משמורת ארץ הקודש – הבדלי גרסאות

מקובל לתארך את ראשיתה של משמורת ארץ הקודש לשנת [[1217]], מועד בו נוסדה הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני בסוריה, אשר השתרעה לאורך חופיו המזרחיים של [[הים התיכון]], מיוון ו[[רומניה]] ועד [[מצרים]]{{הערה|[http://www.custodia.org/default.asp?id=425 תקופת ההקמה (אתר משמורת ארץ הקודש)]}}. ב-[[1 בפברואר]] [[1230]] שלח ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס העשירי]] [[בולה אפיפיורית|בולה]] לפטריארכיות של [[הפטריארכיה הלטינית|ירושלים]] ושל [[פטריארך אנטיוכיה|אנטיוכיה]], ובה הורה לכל ההיררכיה הכנסייתית לסייע לאחים הפרנציסקנים בכל דרך. ב-[[1263]] נקבעו גבולותיה של פרובינציית ארץ הקודש, אשר חולקה לארבע המשמורות של [[קפריסין]], סוריה, לבנון וארץ ישראל. ארץ ישראל חולקה בתורה לשש קהילות - [[עכו]], אנטיוכיה, [[צידון]], [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]], ירושלים ו[[יפו]]. עם [[המצור על עכו (1291)|כיבוש עכו]] בידי ה[[ממלוכים]] ב-[[1291]] וסופה של [[ממלכת ירושלים]] ה[[צלבנים|צלבנית]], גורשו הפרנציסקנים מארץ ישראל, ומצאו מקלט בקפריסין. ב-[[1309]] העניק הסולטאן [[ביברס אל-ג'אשנכיר]] את "כנסיית בית לחם" לפרנציסקנים, אולם הוא מת באותה שנה, בטרם יצאה המחווה לפועל. ב-[[1322]] הוסכם בין [[חיימה השני]], מלך [[ממלכת אראגון|חיימה השני מלך אראגון]], לסולטאן הממלוכי [[מוחמד בן קלאון]], כי "משמורת הקבר הקדוש" תימסר ל[[דומיניקנים]] מאראגוןמ[[ממלכת אראגון|אראגון]], אך ההסכם מעולם לא יצא אל הפועל. ארבע שנים לאחר מכן, ב-[[1327]], פנה שוב חיימה השני אל מוחמד בן קלאון, וביקשו למסור את המשמורת בקבר הקדוש לידי הפרנציסקנים. בעקבות זאת, ב-[[9 באוגוסט]] [[1328]], פרסם האפיפיור [[יוחנן ה-22]] בולה שהתירה למסדר הפרנציסקני בקפריסין, לאפשר בכל שנה לשניים מנציגיו לבקר במקומות הקדושים. ב-[[1333]] העניק הסולטאן את [[חדר הסעודה האחרונה]] לפרנציסקנים, ואלה מיהרו והקימו [[מנזר]] בקרבת מקום, בכספי תרומותיותרומותיהם של [[רוברט מאנז'ו, מלך נאפולי|רוברט מאנז'ו]], מלך [[ממלכת נאפולי|נאפולי]] {{אנ|Robert, King of Naples}} ואשתו סנצ'ה ({{אנג|Sancia of Majorca|Sancha)}}.

{{ציטוט|תוכן="לפני זמן מה, הגיעו אל הכס הקדוש בשורות טובות מהמלך והמלכה{{הערה|של ממלכת סיציליה.}}, ולפיהן, במחיר יקר ולאחר משא ומתן ממושך, הם השיגו את הסכמת [[הסולטאנים הממלוכים במצרים|הסולטאן של בבל]]... (לכך ש)אחים ממסדרך יתגוררו דרך קבע בכנסייה הידועה כקבר, ויחוגו שם את המיסות החגיגיות ואת הליטורגיה של השעות, באופן שעושים מספר אחים ממסדרך כבר עתה. יתר על כן, סולטאן זה אף מסר לידי המלך והמלכה את חדר הסעודה האחרונה של האדון, הקפלה בה נחה רוח הקודש על השליחים, ואת הקפלה הנוספת בה נגלה הצלוב בפני השליחים לאחר קומו מן המתים..."{{הערה|[http://www.custodia.org/default.asp?id=432 "ניתן תודה" (אתר משמורת ארץ הקודש)]}}}}