יכולת ספיגת ידע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dorom2000 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 4:
התאוריה לספיגת הידע הוצגה ב-1990 על ידי החוקרים כהן ולוינטל
{{הערה|שם=colev|Cohen and Levinthal (1990), "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation", ''Administrative Science Quarterly'', Volume 35, Issue 1 pg. 128-152.}}{{הערה|Cohen and Levinthal (1989), "Innovation and learning: The two faces of R&D", ''The Economic Journal'', Volume 99, September pg. 569-596.}}
אשר חקרו את השאלה "מה ארגון צריך לעשות כדי ליצור לעצמו ערך מוסף בנוגע לחדשנותל[[חדשנות]]?". הנחת היסוד הייתה שידע קודם מגדיל את היכולת לרכוש, לקלוט ולהשתמש בידע חדש. במאמרם ציינו שחדשנות נוצרת ברובה כתוצאה מ"השאלות", כלומר ניתן לשפר תהליכים או מוצרים קיימים על סמך הידע הקודם.‬
 
על פי כהן ולוינטל, תהליך ה[[למידה]] הוא תהליך אינקרמנטלי (תוספתי) - במאמרם מוצגת דוגמה לקושי בהבנת מאמר כלשהו ללא ידע קודם בנוגע למושגי היסוד בתחום. בעקבות צורת למידה זו, משתפרת היכולת לבצע את המשימה הבאה. דוגמה נוספת - קל יותר לתלמיד [[בית ספר תיכון]] ללמוד [[חשבון דיפרנציאלי]] לאחר שלמד [[חשבון פשוט]] ב[[בית ספר יסודי]] ו[[אלגברה]] ב[[חטיבת ביניים]].‬
שורה 10:
החוקרים מתארים הבדלים בין שני מושגים: יכולת למידה, המאפשרת את היכולת להטמיע ידע קיים‬; ויכולת פתרון בעיות, המייצגת את היכולת ליצירת ידע חדש‬.
 
החוקרים ביססו את מחקרם על מאגרי נתונים המפורסמים ברשת, המכילים נתוני יחידות מחקר ופיתוח בחברות שונות. הם בחרו להתמקד בתחום [[מחקר ופיתוח]] בחברות, מכיוון שבו נוצר ידע חדש, התורם ליכולת ספיגת הידע של הארגון. הם טענו כי רוב הידע במחקר ופיתוח הוא "חבוי" – קשה ללמוד אותו באמצעות מסמכים ונהלים בלבד, ונדרשת הדגמה של התהליך אותו רוצים ללמוד.‬
 
ליכולת העברת הידע מאפיינים שונים ברמות השונות: