החזית הסורית במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

בגזרה הצפונית הצליחו כוחות חטיבה 7 לבלום את המתקפה. החטיבה עמדה בשעות הלילה בפני התקפה של שתי חטיבות סוריות, שהתרכזה מצפון לקוניטרה, בעמקב"[[עמק הבכא]]" שבין [[הר חרמונית]] ו[[רכס הבוסטר]] (אשר זכה מאוחר יותר לכינוי "עמק הבכא"). הטנקים הסורים הצליחו להגיע בחסות החשיכה ובחיפוי הפגזה כבדה עד לטווח של עשרות מטרים מן העמדות הישראליות. מפקד החטיבה ריכז כוחות לגזרת ההתקפה ולמרות יתרונם של הסורים באמצעי ראיית לילה הצליח לבלום אותה.

בדרום הרמה היה המצב שונה. הטנקים הסורים המשיכו לחדור בפרצות שנוצרו קודם, וניצלו את יתרונן המספרי. בעוד בצפון הרמה פרוסים שלושה גדודי טנקים, בגזרה הדרומית נמצאו רק שני גדודי טנקים, אשר עמדו מול שתי דיוויזיות סוריות. בשעות הלחימה הרצופות אזלה התחמושת בחלק מהטנקים. בקרבות קשים ובמסגרות קטנות והולכות – פלוגות, מחלקות ולבסוף טנקים בודדים - הצליחו טנקי חטיבה 188 להשהות את התקדמות הסורים עד לאחר שעת חצות, כשכוחם הולך ומתמעט. למרות זאת הצליחו הכוחות הסורים להבקיע את קו ההגנה בשני מקומות: חטיבה 51 מהדיוויזיה התשיעית פרצה באזור פתחת כודנה ונעה לכיוון חושניה, וטנקי הדיוויזיה החמישית חדרו במרחב השטוח שבין [[תל פארס]] לתלל[[תל סאקי]].{{הערה|אבירם ברקאי, על בלימה, עמ' 251–252}} עד השעה 23:00 דיווח מפקד חטיבה 51 על כיבוש אזור [[חושניה]], בעוד חטיבה 46 הגיעה עד אזור [[קצביה]] וחטיבה 132 הגיעה עד אזור [[רמת מגשימים]]. במהלך הלילה הוחלט על פינוי היישובים הישראליים משטח הרמה ועד השעה 4:00 לפנות בוקר הושלם פינוי כל היישובים.{{הערה|ברקאי, עמ' 326–327}}

כבר בשעות הלילה החלו להגיע לרמה [[כוחות מילואים|כוחות המילואים]] הישראלים הראשונים., עקברבים המצב הקשהמהם נשלחו הכוחות לרמה במהירות ובמסגרות קטנות, ללא ריכוז כוח. חלק מהטנקים נשלחו עם כמחצית מכמות הפגזים וללא שהספיקו לבצע תיאום כוונות. כוחות מ[[חטיבה 179]] הגיעו כבר במהלך הלילה ונכנסו ללחימה, ובהמשך הגיעו גם טנקים ראשונים מחטיבהמ[[חטיבה 679]]. עם בוקר הגיעו כ-25 טנקים מחטיבה 679 בפיקוד המח"ט לאזור [[מחנה יצחק|נפח]]. בפיקוד הצפון התקבלה תמונת מצב שגויה לפיה עיקר המאמץ הסורי הוא באזור [[קוניטרה]] ולכן הופנתה החטיבה צפונה.

עם שחר חידש הצבא הסורי את המתקפה. החטיבות הסוריות שכבר היו בתוך שטח הרמה המשיכו להתקדם, ובנוסף, הוטלה הדיוויזיה הראשונה, שנשמרה עד כה בעתודה, לגזרת הלחימה הדרומית. כוחות צה"ל הסדירים בדרום הרמה כבר היו מדוללים מאוד, ומרבית המוצבים לאורך הגבול ננטשו או כותרו. 15 טנקים משרידי הגדודים הסדירים 53 ו-82 עלו לתלל[[תל פארס]], שם נותרו מכותרים במשך היום בשטח בשליטה סורית, ורק בחסות החשיכה הצליחו להתפנות בלילה הבא לאזור הכנרת. [[קרב תל סאקי|בתל סאקי]] נותרו מכותרים בבונקר קטן לוחמי נח"ל וטנקיסטים, לאחר שהאזור נכבש גם כן על ידי הסורים.

הכוח העיקרי של חטיבה 188 בגזרה הדרומית היה כוח המח"ט, אשר כלל 15 טנקים, ביניהם "[[כוח צביקה]]" ומספר טנקי מילואים מחטיבה 179, אשר השהו את התקדמות הסורים במשך הלילה. כוח המח"ט נערך לחסימה על [[כביש הנפט|ציר הנפט]], מדרום לנפח, והצליח לבלום בשעות הבוקר את התקדמות חטיבה 51 הסורית צפונה לכיוון נפח. במקביל, פעל כוח שכלל כ-11 טנקים מגדוד 82 ממזרח לציר הנפט. הכוח נתקל בטנקי [[T-62]] של הדיוויזיה הראשונה אשר לחצו צפונה לנפח והחל לספוג אבדות. המג"ד נפצע והכוח החל לסבול ממחסור חמור בתחמושת. מפקד הכוח ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם מפח"ט 188 ועם מפקדת האוגדה כדי לקבל הנחיות, ולבסוף התקשר למח"ט 7, [[יאנוש בן-גל]], והסביר לו את חומרת מצבו. בן גל הורה לכוח לנתק מגע ולנוע צפונה כדי לחבור אליו בגזרה הצפונית, וזאת מבלי לעדכן את מח"ט 188 (שגדוד 82 היה תחת פיקודו) או את מפקדת האוגדה.{{הערה|ברקאי, עמ' 384–385}} בעוד בן-שהם משוכנע כי הכוח בפיקודו וטנקי גדוד 82 ממזרח לו חוסמים בהצלחה את המעבר צפונה לנפח, היה אגפו המזרחי חשוף לגמרי מבלי שהיה מודע לכך. במקביל שלח מפקד חטיבה 51 הסורית גדוד טנקים באיגוף מערבי כדי לעקוף את כוח בן-שהם.

בסביבות השעה 13:00 החלו כוחות סוריים לעלות על גדרות [[מחנה יצחק|המחנה בנפח]]. הטנקים הסורים תפסו עמדות שולטות על הגבעות מסביב למחנה תוך שהם יורים ומפגיזים מבנים וכלי רכב. כוח בן-שהם פנה לעבר נפח בניסיון להדוף את הסורים. במהלך ההסתערות נהרגו מח"ט 188 איציק בן-שהם, סגנו הסמח"ט דוד ישראלי, וקצין האג"ם של החטיבה בני קצין. חטיבה 188 איבדה בפחות מחצי שעה את המח"ט, הסמח"ט וקצין האג"ם שלה,והחטיבה ונשארהנותרה ללא פיקוד בכיר.

כוח מח"ט [[חטיבה 679|679]] הופנה במהירות חזרה לנפח. כוח זה, הפתיע את השריון הסורי מאגפו הצפוני, וגרם אבדות כבדות לחטיבה 91. כוח גדודי נוסף של החטיבה, שהגיע למרחק קצר ממערב לצומת נפח, הופנה גם הוא לסייע ללחימה, אך הופתע על ידי הסורים כשהוא נמצא בשטח נחות וספג אבדות כבדות. חטיבה 679 ספגה אבדות כבדות במהלך הקרב על נפח, אולם כוחות קטנים שלהשל החטיבה הצליחו לבסוף לבלום את השריון הסורי במרחק קצר מנפח. בשעות הערב נסוגו הסורים, שספגו אף הם אבדות כבדות, אל הרכסים שממזרח למחנה.

במקביל לקרב על נפח במרכז הרמה, המשיכו הסורים במתקפה בדרום רמת הגולן. חטיבה 47 הסורית חברה לחטיבה הממוכנת 132 ברמת מגשימים ומשם המשיכו לתקוף יחד לאזור [[אל-על (רמת הגולן)|אל-על]]. הם נעצרו כ-3 ק"מ צפונית לאל-על על ידי גדוד טנקים מחטיבה 179. גדוד אחר של חטיבה 47 הגיע למרחק של כ-7 ק"מ מהכנרת, שם נתקל בטנקים של חטיבה 4 שהיו בדרכם לאזור הלחימה והושמד באזור [[גמלא (יישוב עתיק)|גמלא]]. הייתה זו החדירה העמוקה ביותר של הסורים ברמת הגולן.

לקראת מתקפת הנגד נערכו איגודי כוחות חדשים, על פי פריסת היחידות בפועל בזירת הלחימה. חטיבות 4 ו-9 שפעלו בדרום רמת הגולן הועברו מפיקודה של אוגדה 210 לפיקודה של אוגדה 146. כעת פעלו במסגרת אוגדה 146 ארבע חטיבות ובהן בסך הכול 175 טנקים:.

באוגדה 210 נותרה ב-8 באוקטובר חטיבה אחת - חטיבה 179 ובה גדוד טנקים וגדוד הסיור האוגדתי, [[גדס"ר 134]], (גדוד הטנקים השני של החטיבה הועבר כאמור לחטיבה 9 והגדוד השלישי נשחק ויצא מכלל פעולה). במהלך [[9 באוקטובר]] הועברה תחת פיקודה (מאוגדה 36) חטיבה 679 ובה שלושה גדודי טנקים. תחת פיקוד אוגדה 36 נותרו [[חטיבה 7]] המוקטנת (כולל גדוד 74 של חטיבה 188) וחטיבתו[[חטיבת גולני]].

==== התקפת הנגד של אוגדה 146 בדרום הרמה ====

בבוקר יום זה פתחה אוגדה 146 בהתקפת נגד דו-זרועית בדרום רמת הגולן. המאמץ העיקרי של האוגדה נערך בציר אל-על-רמת מגשימים (כיום - [[כביש 98]]), כשחטיבהכש[[חטיבה 9]] מובילה את המתקפה וחטיבהו[[חטיבה 205]] נעה בעקבותיה. באגף השמאלי של האוגדה נעה חטיבה 4 בציר מעלה גמלא, כמאמץ משני. [[חטיבה 670]] נעה על כביש המערכת, סמוך לקו הסגול, כדי להגן על האגף הימני (הדרומי) של האוגדה, ולטהר את השטחים שייתפסו. החטיבות (למעט חטיבה 670) הותירו את גדודי החרמ"ש שלהן ב[[עמק הירדן]] כדי שלא לחושפם לאש הארטילרית הסורית והפעילו רק את גדודי הטנקים שלהן.

חטיבה 9 החלה להתקדם במרחב שבין אל-על לרמת מגשימים, תוך שהיא משמידה כ-40 טנקים סוריים במהלך היום. חטיבה 4 התקדמה אף היא והשמידה ממזרח למעלהל[[מעלה גמלא]] כ-15 טנקים סורים. ליד רמת מגשימים עברה חטיבה 205 דרך חטיבה 9, תקפה את [[תל סאקי]] שמצפון ליישוב [[רמת מגשימים]], כבשה אותו באיגוף ממערב וחילצה את החיילים שהיו [[קרב תל סאקי|מנותקים בו מאז 6 באוקטובר]]. החטיבה המשיכה להתקדם צפונה, כשחטיבה 4 מתקדמת לשמאלה. כעת העביר מפקד האוגדה את חטיבה 9 לשמאלה של חטיבה 4, כך ששלוש החטיבות של האוגדה תקפו בחזית אחת, זו לצד זו.

חטיבה 205 התקדמה צפונה וליד [[גבעת אורחה|תל ג'וחדר]], סמוך ל[[ציר הנפט]], נתקלה באש סורית חזקה ונעצרה. התברר שהמרחב שממזרח לתלל[[תל ג'וחדר]] ותלו[[הר פרס|תל פרס]] היה מגנן נ"ט סורי מבוצר, שהוחזק על ידי חטיבה ממוכנת בסיוע גדוד נ"ט. גדודי חטיבה 205 התייצבו בעמדות ועד רדת החשיכה ניהלו אש עם המתחם הסורי, עד שהאש ממנו נחלשה. במקביל כבש כוח סיור של החטיבה את תל ג'וחדר.

במהלך 8 באוקטובר חידשו הכוחות הסורים שניצבו במרחב שמדרום לנפח את ניסיונם לכבוש את המחנה. מולם ניצבה [[חטיבה 679]] (עדיין תחת פיקוד אוגדה 36), אשר בלמה אותם לאחר קרב שריון בשריון קשה. בשעות אחר הצהריים עברה החטיבה להתקפת נגד בסיוע ארטילרי, כבשה את סינדיאנה ואת דהלמיה, תוך שהיא מתקדמת לכיוון דרום מזרח ודוחקת את הסורים לכיוון הכפר [[חושניה]].

מדרום-מערב לחטיבה 679 פעלה במשך היום חטיבה 179 (מאוגדה 210) על ציר [[יהודיה (רמת הגולן)|יהודיה]] המוביל לחושניה. החטיבה התקדמה באיטיות על הציר תוך ניהול קרבות שריון כבדים, בהם הושמדו עשרות טנקים סורים, ודחקה את הסורים מזרחה אל עבר חושניה. במהלך הלחימה נהרג סגן מפקד החטיבהחטיבת 179, אשר מילא את מקומו של מפקד החטיבה. סגן מפקד אוגדה 210 נטל זמנית את הפיקוד על החטיבה, ובהמשך חזר מפקד החטיבה מבית החולים ונטל שוב את הפיקודעד עליהלחזרתו.

בגזרה הצפונית בלמו כוחות [[חטיבה 7]] את מאמציה המתמשכים של הדיוויזיה הסורית ה-7 להבקיע את הקו. בלילה שבין 8 ל-9 באוקטובר, שלחו הסורים חוליות [[הקומנדו הסורי|קומנדו]] מצוידות ב[[מטול רקטות|מטולי רקטות]] מסוג [[RPG-7]] כדי לפגוע בטנקים במה שכונה "ליל הבזוקות". מספר טנקים נפגעו וחיילים נהרגו, אך המתקפה לא הצליחה להדוף את הכוחות הישראליים בגזרה הצפונית.