הבדלים בין גרסאות בדף "ניתוח קיסרי"

הוסרו 11 בתים ,  לפני 13 שנים
הגהה
(הרחבה)
(הגהה)
ניתוחים קיסריים שכיחים יותר בהריונות של נשים מבוגרות, שמנות מאד, נשים הסובלות מ[[רעלת הריון]], נשים שהיה להן ניתוח קיסרי בעבר, או כאלו שנושאות מספר עוברים בבטנן. כמו כן שכיח הניתוח במקרים בהם העובר גדול מאד או שהוא נמצא ב[[מנח|מַנָּח]] (מצג) המקשה על לידה טבעית, אינו מאפשר אותה כלל או מסכן את העובר, וניסיון ל[[היפוך עובר]] נכשל.<br />
בתחום ה[[ריפוי עצמי|ריפוי העצמי]] מקובל לחשוב שהסיבה העיקרית לניתוח קיסרי הוא מחשבה, מודעת או לא מודעת, של האם.
 
== סיכונים ==
בעבר, כל אישה אשר הולידה את בנה באופן כזה שהוא "יצא דופן" (בלשון המשנה, בכורות פרק ח' משנה ב') הייתה מתה לאחר זמן קצר מאוד. מנגד-זה, נתונים משנות ה-90 מראים על-כך שאחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה רגילה(vaginal delivery). נתונים אלו לא מצביעים באופן אמיתי על הסיכון משום שנשים בסיכון גבוה כמעט תמיד יולדות בניתוח קיסרי.
 
ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אולם, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן הרחם במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה רגילה בזכות לחץ עצמות האגן של היולדת על גוף היילוד.
 
== מקור השם ==
מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך/כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum שפירושם לחתוך/לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח חיתוך".
 
== סיכונים ==
==ניתוח קיסרי בהלכה==
בעבר, כל אישה אשר הולידהילדה את בנה באופןבניתוח כזה שהוא "יצא דופן" (בלשון המשנה, בכורות פרק ח' משנה ב')קיסרי הייתה מתה לאחר זמן קצר מאוד. מנגד-זה, נתונים משנות ה-90 מראים על-כךשבימינו שאחתאחת מכל 2,500 נשים שילדו בלידה קיסרית מתה, לעומת אחת מ-10,000 בלידה רגילה(vaginal delivery). נתונים אלו לאאינם מצביעים באופן אמיתיבהכרח על הסיכוןסיכון גדול יותר בניתוח לעומת לידה, משום שנשים הנמצאות מלכתחילה בסיכון גבוה יולדות כמעט תמיד יולדות בניתוח קיסרי.
 
ניתוח קיסרי, כמו כל ניתוח פולשני גורר בעקבותיו סכנות מתהליך ההרדמה, זיהומים וזמן התאוששות ארוך. אולם, עם השתכללות אמצעי הרפואה סיכונים אלו פוחתים עד מאוד. סיכון אחר הוא קריעה של דופן הרחם במהלך לידות עוקבות. מסיבה זו נשים שלהן היסטוריה של לידה בניתוח קיסרי מופנות לניתוח כזה גם בהריונות הבאים. הניתוח כולל גם סיכונים ליילוד, בין היתר קשיי נשימה בשל אי ריקון הריאות מנוזלים. תופעה זו נמנעת בלידה רגילה בזכות לחץ עצמות האגן של היולדת על גוף היילוד.
פוסקים רבים התנגדו לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל ה[[אגן]] לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך [[לידה]].
 
כ[[סגולה]] להפיכת העובר ממצג עכוז למצג רגיל, היו שהציעו לבעל לשתות מים מ[[מעיין]], (ב[[ירושלים]] - מעיין [[ליפתא]]), ולהעביר את המים לתוך פיה של האשה (הכל יודוך עמוד מז).
 
ניתוח קיסרי גורר בעקבותיו בעיות הלכתיות שונות, כגון אי אפשרות לבצע [[פדיון הבן]] גם אם הבן [[בכור]], [[ברית מילה|מילתו]] ב[[שבת]] כשנולד בשבת, הגדרתו כ[[נפל]] במקרים מסוימים אם מת, [[תענית בכורים]] ב[[ערב פסח]], ועוד.
==לידה רגילה לאחר קיסרי==
בעבר ניתוח קיסרי אחד שלל מהאישה את האפשרות ללדת לידה טבעית לאחריו. מאז שהוחל בניתוחים קיסריים בחתך תחתון, ניתן ללדת לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי אחד. רופאים ומיילדות בודדים מסכימים ליילד לידה טבעית גם לאחר שני קיסריים ויותר.<br />
יתרונותיה של '''לידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי''' (Vaginal Birth After Cesarian - VBAC, מבוטא וִיבַּק) שווים ליתרונות של כל [[לידה טבעית]], והם כוללים את כל היתרונות שבהימנעות מניתוח בכלל, כולל זמן החלמה קצר יותר, וכן אפשרות לחוות את הלידה עצמה, ואפשרות לקבל את התינוק מייד לאחר הלידה.
עם זאת, VBAC מאופיינת ברמת סיכון גבוהה יותר מאשר לידה רגילה, שכן הרחם מצולק והסיכון לקריעתו גדל. מסיבה זו אין מאפשרים ל-VBAC להימשך מעבר לזמן מסוים.
מעבר לכך, VBAC היא לידה רגילה לכל דבר.
הכנה ל-VBAC דומה ל[[הכנה ללידה]] רגילה, כאשר בשיטות מסוימות (למשל [[שיטת קיי]]) גם מבררים את הסיבה הלא מודעת שגרמה לצורך בניתוח הקיסרי ו"מתקנים" אותה.
 
==ניתוח קיסרי בהלכה==
 
פוסקים רבים התנגדו לעריכת ניתוח קיסרי למעט מקרים של מצגים חולניים של העובר או אי התאמה בין גודל ה[[אגן]] לראש העובר. הטעמים להתנגדותם זהים לטעמים להתנגדותם לעריכת זירוז לידה, המפורטים בערך [[לידה]].
 
כ[[סגולה]] להפיכת העובר ממצג עכוז למצג רגיל, היו שהציעו לבעל לשתות מים מ[[מעיין]], (ב[[ירושלים]] - מעיין [[ליפתא]]), ולהעביר את המים לתוך פיה של האשה (הכל יודוך עמוד מז).
 
ניתוח קיסרי גורר בעקבותיו בעיות הלכתיות שונות, כגון אי אפשרות לבצע [[פדיון הבן]] גם אם הבן [[בכור]], [[ברית מילה|מילתו]] ב[[שבת]] כשנולד בשבת, הגדרתו כ[[נפל]] במקרים מסוימים אם מת, [[תענית בכורים]] ב[[ערב פסח]], ועוד.
 
==לקריאה נוספת==
61

עריכות