שרפת יהודים בעלילות דם (הונגריה) – הבדלי גרסאות

'''שריפת יהודים בעלילות דם (הונגריה)'''<ref>[http://mek.oszk.hu/00000/00060/html/105/pc010589.html#6 עלילות הדם בהונגריה מתוך לקסיקון פאלאס] (בהונגרית)</ref> הוא ערך שמתאר שלושה ארועיםאירועים חשובים גדולים ושנים קטנים יותר. כל האירועים של שריפת היהודים ב[[ממלכת הונגריה]] פחות מוכרים מכל העלילות האפילות מאז הפיכתה של הנצרות לדת מדינה בכל מדינות אירופה. השם המקובל המלא הוא "האשמות נגד יהודים ברצח ילדים נוצרים והשימוש בדמם למטרות פולחניות", במיוחד לאפיית מצות (בפסח). מקורן העתיק של עלילת הדם, שבעקבותיהן הועלו יהודים רבים על המוקד, הוא בקורבנות אדם בימי קדם, כמו גם ב[[אמונות טפלות|אמונות הטפלות]] העתיקות בהן האמינו שהדם האנושי ניחן בכוח מופלא לניבוי ולכישוף.

'''[[טרנבה]]''' (ב[[סלובקית]]: '''Trnava''', ב[[הונגרית]]: '''Nagyszombat''', ב[[גרמנית]]: '''Tyrnau''') היא עיר ב[[סלובקיה]] של ימנו, שנשלטה במשך מאות בשנים על ידי ממלכת הונגריה והישויות המדיניות השונות שקמו אחרי נפילתה ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. ב-[[5 באוגוסט]] [[1494]] נעצרו בעיר טרנבה מספר רב של יהודים באשמת רצח ילד נוצרי. העלילה התחילה בהעלמות ילד נוצרי, שלדברי כמה תושבים נוצריים מקומיים, נראה ביום לפני העלמותוהיעלמותו ברחוב היהודי ולכן ייחסו את העלמותוהיעלמותו ליהודים. החיילים החוקרים (hajdu) גילו סימני דם על הקיר בתוך אחד מבתי היהודים ועצרו את כל יושבי הבית. בחקירתן, תוך כדי עינויים, הודו הנשים מפחד ברצח הילד שלא קרה. אדם בשם בוניפיוס דיווח על כל האירוע מתוך אמונה בהאשמות ובאשמה. הוא סיפר בדיווח שלו כך:

על האירוע הבלתי אנושי הזה אף נכתב שיר על ידי אדם בשם יהושע בן חיים<ref>י[http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/0416.html הושע בן חיים] ב[[לקסיקון יהודי הונגרי]]</ref> שחי סביב 1494. הוא היה עד ראיהראייה לכל האירוע לרבות המשפט והעליהוהעלייה למוקד או נודע לו על כך מפי עד ראיהראייה. השיר שנכתב בעברית מספר על הסבל של יהודי הונגריה. האירוע "הונצח" על ידי העיר טרנבה באמצעות הצבת פסל אבן של הילד שכביכול נרצח על ידי היהודים על השער היהודי. טענה שגויה טוענת שהיהודים גורשו מהעיר אחרי אירוע זה, אך היא לא נכונה. מונה אפילו שופט ליהודים לאחר האירוע והיהודים המשיכו לעמוד תחת שלטונו של הפלטין עד פלישת הטורקים להונגריה בשנת [[1526]].

יצחק מנדל שמונה על ידי המלך לנציב יהדות הונגריה הרגיש בסכנה ופנה למלך הונגריה וצ'כיה משנת 1926 [[פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|פרדיננד הראשון, שהפך לקיסר האימפריה הרומית הקדושה]] לאחר מכן להגנה ולמתן צדק לנאשמים. הרוזן לא התחשב בדעת המלך והוציא לפועל את זממו. ההאשמה המומצאת הייתה כה מופרכת שהילד שהרוזן טען לרציחתו על ידי היהודים חזר לאחר זמן מה לעיר הולדתו והתברר שהרוזן בעצמו הבריח אותו לווינה עד סיום ביצוע תכניתותוכניתו. מסיבה זו יהודי העיר מארכג ניצלו ברגע האחרון מגורל דומה. "ספר הזיכרון" של הקהילה היהודית ב[[קרקוב]] מונה את שמות הקורבנות וביניהם גם נשים, ילדים. היהודי המכובד ביותר בפזינוק משה בן יעקב כהן עלה על המוקד עם כל משפחתו לרבות אישתואשתו וילדיו. תושבי העיר הנוצרים הוסיפו חטא על פשע וגירשו את כל היהודים הנותרים מהעיר שבה גרו מאז היווסדה. היהודים לא הורשו לחזור במשך כמאתיים שנה לפחות.

* '''צ'נגר''' (בהונגרית:'''Csenger''') {{אנ|Csenger}} אף הוא כפר במזרח הונגריה על הגבול של היום עם רומניה וגם שמה נקשר לארועלאירוע לא מתועד של דרישה לשריפת יהודים.