פסק דין זיבוטפסקי נגד קלינטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח |
יש מספר פסקי דין, (זיבוטפסקי נגד קלינטון, בית הדין לערעורים, זיבוטפסקי נגד קרי. נראה לי שככה זה פחות מבלבל |
||
שורה 1:
'''זיבוטפסקי נגד קלינטון''' (ב[[אנגלית]]: ''Zivotofsky v. Clinton'') היא החלטת [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] משנת [[2012]], שבה קבע בית המשפט כי מחלוקת על תקנות בדבר [[דרכון|דרכונים]] אינה שאלה פוליטית, ולכן שפיטה. החלטה זו
==השתלשלות הפרשה==
ב-2002 העביר הקונגרס האמריקני חוק המורה ל[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] לרשום בדרכון "ישראל" בתור מקום הולדתו של מי שנולד ב[[ירושלים]]. לאחר החלת החוק, נולד בירושלים מנחם בנימין זיבוטפסקי, ולו אזרחות אמריקנית. הוריו ביקשו שבדרכונו האמריקאי יהיה כתוב: "[[ישראל]]", ולא "[[ירושלים]]" (ללא ציון מדינה), כמקום הולדתו. [[מחלקת המדינה]] דחתה בקשה זו עקב מדיניות ארוכת שנים של אי נקיטת עמדה בדבר [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה המדיני של ירושלים]]. ההורים פנו לערכאות. בית המשפט קבע כי זיבוטפסקי יוכל לשים למבחן בית המשפט את החוקתיות של חוק הקונגרס משנת [[2002]]. צעד משפטי זה ננקט אל מול התנגדותה של מחלקת המדינה שטענה כי עניינים של [[מדיניות חוץ]] הם בעלי אופי פוליטי ובכך אינם שפיטים בבתי המשפט.
ביולי 2013, קבע בית המשפט לערעורים כי החוק מהווה פגיעה בלתי חוקתית בסמכויות ההכרה הדיפלומטית של הנשיא.{{הערה|1=[http://www.cadc.uscourts.gov/internet/opinions.nsf/C8DC59BCC7D10E6D85257BB10051786D/$file/07-5347-1447974.pdf United States Court of Appeals for the District of Columbia Circuit No. 07-5347, Zivotofsky v. Secretary of State]}}
בעקבות זאת העניק בית המשפט העליון ב-[[21 באפריל]] 2014 [[צו עיון מחדש]] לעתירה של זיבוטפסקי (כלומר הוא מקבל את עתירתו של זיבוטפסקי לדון בתיק), כשהתיק עתה נקרא "זיבוטפסקי נגד קרי".{{הערה|[http://www.scotusblog.com/case-files/cases/zivotofsky-v-kerry {{כ}}Zivotofsky v. Kerry], [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]] (בלוג), 8 ביוני 2015}} ב-[[8 ביוני]] [[2015]], פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002 ברוב של 6-3, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית בריבונות ממשלה זרה (במקרה זה על ירושלים), כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכותו הבלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון){{הערה|[http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/1.660260 {{כ}}U.S. Court Invalidates Law That Let Jerusalem-born Citizens List Israel on Passports], הארץ במהדורה אנגלית, 8 ביוני 2015}}{{הערה|[http://www.politico.com/story/2015/06/jerusalem-passport-case-supreme-court-ruling-118737.html {{כ}}Supreme Court sides with Obama administration in Jerusalem passport case], מגזין Politico (פוליטיקו), אדם לרנר, 8 ביוני 2015}}{{הערה|[http://www.mako.co.il/news-world/international-q2_2015/Article-18bb1a75973dd41004.htm ארצות הברית: יליד ירושלים לא יוכר כמי שנולד בישראל], [[מאקו]], עמית ולדמן, 8 ביוני 2015}}.▼
▲ב-[[8 ביוני]] [[2015]], פסל בית המשפט העליון את חוק הקונגרס משנת 2002 ברוב של 6-3, כשהוא קובע כי הקונגרס חרג מסמכויותיו בחקיקת חוק זה, וכי סמכויות ההכרה הדיפלומטית בריבונות ממשלה זרה (במקרה זה על ירושלים), כפי שהוא מתבטא ברישום בדרכון, הם בסמכותו הבלעדית של הנשיא (האחראי על מחלקת המדינה שרושמת את הדרכון){{הערה|[http://www.haaretz.com/news/diplomacy-defense/1.660260 {{כ}}U.S. Court Invalidates Law That Let Jerusalem-born Citizens List Israel on Passports], הארץ במהדורה אנגלית, 8 ביוני 2015}}{{הערה|[http://www.politico.com/story/2015/06/jerusalem-passport-case-supreme-court-ruling-118737.html {{כ}}Supreme Court sides with Obama administration in Jerusalem passport case], מגזין Politico (פוליטיקו), אדם לרנר, 8 ביוני 2015}}{{הערה|[http://www.mako.co.il/news-world/international-q2_2015/Article-18bb1a75973dd41004.htm ארצות הברית: יליד ירושלים לא יוכר כמי שנולד בישראל], [[מאקו]], עמית ולדמן, 8 ביוני 2015}}.
==שינוי המדיניות==
| |||