חנוך – הבדלי גרסאות

[[מני (מניכאיזם)|מני]] {{אנ|(Mani (prophet)}}, מייסד הדת ה[[מניכאיזם|מניאכיסטית]] ב[[בבל]] ב[[המאה ה-3|מאה ה-3 לספירה]], חונך בילדותו בקרב כת ה[[אלכסאים]], [[כת]]-נטבלים [[יהודים נוצרים|יהודית נוצרית]], ששמה ללעג את עולם השדים הפרסי. כאשר החל מני להתנבא הוא הוריד את מעמדו של [[משה]] כנביא והדגיש את מעמדם של הדורות הראשונים לעולם ובהם [[אדם]], '''חנוך''', [[מתושלח]] ו[[נח]]. שימת הדגש על שושלת צאצאי אדם שמה דגש על חשיבותם של [[אברהם]], [[יצחק]] ו[[יעקב]] על פני משה. מני מת בשנת [[276]]. מאמיניו המשיכו לחיות בעיקר בעיר [[חירה]] שעל חורבותיה בנה [[עלי בן אבי טאלב]] את העיר [[כופה]]{{הערה|שם=Erder}}. הדת המניכאית התפשטה בעיקר למרכז אסיה ([[טורקמניסטן]]) ונגזרות דואליסטיות שלה התקיימו בבלקן עד המאה ה-15 ([[בוגומילים]], [[פאוליקנים]]).