יכולת ספיגת ידע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←top: clean up, replaced: [[חברה ← חברה באמצעות [[ויקיפדיה:AutoWikiBrowser|AWB |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 4:
התאוריה לספיגת הידע הוצגה ב-1990 על ידי החוקרים כהן ולוינטל
{{הערה|שם=colev|Cohen and Levinthal (1990), "Absorptive capacity: A new perspective on learning and innovation", ''Administrative Science Quarterly'', Volume 35, Issue 1 pg. 128-152.}}{{הערה|Cohen and Levinthal (1989), "Innovation and learning: The two faces of R&D", ''The Economic Journal'', Volume 99, September pg. 569-596.}}
אשר חקרו את השאלה "מה ארגון צריך לעשות כדי ליצור לעצמו ערך מוסף בנוגע
על פי כהן ולוינטל, תהליך ה[[למידה]] הוא תהליך אינקרמנטלי (תוספתי) - במאמרם מוצגת דוגמה לקושי בהבנת מאמר כלשהו ללא ידע קודם בנוגע למושגי היסוד בתחום. בעקבות צורת למידה זו, משתפרת היכולת לבצע את המשימה הבאה. דוגמה נוספת - קל יותר לתלמיד [[בית ספר תיכון]] ללמוד [[חשבון דיפרנציאלי]] לאחר שלמד [[חשבון פשוט]] ב[[בית ספר יסודי]] ו[[אלגברה]] ב[[חטיבת ביניים]].
שורה 10:
החוקרים מתארים הבדלים בין שני מושגים: יכולת למידה, המאפשרת את היכולת להטמיע ידע קיים; ויכולת פתרון בעיות, המייצגת את היכולת ליצירת ידע חדש.
החוקרים ביססו את מחקרם על מאגרי נתונים המפורסמים ברשת, המכילים נתוני יחידות מחקר ופיתוח בחברות שונות. הם בחרו להתמקד בתחום [[מחקר ופיתוח]] בחברות, מכיוון שבו נוצר ידע חדש, התורם ליכולת ספיגת הידע של הארגון. הם טענו כי רוב הידע במחקר ופיתוח הוא "חבוי" – קשה ללמוד אותו באמצעות מסמכים ונהלים בלבד, ונדרשת הדגמה של התהליך אותו רוצים ללמוד.
ליכולת העברת הידע מאפיינים שונים ברמות השונות:
|