גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43:
 
=== העשור השני של שנות ה-2000 ===
עם התאוששות הכלכלה העולמית ב-2008 המשך הצמיחה מהעשור הקודם והפחתת רגולציית גובה בידי ממשלות [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ועיריות גוש דן, בעשור השני של שנות ה-2000 החלה תנופת צמיחה בבניית רבי קומות בכלל וגורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר בפרט. עד שנת 2010 היו רק שישהשמונה גורדי שחקים מעל לגובה של 150 מטר, ועד שנת 2020 נבנו 1828 גורדי שחקים חדשים וביניהםבעיקר עזריאליבתל שרונהאביב ורמת גן אך גם בערים כמו בני ברק בת ים ואשדוד.
 
בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי בולט לאורך העשור ניתן למנות את: [[פארק צמרת]], משולש הגבולות בין תל אביב גבעתיים ורמת גן ואת מע"ר עסקים ראשי בעיקר לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] בת"א.
 
עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של [[התחדשות עירונית]] בערים, ביחד עם תחבורה ציבורית יעילה יותר ומערכת של רכבת קלה, מביאים להתרבות חסרת תקדים גורדי שחקים בבנייה מסוגים שונים בכל הערים הגדולות ובעיקר בגוש דן לאורך [[העשור השני של המאה ה-21]] ובעתיד הנראה לעין.
 
בעשור השני התחילה מגמת פיתוח מגדלים נרחבת בערים אחרות יותר מרוחקות מתל אביב כמו אשדוד ונתניה, אך גם גדילת משמעותית במספר המגדלים
 
===מגמת פיתוח למגורים בלבד===