ויקיפדיה

יוסף קרא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
מ הרחבה, ניסוח
שורה 1:
רבי '''יוסף קָרָא בן שמעון בן חלבו''', מחכמיה הבולטים של צפון [[צרפת]] בסוף [[המאה ה-11]] ותחילת [[המאה ה-12]]. [[פרשני המקרא|פרשן מקרא]] מקורי, פרשן [[פיוט]]ים, ועסק גם לא מעט בפולמוס היהודי-נוצרי. נחשב ל[[תלמיד חבר]] של [[רש"י]]. התואר 'קרא' ניתן לו ככל הנראה על שם עיסוקו העיקרי, בתחום המקרא, שאותו גם הורה לאחרים{{הערה|ש"א פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, ירושלים 1965.}}.
 
== ביוגרפיה ==
שנות חייו המדויקות אינן ידועות, אך נראה שנולד סביב [[1050]]-[[1055]], ונפטר בסביבות [[1120]]-[[1130]]. כן לא ידוע מהו מקום מגוריו המדויק, אך ברור כי שהה שנים רבות בישיבות [[גרמניה]] (בפרט בישיבת [[ורמיזאוורמייזא]]), וכן שהה זמן ממושך בבית מדרשו של רש"י ב[[טרואה]], צרפת.
 
==פירושיו==
כך כותב עליו פרופ' [[אברהם גרוסמן]] ('''חכמי צרפת הראשונים''', עמ' 261):
ר' יוסף חיבר פירוש על התורה, אמנם רובו אבד והגיעו לידינו רק קטעים מעטים ממנו. אמנם הוא מצוטט רבות בפירושי [[בעלי התוספות]], ובעיקר ה[[חזקוני]], אמנם הוא בדרך כלל מביא את פירושיו בעילום שם. בנוסף לחיבורו על התורה, הוא חיבר גלוסות רבות על פירושי רש"י, שהגיעו לידינו בכמה כתבי יד{{הערה|בעבר היה מקובל שהוא לא חיבר פירוש לתורה אלא רק הערות לפירוש רש"י, אבל זיהויו כמחבר פירוש שנמצא בגניזה האיטלקית הוכיח שהוא אכן חיבר פירוש לתורה. ראה א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים, ירושלים תשנ"ה , עמ' 290-300.}}. פירושיו מבוססים רבות על פירוש רש"י, כאשר לעיתים קרובות דברי רש"י מצוטטים כמעט מילה במילה. יתכן שהתלות הגדולה שלו בפירוש רש"י היוותה גורם מרכזי במיעוט תפוצת פירושו, מה שהביא לכך שהוא לא שרד. בסוף פירושו הוא חיבר "קונטרס אחרון" או נספח לפירוש, שבו הוא רשם ביאורים נוספים שהתחדשו לו לאחר כתיבת הרובד העיקרי של פירושו{{הערה|[https://alhatorah.org/Commentators:R._Yosef_Kara's_Torah_Commentary/1/he#%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%9D על פירוש ר"י קרא על התורה], באתר [[על התורה]].}}
:{{ציטוטון|יצירתו של ר"י קרא מתאפיינת במקוריות ובחדשנות, והיא כתובה בביטחון עצמי רב... ר"י קרא הוא, כאמור, אחד מראשי המדברים באסכולה של [[פרשני המקרא|פרשנות המקרא]] על דרך הפשט, שהתפתחה בצרפת הצפונית במחצית השנייה של [[המאה ה-11|המאה הי"א]], והוא ממייסדיה וממעצבי דרכה. אמנם, בספרות המחקר נזכר [[רשב"ם]] כדמות המרכזית בעיצובה של אסכולה זו, ... ואולם אין לשכוח, כי פעולתו של ר"י קרא קדמה ברובה לזו של רשב"ם.}}
 
פירושו על נביאים השתמר רק בכתב יד אחד – כתב יד קירכהיים, שעקבותיו נעלמו במהלך השואה. אמנם לפני שנעלם נדפסו ממנו הפירושים לנביאים ראשונים ע"י שמעון עפנשטיין בין השנים 1906-1920. כתב היד היה חסר בתחילתו, והתחיל רק מיהושע פרק ח'. במסגרת "מפעל מקראות גדולות" של מכון Alhatorah.org הצליחו לשחזר מכתבי יד חלקים מהפרקים החסרים. לחלק מספרי המקרא הוא חיבר כמה פירושים: על הושע, רות ואיכה חיבר שני פירושים, ועל מיכה ואסתר חיבר שלשה פירושים{{הערה|יתכן שעל אסתר הוא חיבר ארבעה פירושים, ראה במאמר על פירושו לאסתר באתר [https://alhatorah.org/Commentators:R._Yosef_Kara's_Commentaries_on_Esther alhatorah.org].}}.
ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, ר' [[מנחם בן חלבו]] מ[[פרובאנס]], וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום [[פרשנות המקרא]] היא רבה ביותר. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק, אך גם בגישות פרשניות כלליות, כגון לימוד הזכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לר' [[יוסף בכור שור]], אשר הושפע ממנו לא מעט.▼
 
▲ר"י קרא קיבל מסורות רבות מדודו, ר' [[מנחם בן חלבו]] מ[[פרובאנס]], וכן הושפע מרש"י, אך יצירתו העצמית בתחום [[פרשנות המקרא]] היא רבה ביותר. פירושיו מתאפיינים במקוריות וחדשנות, והוא מראשי אסכולת פרשנות המקרא על דרך הפשט שהתפתחה בצפון צרפת ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]{{הערה|[[אברהם גרוסמן]], חכמי צרפת הראשונים, עמ' 261.}}. בכמה מקומות הוא אף השפיע על רש"י וגרם לו לשנות את פירושו{{הערה|מובאה מפורשת נמצאת ברש"י על ישעיהו (סד, ג): "כך שמעתי מר' יוסי והנאני". ובכתבי היד מצינו תוספות בשם ר' יוסף שבסופם כתוב שרש"י הודה לו.}}. מקום מרכזי תופס אצלו עניין הפולמוס היהודי-נוצרי, אשר השפיע על רבים מפירושיו, בפרט על פרשות שלהן היה פירוש כריסטולוגי מובהק,. אךמאפיינים גםנוספים בגישות פרשניות כלליות,לפירושיו כגוןהם לימוד הזכותזכות על האבות, רציונליזציה של נסים, ועוד. בכך קדם ר"י קרא לר' [[יוסף בכור שור]], אשר הושפע ממנו לא מעט.
ר"י קרא כתב את פירושו לתנ"ך לספרי נביאים (ב[[ספר יהושע]] התחלת הפירוש בפרק ח'), ל[[ספר איוב]] ול[[חמש מגילות]]. למגילות [[מגילת רות|רות]], [[מגילת איכה|איכה]] ו[[מגילת אסתר|אסתר]] ישנם שני נוסחים של הפירוש.
ב'[[מקראות גדולות הכתר]]' יצא לאור פירושו המלא של ר' יוסף קרא בהגהה מוקפדת לפי כתבי יד.
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1050|מספר שנים=70}}
שורה 20 ⟵ 19:
 
==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mgketer.org/mikra/6/8/33/mg/5 פירושי ר' יוסף קרא למקרא] ב[[מקראות גדולות הכתר]].
* פירוש ר' יוסף קרא ב[[מקראות גדולות הכתר]]: [https://www.mgketer.org/mikra/6/8/33/mg/5 יהושע (מתחיל בפרק ח)], [https://www.mgketer.org/mikra/7/1/1/mg/5 שופטים], [https://www.mgketer.org/mikra/8/1/1/mg/5 שמואל א], [https://www.mgketer.org/mikra/9/1/1/mg/5 שמואל ב], [https://www.mgketer.org/mikra/10/1/1/mg/5 מלכים א], [https://www.mgketer.org/mikra/11/1/1/mg/5 מלכים ב], [https://www.mgketer.org/mikra/12/1/1/mg/5 ישעיהו], [https://www.mgketer.org/mikra/13/1/1/mg/5 ירמיהו], [https://www.mgketer.org/mikra/14/1/1/mg/5 יחזקאל], [https://www.mgketer.org/mikra/15/1/1/mg/5 הושע], [https://www.mgketer.org/mikra/16/1/1/mg/5 יואל], [https://www.mgketer.org/mikra/17/1/1/mg/5 עמוס], [https://www.mgketer.org/mikra/18/1/1/mg/5 עובדיה], [https://www.mgketer.org/mikra/19/1/1/mg/5 יונה], [https://www.mgketer.org/mikra/20/1/1/mg/5 מיכה], [https://www.mgketer.org/mikra/21/1/1/mg/5 נחום], [https://www.mgketer.org/mikra/22/1/1/mg/5 חבקוק], [https://www.mgketer.org/mikra/23/1/1/mg/5 צפניה], [https://www.mgketer.org/mikra/24/1/1/mg/5 חגי], [https://www.mgketer.org/mikra/25/1/1/mg/5 זכריה], [https://www.mgketer.org/mikra/26/1/1/mg/5 מלאכי], [https://www.mgketer.org/mikra/29/1/1/mg/5 איוב], [https://www.mgketer.org/mikra/30/1/1/mg/5 שיר השירים], [https://www.mgketer.org/mikra/31/1/1/mg/8 רות-נוסח ראשון], [https://www.mgketer.org/mikra/31/1/1/mg/9 רות-נוסח שני], [https://www.mgketer.org/mikra/32/1/1/mg/6 איכה-נוסח ראשון], [https://www.mgketer.org/mikra/32/1/1/mg/7 איכה-נוסח שני], [https://www.mgketer.org/mikra/33/1/1/mg/5 קהלת], [https://www.mgketer.org/mikra/34/1/1/mg/10 אסתר-נוסח ראשון], [https://www.mgketer.org/mikra/34/1/1/mg/11 אסתר-נוסח שני]
* [https://mg.alhatorah.org/Dual/R._Yosef_Kara/Bereshit/1.1#m7e0n6 פירושי ר' יוסף קרא למקרא] באתר alhatorah.org (כולל פירושו המשוחזר על התורה, וכן פירושו השני והשלישי לתרי עשר ולמגילות).
 
* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1586 ר' יוסף קרא] באנציקלופדיה יהודית 'דעת'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_קרא"