חורבת כורכוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת/תחרות כתיבת ערכים 2020/תבנית}}
'''חורבת כורכוש'''<ref name=":0">במקורות שונים גם '''כורקוש''', '''כרקוש''', ו'''כרקש.'''</ref>{{הערה|במקורות ערביים בני־זמננו ([https://www.wattan.net/ar/news/198683.html לדוגמא]), מופיע גם השם "עיר השמש והירח", שמקורה בעיטורי הרוזטות מעל למערה המרכזית}} היא אתר ארכאולוגי בדרום־מערב השומרון המצוי בצמוד ל[[אזור התעשייה אריאל מערב]] ובסמוך ל[[בורוקין]] ול[[כביש 5]]. האתר התקיים בעיקר בתקופות ההלנסיטית–הביזנטית, מהן נותרו שרידי בנייה וחציבה מרשימים, אך קיימים בו ממצאים הן קודם לכן, החל מתקופת הברזל והן לאחר מכן, עד לימי הביניים. סמוך לאתר קברים רבים, בהם [[מערת קבורה|מערות קבורה]] <!-- יחיד או רבים? -->מפוארות.
==תולדות המחקר==▼
האתר תואר לראשונה בידי [[ויקטור גרן]] שביקר בו ב־8 ביוני 1870. גרן דיווח על כפר ערבי חרב
==היישוב==
<!-- מידע על מיקום גאוגרפי של היישוב ביחס לערים, נחלות, דביר עמ' 128 -->== תולדות המחקר ==
שמו המקורי של היישוב אינו ידוע. הוא שכן במרחק־מה מכל מוקד עירוני
▲==תולדות המחקר==
▲האתר תואר לראשונה בידי [[ויקטור גרן]] שביקר בו ב־8 ביוני 1870. גרן דיווח על כפר ערבי חרב<ref name=":0" /> שמכיל בתוכו בורות מים מתקופות קודמות, אך לא הבחין בנקרופוליס הסמוך, שהתגלה לראשונה בידי אנשי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] בשנת 1873{{הערה|שמאל=כן|Claude R, Conder, Lieut. Claude R. Conder’s Reports XV : Belad el Jemain Tani beni Sab – Unexplored Country, '''Palestine Exploration Quarterly''' 5:4, 1873, pp. 143–142 {{doi|10.1179/peq.1873.024}} (בדיווח הראשוני נכתב כי מערות הקבורה רחוקות מעל מקום ישוב, טעות שתוקנה עם פרסום הסקר)}} ונכלל בכרכי [[סקר ארץ-ישראל המערבית]], תוך התמקדות בשש מערות הקבורה המרכזיות.{{הערה|שם=לקריאה נוספת|ראו ב[[#לקריאה נוספת|רשימה לקריאה נוספת]]}} האתר נסקר שוב בידי אנשי [[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]]{{הערה|Paul-Marie Séjourné, "Thimnath-Serach et Thimnath-Heres ou le lieu de la sépulture de Josué", ''Revue Biblique'' 2 (4), 1893, pp. 613–614; Raphaël Savignac, "Chronique: Visite aux fouilles de Samarie; A travers les nécropoles de la montagne d'Éphraïm", ''Revue Biblique'' 7 (1), 1910, pp. 114–123|שמאל=כן}} ולאחר [[מלחמת ששת הימים]], נסקר בידי [[יוסף פורת (ארכאולוג)|יוסף פורת]] במסגרת [[סקר החרום]], ובסקרים נוספים שנערכו בידי [[שמעון דר]], [[ישראל פינקלשטיין]], יצחק מגן ודביר רביב.
מרבית חוקרי האתר נטו לשער כי אוכלסייתו הייתה [[יהודים|יהודית]]; יוצאים מן־הכלל הם מגן, ששיער כי האוכלוסייה המקום הייתה [[שומרונים|שומרונית]] או [[פגאנים|פגאנית]], ואת אופיין היהודי של עיטורי מערות הקבורה תלה בבעלי־מלאכה ירושלמיים שנשכרו בידי האוכלוסייה המקומית, וריקלין, שב[[חפירת הצלה]] בסמוך לאתר גילה שרידי מחצבות, [[גת (משטח דריכה)|גת]], מתקנים נוספים ומספר מגדלים מהתקופות הרומית והביזנטית, וייחס את המגדלים לאוכלוסייה שומרונית.<ref>[[שמעון ריקלין (איש תקשורת)|שמעון ריקלין]], "ח' כורכוש", '''[[חדשות ארכיאולוגיות]]''' ק, 1993, עמ' 40</ref>{{הערה|על שיטתו של ריקלין לגבי יחוס מגדלים דומים לשומרונים, ראו הנ"ל, "עדויות ארכיטקטוניות לנוכחות חשמונאית ושומרונית באזור עופרים", בתוך: יעקב אשל (עורך), '''מחקרי יהודה ושומרון, דברי הכנס השלישי''', קדומים, 1993 עמ' 127–136; לראיות נגד שיטתו ראו יובל שחר, "הר המלך – לפתרונה של חידה", [[ציון (כתב עת)|ציון]] סה (ג), 2000, עמ' 305־306, הע' 127.}}
== הקברים ==
| |||