נחמיה בן כהן צדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==תולדות חייו==
בנו של רב [[כהן צדק בן יוסף]] שכיהן כגאון פומבדיתא בין השנים [[922]]-[[917]] וביצר את מעמדה ומרכזיותה של ישיבת פומבדיתא.
 
כשבגר והצטרף לשורות הישיבה, נוצרו בישיבה שני מחנות: מחנה אחד של משפחות הגאונים [[יצחק צדוק]] ו[[פלטוי בן אביי]] (רב [[חנניה גאון]], [[רב שרירא גאון]], רב עמרם בן מישוי, רב [[מבשר גאון]] ותמכיהם) ומחנה של משפחת רב כהן צדק (האחים רב נחמיה וחפני ותומכיהם). שני המחנות היו מסוכסכים ושררה ביניהם יריבות עמוקה{{הערה|ראו אצל גיל, עמ' 24}}. שיאה של המחלוקת היה כאשר התמנה לגאון רב [[אהרן בן יוסף הכהן]], שלא נמנה על משפחות החכמים ונסמך על ידי רב מבשר גאון. רב נחמיה קיבל את מרותו של רב אהרן בתחילה, אך לאחר זמן מה הכריז על עצמו כגאון{{הערה|[[אגרת רב שרירא גאון]] חלק ג סוף פרק ח}}. רב שרירא סבר שרב אהרן עדיף מרב נחמיה, ובהשפעתו תמכו רוב החכמים ברב אהרן, אך רב נחמיה הוסיף לראות בעצמו כגאון הישיבה, מינה בעלי תפקידים (בין השאר מינה את חפני למשרת אב בית הדין, בעוד שאב בית הדין של רב אהרן היה רב שרירא) ושלח אגרות לקהילות התפוצות שיפנו את שאלותיהם ותרומותיהם אליו. במכתביו תוקף בחריפות רבה את יריביו: על רב אהרן הוא כתב "אשר רעותיו מפורסמים וכחשו וכזבו מגולה לכל... שגזל לעצמו נדבה שהיא באה לחכמים...אוכל קדשי היתומים והעניים.. מטה משפטים" את סיעת רב שרירא הוא מכנה "בחורים עזי פנים", "נערים כלבים עזים" וכיוצא בזה.
כשעלה רב [[אהרן גאון]] על כס הגאונות, הכריז רב נחמיה וסיעתו על עצמו כגאון. רוב החכמים בהובלת [[רב שרירא גאון]] נשארו עם רב אהרן, אך רב נחמיה הוסיף לשלוח אגרות לגולה שיפנו את השאלות והתרומות אליו. במכתביו תוקף בחריפות את סיעת רב שרירא ואת רב אהרן.
 
לאחר פטירת רב אהרן, קיבלו החכמים את מרותו, והוא נשא בתואר גאון פומבדיתא. עדלמרות לפטירתוזאת בשנתהוא 968,הוסיף אזלתקוף עלהאת סיעת רב שרירא במכתביו. בימיו היה מצבה של ישיבת פומבדיתא מדולדל. רב נחמיה שלח מספר אגרות לקהילות התפוצות שיסייעו לישיבה בתרומות. נפטר בשנת [[968]], ולאחר מותו עלה על כס הגאונות רב שרירא גאון.
 
מתורתו לא הגיע לידינו דבר.
בימיו היה מצבה של ישיבת פומבדיתא מדולדל, בין השאר בשל המחלוקות הפנימיות והסכסוכים עם ישיבת סורא, עם ראשי הגולה ועם עשירי הקהילות היהודיות. רב נחמיה שלח מספר אגרות לקהילות התפוצות שיסייעו לישיבה בתרומות.
 
==לקריאה נוספת==
מתורתו לא הגיע לידינו דבר.
* [[משה גיל]], '''[https://nli.userservices.exlibrisgroup.com/view/uresolver/972NNL_INST/openurl?ctx_enc=info:ofi/enc:UTF-8&ctx_id=10_1&ctx_tim=2020-10-19T23%3A22%3A40IST&ctx_ver=Z39.88-2004&url_ctx_fmt=info:ofi/fmt:kev:mtx:ctx&url_ver=Z39.88-2004&rfr_id=info:sid/primo.exlibrisgroup.com-RAMBI&req_id=&rft_dat=ie=972NNL_INST/51329721240005171,ie=972NNL_INST:51329721240005171,language=heb,view=NLI_Rambi&svc_dat=viewit&u.ignore_date_coverage=true&Force_direct=true&is_new_ui=true עיונים בתולדות יהודי עראק במאה העשירית]''', תעודה י ([[ה'תשנ"ו]]), עמ' 153-81.
 
==קישורים חיצוניים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[:קטגוריה:גאוני פומבדיתא]]
[[:קטגוריה:נפטרים ב-968]]
[[:קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-10]]