מצהף קדוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 1:
'''מצהף קדוס''' (בכתב [[געז]]: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), [[עברית]]: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת [[ביתא ישראל]] לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט ל[[תנ"ך]] נכללים במצהף קדוס חלק מ[[הספרים החיצוניים]], ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי המנהיגים הרוחניים של העדה ומצויים רק בקהילה זו. מצהף קדוס כתובים ב[[געז]] (אתיופית עתיקה), ששימשה [[לשון קודש]] הן עבור ביתא ישראל והן עבור [[הכנסייה האתיופית האורתודוקסית]] אף בתקופות מאוחרות שדיברו באמהרית, ככלל רוב כתבי הקודש של יהודי אתיופיה, הועתקו או נרכשו מכתבי הכנסיה האתיופית, אך חכמי הקהילה נהגו להתאימם לרוח היהדות כך שטשטו סימני צלב, ושינו טקסטים שאינם מתאימים{{הערה|שרון שלום, מסיני לאתיופיה עמוד 58}}.
 
מצהף קדוס שונה במבנהו מהמקובל בשאר הקהילות היהודיות, והוא מסודר על פי סדר כרונולוגי. כתבי מצהף קדוס, לצד מסורות שבעל פה שהועברו מדור לדור, היוו מקור לפסיקת ה[[הלכה]] בעדה. זאת לעומת שאר קהילות ישראל, שבהן ה[[משנה]], ה[[גמרא]] ושאר [[ספרות חז"ל]] יצרו את ההלכה. חלק מהציוויים הקיימים בספרות זו, כגון הקרבת ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]], המשיכו להתקיים בקהילת ביתא ישראל כפי שהדבר מופיע בתנ"ך, בניגוד למקובל בשאר עם ישראל.