פרדס (יהדות) – הבדלי גרסאות

סיפור ידוע המופיע ב[[תלמוד]] ב[[מסכת חגיגה]] (גרסה תמציתית שמורחבת ב[[היכלות זוטרתי]] מ[[ספרות ההיכלות והמרכבה]]) ובשינויים קלים ב[[ספר הזוהר]] (חלק ההיכלות דרשב"י), המספר על '''ארבעה שנכנסו לפרדס''':

{{ציטוט|תוכן="תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם: [[בן עזאי]] ו[[בן זומא]], [[אלישע בן אבויה|אחר]] ו[[רבי עקיבא]]. [...] בן עזאי הציץ ומת... בן זומא הציץ ונפגע... אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום."|מקור={{בבלי|חגיגה|יד|ב}}}}

 

סיפור זה קיבל פרשנויות רבות לאורך השנים, הנוגעות לפשר "הכניסה לפרדס", וכן למהות כפירתו של אלישע בן אבויה. על פי המסופר בגמרא בהמשך (חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת אלישע האחר היא הפגישה עם המלאך [[מטטרון]] ([[חנוך]], על פי הדעה המקובלת). אלישע חשב כי חנוך הוא במעמד זהה לזה של אלוהים וזו הייתה הסיבה לכפירתו (ביתר פירוט, אלישע מצא את מטטרון במצב של ישיבה והוא למד מרבותיו שאין אצל המלאכים מצב של ישיבה, על כן הסיק אלישע כי מטטרון הוא אל בפני עצמו). על כן העמידו את חנוך על רגליו והכו אותו שישים [[פולסא דנורא]] (שישים מכות מקל או הצלפות אש. סיבת ההלקאה הייתה כנראה על מנת להוכיח שמטטרון אינו אל אלא כפוף למרותו של אלוהים). לפי יוסף דן, הסיפור הזה הוא תגובה לכיתות [[גנוסיס|גנוסטיות]] ולדמות ה[[דמיורגוס]] בהן: בסיפור זה המקביל לדמיורגוס מזוהה עם מי שהיה בן תמותה (ולכן לא היה חלק מבריאת העולם) וכן מלאך אחר מלקה אותו מה שמראה שיש גבול לסמכותו.{{הערה|ראו הערך מטטרון}}