אורי אליצור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 46:
עם זאת, לצד ההיגיון, נתן אליצור משקל מסוים גם ל[[רגש]]. כך למשל, לאחר חיסולו של [[השייח' יאסין]] כתב אליצור:{{הערה|{{ynet|אורי אליצור|נקמה ושמחה|2894662|26 במרץ 2004}}}}
 
{{ציטוט|תוכן=אילו היה הרוצח הישיש הזה מת בשלווה במיטתו או בעגלה שלו, זה היה אי־צדק משווע. עכשיו, כשהוא נשלח לגיהנום בדם ובאש, העולם נעשה צודק יותר. העולם בסוף השבוע הזה הוא מקום טוב יותר מהעולם של סוף שבוע שעבר. קודם כל מבחינה מוסרית, ואחר־כך מבחינה ביטחונית ומדינית. וזה הסדר הנכון. השאלה הביטחונית היא הוויכוח השני והפחות חשוב, כי המלחמה הזאת היא מלחמה על הצדק.{{הבהרה|סיבה=איפה מופיע העניין הרגשי? יותר מובאת כאן תפיסה מוסרית שלו.}}}}
 
אליצור תמך ב[[פתרון מדינה אחת]]. ב־1990 כתב מאמר ב'נקודה' שבו צידד ב[[סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל]] והענקת זכויות אזרח לתושביהם הפלסטינים, שיהוו, על פי חזונו, מיעוט ערבי גדול במדינת ישראל (עד 25% מכלל האוכלוסייה בהינתן [[עלייה]] גדולה), בתום תהליך תלת־שלבי ארוך טווח. בשלב הראשון, ההסברתי שעשוי להימשך שנים, על מדינת ישראל להניח בפני העולם את הדילמה לבחור בין התביעה הישראלית לתביעה הפלסטינית לבעלות על יש"ע. בשלב השני יתבצע סיפוח הדרגתי של שטחי יש"ע תוך מתן אזרחות וזכות בחירה לכנסת לכל ערבי שיצהיר הצהרת נאמנות למדינת ישראל. בשלב השלישי תסופח גם רצועת עזה למדינת ישראל לאחר תוכנית הגירה בינלאומית שתסייע לתושבים ערבים שיחפצו בכך – להגר{{הערה|שם=של מי|אורי אליצור, '''של מי האדמה הזאת, לעזאזל?''', נקודה, אלול תש"ן, ספטמבר 1990}}.