משמורת ארץ הקודש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ גניבה ⭠ גנבה (באמצעות WP:JWB) |
מ ←התהוות המשמורת: קישורים פנימיים |
||
שורה 8:
[[קובץ:Castodia Christian Quarter IMG 9655.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה במתחם המשמורת במנזר סן סלוודור]]
===התהוות המשמורת===
מקובל לתארך את ראשיתה של משמורת ארץ הקודש לשנת [[1217]], מועד בו נוסדה הפרובינציה של המסדר הפרנציסקני בסוריה, אשר השתרעה לאורך חופיו המזרחיים של [[הים התיכון]], מיוון ו[[רומניה]] ועד [[מצרים]]{{הערה|[http://www.custodia.org/default.asp?id=425 תקופת ההקמה (אתר משמורת ארץ הקודש)]}}. ב-[[1 בפברואר]] [[1230]] שלח ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס העשירי]] [[בולה אפיפיורית|בולה]] לפטריארכיות של [[הפטריארכיה הלטינית|ירושלים]] ושל [[פטריארך אנטיוכיה|אנטיוכיה]], ובה הורה לכל ההיררכיה הכנסייתית לסייע לאחים הפרנציסקנים בכל דרך. ב-[[1263]] נקבעו גבולותיה של פרובינציית ארץ הקודש, אשר חולקה לארבע המשמורות של [[קפריסין]], סוריה, לבנון וארץ ישראל. ארץ ישראל חולקה בתורה לשש קהילות - [[עכו]], אנטיוכיה, [[צידון]], [[טריפולי (לבנון)|טריפולי]], ירושלים ו[[יפו]]. עם [[המצור על עכו (1291)|כיבוש עכו]] בידי ה[[ממלוכים]] ב-[[1291]] וסופה של [[ממלכת ירושלים]] ה[[צלבנים|צלבנית]], גורשו הפרנציסקנים מארץ ישראל, ומצאו מקלט בקפריסין. ב-[[1309]] העניק הסולטאן [[ביברס אל-ג'אשנכיר]] את "כנסיית בית לחם" לפרנציסקנים, אולם הוא מת באותה שנה, בטרם יצאה המחווה לפועל. ב-[[1322]] הוסכם בין [[חיימה השני
ב-[[11 בנובמבר]] [[1342]] פרסם האפיפיור [[קלמנס השישי]] את הבולה האפיפיורית ''"Gratias agimus"'' ("ניתן תודה"), המוכרת יותר במילים הראשונות של פסקתה השנייה - ''"Nuper carissimae"'' ("לפני זמן מה") - אשר הפקידה באופן רשמי את המשמורת במקומות הקדושים בידי הפרנציסקנים. וכך נפתחת הפסקה השנייה של הבולה:
{{ציטוט|תוכן="לפני זמן מה, הגיעו אל הכס הקדוש בשורות טובות מהמלך והמלכה{{הערה|של ממלכת סיציליה
הבולה אף הכילה הוראות בנוגע להמשך קיומו של המוסד החדש, וקבעה כי נזירים יוכלו להגיע לארץ הקודש מכל רחבי המסדר הפרנציסקני. עוד נקבע בה כי הנזירים יהיו כפופים לנציגו ב[[הר ציון]] של ראש הפרובינציה של קפריסין.
|