זורואסטריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
==עקרונות הדת==
הרעיון המרכזי בדת הזורואסטרית הוא הבחנה [[דיכוטומיה|דיכוטומית]] בין טוב לרע
כל הטוב בעולמנו נברא על ידי האל הראשי, [[אַהוּרַה-מַזְדָא]], הנקרא ב[[פרסית אמצעית]] אוֹהְרמַזד. כל הרע נברא על ידי הישות הרעה, [[אַנְגרַה-מַניוּ]], הנקרא בפרסית אמצעית אַהְרֵימַן. במימד הרוחני הטוב והרע הם נפרדים. לכן עיקרון נוסף של הדת הזורואסטרית הוא הבחנה בין המימד הגשמי (פרסית אמצעית גֵיתִיג) למימד הרוחני (מֵינוֹג).
האור והאש נבראו על ידי אהורה-מזדא, ולכן הם מסמלים את הטוב. היעדר אור, כלומר חושך, מסמל את הרע. לפיכך ה[[אש]] היא מרכיב חשוב ב[[פולחן]] הזורואסטרי, ולכן הזורואסטרים נקראים (בטעות!) "עובדי אש".
===תפילה ומנהגים===▼
מדורת אש ניצבת במרכז המקדשים הזורואסטריים, והמתפללים פונים אליה בזמן התפילה. נהוגות חמש תפילות בכל יום. התפילות כוללות מזמורים מה"גאטהא" (מזמורים שחיבר זרתוסטרא, ראו להלן), וכן התרה וקשירה של שרוך הקשור תמיד סביב מותניו של המאמין ומחובר לחולצתו. טקסי טהרה מתקיימים לפני התפילה, והם כוללים רחצת הגוף. לכלוך נחשב לקשור ברוע ולכן יש הקפדה יתרה על ניקיון בזורואסטריות. כיוון שאש ו[[אור]] נחשבים לביטוי לטוב, לא מקובל לכבות נר, אלא להמתין לדעיכתו מאליו. בעת הדלקת אש מקובל לומר תפילה. ▼
▲===תפילה ומנהגים===
===האווסטה והגאטהא===▼
▲מדורת אש ניצבת במרכז המקדשים הזורואסטריים, והמתפללים פונים אליה בזמן התפילה. נהוגות חמש תפילות בכל יום. התפילות כוללות מזמורים מה"
הספר הקדוש לזורואסטרים הוא [[האווסטה]] (בפרסית: اوستا). האווסטה כוללת בעיקר מזמורים ותפילות בשפה המכונה "אווסטית", כיוון שאינה מוכרת משום מקור אחר. זהו כנראה ניב פרסי עתיק. 17 מהמזמורים, שנכתבו בידי זרתוסטרא עצמו, מכונים [[גאטהא]] (בפרסית: گاتها באנגלית: Gatha). מחבריהם של יתר המזמורים אינם ידועים. במשך דורות רבים נמסרה האווסטה בעל-פה. גם בתקופה שבה השפה הפרסית כבר נכתבה, העלאת האווסטה על הכתב נחשבה חילול קודש. בתקופת [[האימפריה הסאסאנית]] הועלתה האווסטה על הכתב באלפבית שהומצא במיוחד למטרה זו. האווסטה הסאסאנית כללה 24 כרכים, וחלקים ממנה אף תורגמו ל[[פרסית-פהלווית]] (ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] הפרסי שרווח באותה תקופה) בצד הטקסט המקורי. רוב האווסטה הסאסאנית אבדה במהלך הדורות, כך שהאווסטה המודרנית כוללת רק קטעים מעטים ממנה. כתב היד העתיק ביותר של האווסטה המודרנית הוא משנת 1323.▼
==דיני טומאה וטהרה==
מכיוון שהטוב והרע נמצאים במלחמה מתמדת, חשוב מאוד לשמות על טהרה. הזורואסטרים מפורסמים בדיני ה[[נידה]] ובדיני [[טומאה|טומאת]] המת שלהם.
ה[[וסת|ווסת]] היא המצאה של [[אהרימן]], הישות הרעה. היא נבראה על מנת להחליש את הנשים כדי שלא יילחמו ברוע. בזמן הווסת, האישה נתונה לשליטתו של אהרימן ולכן היא טמאה. נידות היו סגורות בבקתה נפרדת או בחדר נפרד, ללא חלונות כדי שמבטן לא יטמא את השמש, הירח והכוכבים. אסור היה להן ללבוש את בגדיהן הרגילים אלא רק [[תכריכים]]. כדי שלא יהיו חזקות בזמן זה, היה עליהן לאכול מעט מאוד, ב[[כפפה|כפפות]], מצלחת [[מתכת]] (שאינה יסוד מקודש). את השיירים היו משמידים. יומיים לאחר תום הווסת, או תשעה ימים לאחר הופעתה, היה על האישה להיטהר באמצעות טבילה ב"גוֹ-מֶז" - [[שתן]] של [[פרה|פר]] שעמד חצי שנה בשמש לשם טיהור.
את המתים לא ניתן [[קבורה|לקבור]] ב[[אדמה]], כי זה יטמא את האדמה. לא ניתן להשליך אותה ל[[נהר]] או ל[[ים]], כי זה יטמא את ה[[מים]]. לא ניתן לשרוף אותה, כי זה יטמא את האש. גוויית האדם המת נלקחת למבנה חסר גג בשם דַכְ'מָה, ועוף השמיים אוכל את בשר המת. העצמות שנותרו מטוהרות באור השמש כחצי שנה, ולאחר מכן מותר לקבור אותן. מנהגי טומאת המת של הדת הזורואסטרית הקנו לה שם של דת אקולוגית.
כיום מותר לשרוף את המת ב[[חשמל]], שאינו יסוד מקודש בדת הזורואסטרית.
▲הספר הקדוש לזורואסטרים הוא [[האווסטה]] (בפרסית: اوستا). האווסטה כוללת בעיקר מזמורים ותפילות בשפה המכונה "אווסטית", כיוון שאינה מוכרת משום מקור אחר.
===הספרות המשנית וספרות הזנד===
ספרות משנית זורואסטרית רבה נכתבה בלשון הפהלווית,
המונח זנד תירגומו לעברית "פרשנות". ספרות הזנד היא ספרות פרשנית לאווסטא בעיקרה, הכתובה
ברוב כתבי הזנד ניתן למצוא תרגום מילולי למדי של הטקסט האווסטי ולאחר מכן (לעתים אף בתוך התרגום) פירושים וביאורים למונחים שונים ופרשנויות, לעתים תוך הבאת יותר מדיעה אחת או מקור אחד (פעמים רבות מובאת דיעה נוספת תוך ציון הנוסחה "יש האומרים כך:...", ולעתים תוך ציון הסמכות עצמה).
===חגים ומועדים===
[[לוח שנה|לוח השנה]] הזורואסטרי הוא לוח שנה שמשי. גרסה של לוח השנה הזה עדיין מקובלת באופן רשמי ב[[איראן]]. גרסה זו משמשת גם בסיס לכתיבת [[הורוסקופ|הורוסקופים]] ב[[אסטרולוגיה]] המודרנית. קיימות שתי גרסאות נוספות של לוח השנה המשמשות אחדות מהקהילות הזורואסטריות.
על-פי הלוח הנהוג היום באיראן, מתחילה השנה
מלבד הנורוז ישנם עוד שישה חגים שחובה על המאמין הזורואסטרי לציין. מועדים אחרים הם בגדר רשות. כל אחד מהחגים הראשיים נמשך בדרך-כלל חמישה ימים.
שורה 26 ⟵ 37:
יש הרואים בזורואסטריות דת [[מונותאיזם|מונותאיסטית]], אולם יש מחלוקת על ההשקפה הזאת. ה[[איסלאם|מוסלמים]] שכבשו את פרס ראו את הזורואסטרים כחלק מ"עם הספר" (أهل الكتاب), כלומר בני דתות מונותאיסטיות שאינם [[עבודת אלילים|פאגאנים]] ולפיכך רשאים לחסות בשלטון המוסלמי. המחקר האירופי המודרני של הזורואסטריות, מראשית המאה ה-18 ואילך, ניסה תחילה להראות כי זורואסטר היה נביא מונותאיסט שרעיונותיו עוותו וסולפו במשך הזמן, אולם דעה זו אינה מקובלת עוד, ורוב החוקרים דווקא מצביעים על המשכיות והתמדה של הרעיונות והמנהגים הזורואסטרים לאורך הדורות.
==זורואסטריות
הדת הזורואסטרית הייתה דת מרכזית ונפוצה בתקופת התגבשותה של ה[[יהדות]] מחד, והאיסלאם מאידך. בשתי הדתות האלה אפשר למצוא הדים לפולמוס עם הזורואסטריות. אחד הפולמוסים האלה מופיע בספר [[ישעיהו]]: "כֹה אָמַר ה' לִמְשִיחוֹ לְ'''כוֹרֶשׁ''' (...) כִי-אֶפֶס בִלְעָדָי אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָלוֹם וּ'''בוֹרֵא רָע''' אֲנִי ה' עֹשֶׂה כָל אֵלֶה." (ישעיהו פרק מ"ה, פסוקים א'-ז')
הדת הזורואסטרית השפיעה רבות על היהדות: רעיונות כמו שטן, חיים שלאחר המוות, אחרית הימים ומשיח כמושיע מיתולוגי עתידי, הגיעו אלינו מדת זו. הם נמצאים ביהדות רק החל מ[[שיבת ציון]] - ספרי בית שני של המקרא, והתורה שבעל-פה.
==זורואסטרים מפורסמים==
| |||