופטים]]"), "שאר" במשמעות של בשר (בעברית בביטויים: "שאר-בשר", "שארית המנחה"), קניה במובן של [[יצירה]] ("קונה שמים וארץ"). גם השם ה[[עברית מקראית|מקראי]] [[חוה]], המפורש "אם כל חי", מובן על פי צורה כנענית של חיים ("חוי"), "מחנת" דהיינו [[צבא]] ("אם תחנה עלי מחנה") וכן הלאה. ישנן כמה מילים שאינן מובנות לדובר העברית, מפני שב[[עברית]] החליפו אותן מילים אכדיות: חית' (פשר האות חי"ת, כלומר: "חיץ" במובן של [[סולם]]), מחֳצת (מחיצה במובן של חלון).
| |||