יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 45:
למד משפטים ופילוסופיה ב[[אוניברסיטת טרטו]] ועשה דוקטורט בשתיהן. בצעירותו תמך ב[[המהפכה הקומוניסטית|מהפכה הקומוניסטית]] כיוון שקיווה שהיא תביא שוויון לאזרחים בשטחים שבשליטת [[האימפריה הרוסית]], אך בעבודתו כראש לשכת מתרגמים רוסית ממשלתית, לאחר המהפכה, נוכח שגם תחת שלטון [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]] קיים חוסר שוויון, והוא עקר לברלין בשנת [[1920]]. בגרמניה למד באוניברסיטת היידלברג והוציא תואר דוקטורט בפילוסופיה גם בגרמנית. הלר תרגם לעברית מיוונית דיאלוגים אפלטוניים. הוא אף נטל חלק בפרויקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית שיועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}
 
הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]]'''[[דרוש מקור]]''' בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי הממשל הנאצי. לאחר שמצא את עצמו ללא עבודה החל ללמד עברית ושם פגש את אשתו לעתיד פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי האוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, שהיתה תלמידתו,'''''[[ניסוח עילג]]''''' השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).
 
ב[[1938]] נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. אנמיכשהגיע אלייןללונדון תושבנחשב הלא לתושב זר עויין לכן(Enemy לאAlien) מצאבשל עבודההאזרחות הרוסית שהייתה לו, כיון שבאותה תקופה [[ברית המועצות]] צידדה בנאצים, ועל כן היה אסור לו לעבוד. כשרוסיהביוני החליפה1941 צדכשנפתחה לימד[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]] והרוסים והנאצים הפכו לאוייבים, האזרחות הרוסית שלו כבר לא היתה לו למכשול והותר לו לעבוד והוא החל ללמד רוסית בלונדון, שפה שכעת נעשתה מבוקשת. ביושבו בלונדון פירסם הלר חוברות בענייני יהדות וציונות עבור הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}}. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. אחר המלחמה החל ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}.
 
 
ב[[1938]] נמלט עם משפחתו מגרמניה הנאצית והתיישב ב[[לונדון]]. אנמי אליין תושב זר עויין לכן לא מצא עבודה. כשרוסיה החליפה צד לימד רוסית. ביושבו בלונדון פירסם הלר חוברות בענייני יהדות וציונות עבור הפדרציה הציונית של בריטניה הגדולה ואירלנד {{אנ|Zionist Federation of Great Britain and Ireland}}. כמו כן ייסד, ערך וכתב ב[[כתב עת]] בשם "תרבות" שהוציאה הפדרציה.{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/journals/NNL-Journals002105994/NLI כתב עת תרבות] באתר [[הספרייה הלאומית]]}} בנוסף ל"תרבות", במהלך השנים פירסם הלר מאמרים בכתבי עת שונים בתוכם ה[[ג'ואיש כרוניקל]], [[השילוח (כתב עת)|השילוח]], [[הדואר]] ו[[העולם (שבועון)|העולם]]. אחר המלחמה החל ללמד ב-Jews' College, [[בית הספר ללימודי יהדות בלונדון]] {{אנ|London School of Jewish Studies}}.
 
בשנת 1956 פירסם הלר, יחד עם [[אריה (לאון) סימון|אריה סימון]], את "אחד העם: האיש, פעלו ותורתו", ביוגרפיה אודות [[אחד העם]].{{הערה|{{דבר|ברוך שוחטמן|ספר חשוב על אחד העם|1956/08/10|00600}}}}{{הערה|{{חרות|יוחנן פוגרבינסקי|אחד העם|1956/02/03|00610}}, ([http://jpress.org.il/olive/apa/nli_heb/SharedView.Article.aspx?href=HRT%2F1956%2F02%2F03&id=Ar00743&sk=D02FDFAC קישור להמשך הכתבה])}} חלקו של הלר בכתיבת הספר התמקד בנושא העיוני של השקפותיו של אחד העם, בעוד סימון התמקד בהיבט ההיסטורי.