הקרב על מוסקבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: סטלין
אין תקציר עריכה
שורה 35:
}}
[[קובץ:Eastern Front 1941-06 to 1941-12 He.png|שמאל|ממוזער|250px|מבצע ברברוסה - יוני עד דצמבר 1941]]
'''קרב מוסקבה''' היה אחד הקרבות החשובים והגדולים ביותר, שנערכו ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]]. הקרב נערך באזור [[מוסקבה]], בירת [[ברית המועצות]], בחודשים האחרונים של שנת 1941 ובראשית 1942, בין [[הצבא האדום]] לבין ה[[ורמאכט]] הגרמני, והוא נחשב אחת מנקודות המפנה החשובות ב[[מלחמת העולם השנייה]]. מקובל לחלק את הקרב לשני שלבים עיקריים : המתקפה הגרמנית על מוסקבה ([[מבצע טייפון]]) בחודשים אוקטובר-נובמבר 1941, ומתקפת הנגד הסובייטית שבאה בעקבותיה (ראשית דצמבר 1941-ראשית ינואר 1942), אשר הביאה לנסיגת הצבא הגרמני ממבואות מוסקבה.
 
==רקע==
שורה 116:
את אבדות ברית המועצות קשה יותר להעריך. הגרמנים טוענים, למשל, כי שבו 660,000 איש בשני "הכיסים" בוויאזמה ובבריאנסק, במהלך ההתקדמות הראשונית לעבר מוסקבה. נראה כי טענות אלו אינן מבוססות על ספירה של מספר השבויים כי אם על ספירה של מצבת כח אדם תאורטית במפקדות. מכל מקום המדובר במאות אלפים - הרוגים, פצועים ושבויים. ההערכה היא ש-500,000 חיילים סובייטים נהרגו בשלב המגננה של הקרבות, ועוד 140,000 במהלך מתקפת-הנגד. עבור הגבורה שהפגינו מגני העיר, הוענק למוסקבה התואר "עיר גיבורה" בשנת [[1965]], לציון 20 שנה לניצחון הסובייטי על גרמניה הנאצית בשנת 1945.
 
הניצחון בקרב מוסקבה נתן חיזוק משמעותי למורל הסובייטי, שכן הצבא הגרמני איבד את הילת הצבא הבלתי-מנוצח. לאחר שנכשלו במשימתם להביס את ברית המועצות במתקפה מהירה, נאלצו הגרמנים להתכונן למאבק עקוב-דם, ויומרתם להביס את ברית המועצות במסע מלחמת בזק בן שבועות ספורים, אבדה. הייתה זו הפעם הראשונה, מאז החל הוורמאכט במסעו לאורכה ולרוחבה של אירופה, שמטרה מבצעית עיקרית לא הושגה, ושהצבא נאלץ לוותר על שטח שבו כבר אחז. התקדמותו של הוורמאכט עד למועד זה הייתה ללא מעצורים - כיבוש [[אוסטריה]], [[צ'כוסלובקיה]], [[פולין]], [[נורווגיה]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[צרפת]], [[יוון]] ו[[יוגוסלביה]], נעשהנעשתה במהירות, תוך שבועות ספורים, וללא כל נסיגה. הצבאות של מדינות אלו כותרו בתנועת מלקחיים מהירה, נכנעו, והובסו. גם החודשים הראשונים של המלחמה ברוסיה נראו כהמשך למגמה זו. עצירת הצבא הגרמני אל מול שערי מוסקבה הייתה חשובה על מנת לנפץ את התדמית הבלתי מנוצחת אחת ולתמיד.
 
קרב מוסקבה, ובמיוחד מתקפת הנגד הרוסית, הביאו את הפיקוד הגרמני למשבר. הערכתו הנכונה של היטלר, כי לו היה נשמע לעצת הגנרלים שלו ונסוג עם תחילת מתקפת הנגד, היה הדבר מביא לאסון, הביאה לכך שלאף אחד ממפקדיו לא היה יותר את העוז לקום כנגדו (פרט לקבוצת [[קשר העשרים ביולי|המתנגדים לשלטון]] מקרב הוורמאכט אשר המשיכה במחתרת ביתר שאת בניסיונות להתנקש בחייו ולהפיל את משטרו). בנסיבות דומות, כעבור שנה, ב[[הקרב על סטאלינגרד|קרב סטאלינגרד]] הביאה פקודה דומה של היטלר שלא לסגת אף שעל לאסון אסטרטגי, ולתחילת קיצו של הרייך השלישי.