שביתת ארגון המורים (תשס"ח) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
שורה 26:
* '''[[רן ארז]] וארגון המורים''' - ארז, יו"ר ארגון המורים והאיש אשר הניע את השביתה - שימש סמל למאבק המורים.
* '''שר האוצר [[רוני בר-און]]''' - ייצג את הממשלה מול המורים. בהיותו אחראי על קופת האוצר, עמד על דעתו כי הממשלה איננה יכולה לקבל את תנאי הארגון, ואם תסכים לדרישות המורים, יהיה בכך משום פתיחת סכר לתביעות מצד ארגונים אחרים. נציגיו של בר-און ניהלו את המשא ומתן, ובר-און עצמו הצטרף רק בפגישות מכריעות. ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] תמך בעמדת בר-און.
* '''שרת החינוך [[יולי תמיר]]''' - שרת החינוך עמדה בתווך בין המורים לבין משרד האוצר, כאשר בחלק מהעניינים תמכה במורים ובחלק במשרד האוצר, ודעתה הייתה כי יש לבצע רפורמה מקיפה יותר במשרד החינוך שהוזנח במשך שנים רבות. עמדתה זו שלא הצטרפה באופן אוטומטי למורים, הביאה לייחסליחס בוטה של המורים כלפיה [http://www.irgun-hamorim.org.il/Library.aspx?cmd=atc_8049]. תמיר נתמכה על ידי ראש הממשלה, ומנהיג מפלגתה, אך לא על ידי כל חבריה למפלגה אשר כמה מהם הטיחו בה ביקורת קשה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3466832,00.html]. בנוסף לשביתת המורים, נאלצה להתמודד עם שביתה חמורה נוספת במערכת החינוך – של הסגל האקדמי הבכיר, שהשבית לזמן ממושך את הלימודים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], ונחשבת כשלעצמה לשביתה הארוכה ביותר באקדמיה.
* דודי פרידמן - מורה מתיכון אורט שפירא בכפ"ס שהוביל את מחאת המורים בשטח. פרידמן שיתף פעולה עם ארגון המורים עד שהבין, לטענתו, כי ההתנהלות בו אינה מטיבה עימם והחליט להתמודד על ראשות ארגון המורים. הוא הקים את "רוח חדשה בארגון המורים" ויחד עם שמולי בינג, מורה מירושלים ופעיל חברתי ידוע וד"ר יעקב טפלר, מורה ומרצה בבית ברל התמודדו בבחירות הפנימיות של הארגון. הבחירות זכו לתהודה תקשורתית אדירה ונחשפו לציבור הכללי בכלל ולציבור המורים בפרט כמו שלא נחשפו מעולם. פרידמן וסיעתו הפסידו בבחירות באופן גורף (למעלה מ-90% לטובת רן ארז) וטענו בבתי משפט כי הבחירות כללו אי סדרים חמורים. בית המשפט העליון הסכים לטענה זו והעניין עדיין נידון בבית המשפט המחוזי נכון ל-2012.
* '''[[הסתדרות המורים]]''' - הארגון השני במערכת החינוך, הגיע להסכם נפרד עם הממשלה בדבר החלת הרפורמה. הסכם זה עמד לנגד עיני נציגי הממשלה בבואם לדון עם ארגון המורים, ואותו הציגו כמודל אפשרי לקיום הרפורמה. נציגיו השתתפו בחלק מהדיונים, יחד עם יו"ר [[ההסתדרות הכללית]] [[עופר עיני]]. חלק מחברי הסתדרות המורים הביעו מורת רוח מההסכם וביקשו להצטרף לארגון המורים אשר נראה להם כמי שישיג תנאים טובים יותר.