מוחסן פאיז כאשאני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 37:
בחיבורו, כּלימאת-י-מכּנוּנה (الكلمات المكنونة; עברית: המילים הנסתרות), מספק פאיז כאשאני את ההבנה התאורטית של הידע או הגנוסיס המוסלמי הסוּפי, לשיטתו, המשפיע בתורו על יחסי הגומלין של הפרט ובינתו את המסתורין האלוהי. טענתו הראשונה היא שחיפושו של הפרט אחר האמת מהווה משימה בלתי אפשרית מפני שהאמת מקיפה את כל הדברים. כל הדברים שביקום מהווים ביטוי לאמת כוללת זו, אך אלה שאותם מכנה פאיז כאשאני בתור אנשי "עילית", מסוגלים להפנים את האמת מתוך כל הדברים אותם היא מגלמת. ההוויה היא למעשה סוג מסוים של אור רוחני. מאחר שאפילה איננה מהווה דבר העומד בפני עצמו, אלא רק מהווה את היעדרו של אותו אור רוחני, כל הידע הקיים הנוגע להווייה טמון ביכולתו של האינדיבידואל לתפוס במוחו דרגות שונות של ידיעה. האלוהים מייצג את הדרגה הגבוהה ביותר של אור זה ולכן מייצג את הדרגה הגבוהה ביותר של ההוויה הכוללת. האור הנובע מהאלוהים כל כך בהיר ועוצמתי, כך שישנם מעין מעטפת או ענן המכסה את פניהם של כל מי שמבקשים את האל. מאחר שמקור הידע הרוחני הוא האלוהים, מעטפת זו משמשת כמחסום עבור האינדיבידואל המבקש באמצעות כוחותיו האישיים ללמוד את הידיעה האלוהית. אולם, יש להדגיש, שגם אצל בני האדם קיימת הוויה זו ולכן הם בעלי דרגת אור קטנה יותר וכמו כן בעלי היכולת להפנים ידיעה רוחנית אפשרית הנובעת מאותו אור. פאיז כאשאני מסיק מכך שהאלוהים הוא הישות העליונה, הוא ההוויה הכוללת, המתקיים בתוך עצמו, בעוד שכל הדברים האחרים ביקום מתקיימים בתוכו ומהווים שיקוף שלו.
 
מאוחר יותר, פאיז כאשאני מרחיב את דיונו לגבי יחסי הגומלין בין הייחוסים האלוהיים. הייחוסים האלוהיים זהים למהות האלוהית (ערבית: اَلذَّات الإِلَٰهِيَّة‎), אולם למרות זאת הם נשארים מובחנים ממנה. כל ישות מתקיימת באמצעות יחסי הגומלין בינה לבין אחד הייחוסים או השמות האלוהיים. ניתן להבין את השמות האלוהיים בשתי דרכים מנוגדות, המשלימות זו את זו: לפי ההשקפה הראשונה, השמות האלוהיים נסתרים אך מהווים כמעין מראות אשר משקפות את האמת, כאשר בנוסף לכך דרך השמות האלוהיים מתבטאת האמת בעולם. לפי ההשקפה השנייה, השמות האלוהיים נגלים לכאורה והאמת משמשת להם כמראה, אך עם התקדמותו של תהליך זה, האמת נהיית חבויה ונסתרת. פאיז כאשאני טוען שהאדם הגנוסטי המושלם יכול להתבונן (כשהכוונה כאן להתבוננות על נשמתו שלו), דרך שתי המראות (פריזמות). הוא מסתכל על העולם החומרי כהשתקפות במראה של האמת האלוהית בעוד שהוא גםהוא מסתכל על מהותו שלו כהשתקפות הן של העולם החומרי, הן של והאלוהיהאלוהי. העצמיות איננה יכולה להבין את האמת האלוהית בכוחותיה שלה. למעשה, העצמיות מהווה מכשול בדרך להבנתה של אותה אמת אלוהית. לכן, כשמסתכלים על מהותו של אדם, כמראה של העולם החומרי וכמו כן של האלוהי, מתרחש תהליך של אלימינציה (ביטול) של העצמיות. או אז, מוענק לאדם ספציפי זה, הידע האלוהי המדובר.
 
==הערות שוליים==