אינטראקציה סימבולית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 8:
 
==התאוריה הדרמטורגית של גופמן==
התאוריה מבוססת בעיקרה על ההבנה בין אנשים ועל פרשנות משותפת לסמליםל[[סמל|סמלים]] ולגירויים. כך, למשל, בני אותה תרבות מפרשים [[סלנג]] בצורה דומה, נוהגים לפי [[נורמה|נורמות]] מקובלות ויש להם ציפיות ביחס לאנשים שעמם הם מקיימים יחסי גומלין.
בכל מפגש בינאישי ישנו [[משא ומתן]] על הגדרת המצב בין כלל השחקנים החברתיים בסיטואציה, כאשר כל שחקן מנסה לכפות את הגדרת המצב הרצויה לו על שאר השחקנים באמצעות ניהול הרושם שהוא יוצר.
 
ניהול הרושם מורכב מכלל הפעולות התקשורתיות של האדם, הן אלו המודעות (בעיקר דיבור) והן הבלתי מודעות ([[שפת גוף]], אינטונציה). האדם מנסה ליצור את הרושם המיטבי מבחינתו, כך שיוכל לכפות את הגדרת המצב המיטבית מבחינתו על שאר השחקנים ולכן על כל הסיטואציה.
שורה 23:
תאוריה זו כוללת את השימוש בניהול הרושם שמתאר גופמן ב'''תאוריה הדרמטורגית'''. התאוריה מבוססת בעיקרה על העובדה שהאינטראקציה החברתית היא [[משא ומתן]] על הגדרת המציאות. משא ומתן זה הוא פתוח והוא נובע מהעובדה שהשחקנים החברתיים נכנסים לאינטראקציה עם אינטרסים שונים וכוונות שונות.
 
השימוש בניהול הרושם הוא המכונה לעיתים קרובות בשם "חוכמת רחוב". תומאס פירי מתאר בספרו הביוגרפי את בניית המציאות על ידי השחקנים בפרשה לה היה שותף בימיו הראשונים בהארלםב[[מזרח הארלם|הארלם הספרדית]] שב[[ניו יורק]]. פירי מתאר כיצד נקלע לסיטואציה בה הסתבך עם הכנופיה המקומית כשהיה בדרכו הביתה.
 
פירי מדבר בסלנג המקומי ומאתגר את מנהיג הכנופיה (ניהול רושם של אחד מהחבר'ה), תוך שהוא דואג לאתגר רק אותו, ובכך להפרידו משאר הכנופיה. כך, הוא מקווה, ירגיש מנהיג הכנופיה צורך להוכיח את עצמו מול אנשיו. פירי לבסוף מתאר כיצד הצליח לעשות זאת ואיך היה צריך להילחם רק נגד מנהיג הכנופיה ולא נגד הכנופיה כולה.