דרוזים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לאחר הקמת מדינת ישראל: רדיר מריח נבחרה ב-2019 ולא ב-2020 תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 94:
[[קובץ:DruzeWomanInGolanHeights.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אשה דרוזית מכינה [[פיתה דרוזית|פיתות]] ברמת הגולן]]ביוני [[1967]] כבשה ישראל חלק ניכר מרמת הגולן ובכלל זה את הכפרים הדרוזיים בצפון הרמה, שבהם חיים היום כ-20,000 נפש. הכפרים הם: [[מג'דל שמס]], [[מסעדה (יישוב)|מסעדה]], [[בוקעתא]] ו[[עין קנייא]]. הדרוזים ברמת הגולן הזדהו כחלק מהקהילה הדרוזית בסוריה. לאורך השנים נתגלו מספר [[פרשיות ריגול בישראל#ריגול בקרב הדרוזים תושבי רמת הגולן|פרשיות ריגול]] בהם היו מעורבים הדרוזים. אולם באופן כללי היחסים בין השלטון הישראלי לבין הדרוזים ברמת הגולן נוחים, בין היתר הודות לכך שבישראל כבר התקיימה ב-1967 קהילה דרוזית גדולה שהשתלבה בחיי המדינה. ישראל אינה מכירה בדרוזים ברמת הגולן כאזרחים סורים, ורובם מוגדרים כמי שאזרחותם "אינה ברורה". בינם לבין [[סוריה]] מתקיים קשר מוגבל, בעיקר באמצעות שליחת צעירים ללימודים באוניברסיטאות בסוריה. הנהגת הדרוזים הכללית לרוב אינה מתערבת בסוגיית אזרחותם של הדרוזים בגולן.
בשנת [[1981]] נחקק [[חוק הגולן]] שסיפח למעשה את הגולן למדינת ישראל. הדרוזים ברמת הגולן פתחו במחאה חריפה והכריזו על [[שביתה כללית]], אם כי 5 ראשי יישובים דרוזים בגולן הצטרפו כבר ב-[[11 בינואר]] [[1978]] לקריאתם של ראשי היישובים היהודיים בגולן - לספח את הגולן לישראל באופן מלא.{{הערה|1=יובל לישראל מאת חיים יבין- בתאריך הנקוב}}
הדרוזים ברמת הגולן מוכרים כ[[תושב קבע|תושבי קבע]] בישראל ולא כ[[אזרחות|אזרחים]]. אמנם הם רשאים לקבל אזרחות ישראלית, אך רק מעטים מהם ניצלו את האפשרות. עד [[2006]] רק 677 איש מקרבם מימשו זכות זו. [[העשור השני של המאה ה-21|בעשור השני של המאה ה-21]], בעקבות [[מלחמת האזרחים בסוריה]], נרשם זינוק של מאות אחוזים במספר הדרוזים בגולן שהגישו למשרד הפנים בקשה לקבלת [[אזרחות ישראלית]].{{הערה|{{וואלה!|עדי חשמונאי|"סוריה מתמוטטת": הדרוזים בגולן ממשיכים להתנתק מהמולדת|2977946|14 ביולי 2016}}}} נכון ל-2016 נרשמו כ-1700 בעלי אזרחות ישראלית, קרוב ל-10% מהאוכלוסיה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/2922795|כותרת=בגלל המלחמה בסוריה: זינוק חד במספר הדרוזים המתאזרחים בגולן - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2016-01-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-11-07}}</ref>
באוקטובר 2018, התקיימו לראשונה [[בחירות מקומיות]] במועצות הדרוזיות בוקעת"א, מסעדה, מג'דל שמס ועין קיניה ברמת הגולן, לאחר עשרות שנים בהם מונו ראשי המועצות בידי [[משרד הפנים]].{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|לראשונה מאז 67', התקיימו בחירות דמוקרטיות במועצות הדרוזיות ברמת הגולן|1.4235195|6 ביולי 2017}}}} משטר אסד האשים את ישראל בהפרת [[אמנת ז'נבה]] בשל קיום הבחירות.{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל, ג'קי חורי|משטר אסד מאשים את ישראל בהפרת אמנת ז'נבה בשל קיום בחירות בגולן|1.4237723|9 ביולי 2017}}}}
בשנת [[2014]], הוקמה לראשונה קבוצת כדורגל המייצגת את המגזר הדרוזי ברמת הגולן, המסונפת ל[[התאחדות לכדורגל בישראל]] - "[[בני ממב"ע הגולן]]". שמה המלא של הקבוצה מייצג תחתיו ראשי התיבות של ארבע המועצות: מסעדה, מג'דל שמס, בוקעתא ועין קנייא.{{הערה|גיא גולדפרב, [http://www.goler1.co.il/Article/9577 הקבוצה עם השם הארוך ביותר בכדורגל הישראלי ] אתר "גולר1" 13-10-2015}} הקבוצה החלה לשחק ב[[ליגה ג']] וכבר בעונתה הראשונה העפילה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']].
| |||