בית העלמין הישן בבאר שבע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 28:
לאחר [[פרעות תרפ"ט]] התפזרה לחלוטין הקהילה היהודית בבאר שבע, והיו שרצו להעתיק את כל הקברים לבתי קברות אחרים, אך הרב עוזיאל סבר שיש להיאבק על הקרקע כדי לשמר את האחיזה היהודית בבאר שבע, בתקווה שיהודים ישובו להתגורר בה, אך כל תוכניות הרכישה לא יצאו לפועל, למרות פסק ההלכה של הרב הראשי, [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]], שאין לפנות את הקברים ממקומם. משפחות הנקברים הקימו מצבות זמניות, אל אלו חוללו בקביעות על ידי מקומיים. לאחר [[מאורעות תרצ"ו]], פעלו כמה משפחות להקמת מצבת בטון עמוקה ונמוכה, שלא יהיה ניתן לפגוע בה, והיא שרדה עד [[1948]], אז נהרסה לחלוטין עם כניסת [[חיל המשלוח המצרי (1948)|הצבא המצרי]] לבאר שבע ב[[מלחמת העצמאות]]. לאחר שנכבשה העיר ב[[מבצע משה (מלחמת העצמאות)|מבצע משה]], איתר את חורבות בית העלמין אחד הלוחמים שסבו היה קבור במקום. באישורו של מפקד חזית הדרום [[יגאל אלון]], גודר השטח בגדר תיל, והוצב שלט "בית עלמין יהודי עתיק".
כאשר הוקמה באר שבע העברית, בשנת [[1949]], ראו תושבי העיר באתר מקום טוב לקבור בו את נפטריהם, ובלי תכנון רשמי החלו להשתמש באתר לקבורה, ובשנת [[1950]] החליט ראש העיר [[דוד טוביהו]] באופן רשמי להקים במקום את בית הקברות של באר שבע, והקצתה לצורך כך חלקה של 13 דונם, ונכרו כ-210 קברים. בית הקברות היה בית הקברות היהודי היחיד בכל הנגב, ונקברו בו גם נפטרים מקיבוצי הסביבה ואף מ[[סעד]] ו[[נווה יאיר]].{{הערה|[https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=37155 יצחק יחיאל יוסי בלאושטיין], באתר "אזרחים נפגעי פעולות איבה".}}
בשל הרצון להפוך את באר שבע לעיר גדולה, נעשה אומדן לכמות הקברים שיכול בית העלמין להכיל, והתברר כי לכל היותר אפשר לקבור בו כ-3200 נפטרים. בשל כך, החליטה העירייה להקצות שטח חדש לבית הקברות, מצדו השני של כביש חצרים (כיום "דרך ג'ו אלון"), ובשנת [[1952]] הוחל בהקמתו. שטח זה והיה בית הקברות העיקרי של באר שבע, עד לשנת [[1986]], אז הוקם בית הקברות החדש בהמשך הדרך המובילה לחצרים. כיום, המתחם שסביב קבר האחים מכונה "בית העלמין הישן נושן", "בית העלמין הראשון" או "בית העלמין העתיק", והשטח שמעבר לכביש נקרא "בית הקברות הישן". בחלקים מבית הקברות הישן והישן נושן שוררת הזנחה וישנם קברים לא מזוהים{{הערה|{{nrg|עודד בר-מאיר|הזנחה ועזובה: מי דואג לקברים האלמוניים של באר שבע?|269200|18 במרץ 2003}}.}}.
| |||