יוסף אליהו הלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 40:
 
==ביוגרפיה==
יוסף אליהו הלר נולד ב[[פוניבז']] שב[[ליטא]] ב[[חג השבועות]] התרמ"ח, 1216 במאי 1888{{הערה|התאריך המופיע בתעודותיו הוא 4 במאי 1888 על פי [[הלוח היוליאני]] שרווח אז ברחבי [[האימפריה הרוסית]]}}. אביו, משולם צבי (זלמן הירש) הלר, היה [[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] ו[[ציונות|ציוני]] נלהב, צאצא לשושלת של רבנים, בתוכם הרב [[יחיאל הלר]] ומחבר ה[[תוספות יום טוב]] הרב [[יום-טוב ליפמן הלר]]. שם אמו היה פנינה רחל.
 
הלר למד [[משפטים]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת טרטו]]. עקר ל[[גרמניה]] בשנת [[1920]] ולמד ב[[אוניברסיטת ברלין]] ובהמשך ב[[אוניברסיטת היידלברג]]. השיג תואר דוקטורט בפילוסופיה ובמשפטים. בשנות העשרים השתתף הלר בפרוייקט של תרגום כתבי אפלטון לעברית. לצד הלר נטלו חלק בתרגום [[שאול טשרניחובסקי]] ו[[אריה (לאון) סימון]], ערך [[יוסף קלוזנר]]. במסגרת זו תרגם הלר את הדיאלוג [[פיידון (דיאלוג אפלטוני)|פיידון]].{{הערה|[https://www.magnespress.co.il/api/magnes/book/5630/preview הקדמה לדיאלוג מנון מהדורת 2014] [[הוצאת מגנס]]}}{{הערה|הפרויקט יועד להתפרסם בשנים עשר כרכים, אולם בסופו של דבר פורסם רק הכרך הראשון.{{ש}}'''אפלטון מתורגם מיוונית לעברית בשנים עשר כרכים''', כרך ראשון, [[ירושלים]]: י' יונוביץ, תרפ"ט, 1929}} הלר השתתף בכתיבת [[אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)|אנציקלופדיה יודאיקה]] בגרמנית עד שהעבודה על זו נעצרה על ידי [[גרמניה הנאצית|הממשל הנאצי]]. הלר, שמצא את עצמו ללא עבודה, החל ללמד עברית. כמורה לעברית פגש בין תלמידותיו את פרדריקה שרלוטה הנדל, בתו של מבקר התיאטרון והסופר היהודי-אוסטרי [[וילי הנדל]] {{גר|Willi Handl}}, השניים נישאו בשנת 1936 ונולדה להם בת אחת, פנינה רחל (לימים ברקאי).