|
|
|
#מספר העיריות עם כיסוי הטלקומוניקציה (תקשורת) עלה מ-110 ב-2005 ל-324 מתוך 339 ב-2015.
הגדלת תקציבי המשרדים החברתיים, הגדלת מימון תוכניות הרווחה בצורה משמעותית והעלאת שכר המינימום ב-372%, תרמו להורדה המשמעותית של אי השוויון והעוני במדינה..
מחיר ההישגים האלה התברר כגבוה מדי עבור המדינה. כדי לממנם בוליביה צברה חוב חיצוני אדיר ובזבזה יותר ממחצית יתרות המטבע הזר שברשותה. ב- 2019 נטען כי שיעור הגרעון הפיסקלי של בוליביה הוא השני בגובהו ביבשת, אחרי ונצואלה. הלאמת סקטור האנרגיה הביאה לירידה בתפוקת הגז הטבעי ופגעה באופן משמעותי בהכנסות המדינה, כמו גם לניהול כושל ובזבזני של שוק הדלק. הגדלת חלקה של הממשלה בכלכלה הלאומית הביאה לשחיתות נרחבת שהורידה את יעילות היצור ואת ההכנסות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mida.org.il/2019/12/01/איש-ההרס-המורשת-העגומה-של-אבו-מוראלס/|הכותב=ראיין ברג, נשיונל רוויו|כותרת=איש ההרס: המורשת העגומה של אבו מוראלס|אתר=מידה|תאריך=2019-12-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref>
עד כאן לענין מדיניותו הכלכלית של מוראלס. במישור הפוליטי, מי שנחשב בתחילת דרכו כמייצג מעמד הפועלים והאוכלוסיה הילידית הפך לשליט אוטוקרטי הרודף את מתנגדיו, לדוגמה תביעות אישיות נגד עיתונאים, התקפות בלתי פוסקות נגד חברים באופוזיציה, ניצול שליטתו במערכת המשפט כדי להשפיע על פסקי דין, וזאת בזמן שהוא ומקורביו נהנו מחסינות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mida.org.il/2019/12/01/איש-ההרס-המורשת-העגומה-של-אבו-מוראלס/|הכותב=ראיין ברג, נשיונל רוויו|כותרת=איש ההרס: המורשת העגומה של אבו מוראלס|אתר=מידה|תאריך=2019-12-01|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2020-10-20}}</ref>
== עוינות לישראל ==
|
