הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף סערוני"

נוספו 24 בתים ,  לפני 9 חודשים
מ (בוט החלפות: \1קרבה)
בשנת [[1923 בברית המועצות|1923]] הוציא לאור בחארקוב את הקובץ הספרותי העברי הראשון ב[[ברית המועצות]]. זאת לאחר מאבק ממושך ב[[צנזורה]] וב[[יבסקציה|ייבסקציה]] (המחלקה היהודית ב[[מפלגה]]), שאסרה לחלוטין פעילות תרבותית בשפה ה[[עברית]]. הקובץ שנקרא "צלצלי שמע" הכיל 32 עמודים של שירה וסיפורת עברית. בזכות השתדלותו של סערוני התירה לבסוף הייבסקציה להדפיס 100 עותקים בלבד של הקובץ. העתק אחד הגיע לידיו של [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] בעת ביקורו בתערוכה חקלאית ב[[מוסקבה]] באוקטובר 1923. בקובץ כלול גם סיפור קצר בשם "קצת" וחתום י. מטוב. ברוח הימים הסוערים ומלאי התקווה של [[המהפכה הקומוניסטית]] ובעיצומו של תהליך ביסוס ה[[משטר]] ה[[סובייטי]], כתב סערוני בסיפורו זה את השורה: "...לא שאיפות שעבוד ורמאות, אלא מיליונים כוכבים אדומים, שירדו עלינו כגשם-מרד מרקיע האמת. סער, סער, סער!"{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-מאמר|מחבר=י. סערוני|שם=בימים אחרים|כתב עת=סימן קריאה|כרך=8|עמ=290-303|שנת הוצאה=1978}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=חיים באר|שם=מזכרונותיה של תולעת ספרים|כתב עת=דבר השבוע|שנת הוצאה=9 במרץ 1990|עמ=10}}}} בין השנים [[1924]]–[[1927]] היה ב[[לנינגרד]] וחבר שם לקבוצת "האוקטובראים" (חסידי [[מהפכת אוקטובר]]) - סופרים ומשוררים יהודים שפעלה להפצת השפה העברית. החבורה הלנינגרדית יצאה נגד ה[[שירה]] העברית הקלאסית (למשל שירתו של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]) ופרסמה מספר קבצים ספרותיים שנקראו "בראשית" ו"עלי עשור". סערוני נחשב למנהל הצד הארגוני של החבורה. חברים בולטים נוספים בקבוצה היו המשוררים [[חיים לנסקי]], שהפך לחבר קרוב ביותר של סערוני, ו[[יוכבד בת-מרים]], שפעלה במסגרת הקבוצה תקופה קצרה בשנת 1924.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0}}
 
בשנת 1927 הגיש סערוני לצנזורה בלנינגרד קובץ סיפורים בשם "סיפורי [[סמרקנד]]". הספר נשלח לצנזורה המרכזית במוסקבה ומשם לייבסקציה. בניסיון להיאבק בהגבלות על התרבות העברית ואיסור הפצת פרסומים בעברית שלח סערוני מכתב תלונה גלוי אל התובע העליון של ברית המועצות. המכתב נתפס ועוכב על ידי הצנזורה ולבסוף הוא פורסם ב"[[דבר (עיתון)|דבר]]" וב"[[הצפירה]]" באוגסט 1927.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=בעד היתר העברית בססס"ר|כתב עת=[[דבר (עיתון)|דבר]]|עמ=2|כרך=גליון 675|שנת הוצאה=16 באוגוסט 1927}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=י. מאטוב|שם=מלחמת השפה העברית ברוסיה הסובייטית|כתב עת=הצפירה|כרך=גליון 201|עמ=2|שנת הוצאה=30 באוגוסט 1927}}}} ייתכן ובעקבות כך, ובגלל פעילותם למען העברית, נאסרו כמה מחברי הקבוצה הלנינגרדית בנובמבר 1927. סערוני הוגלה לעיר [[מינוסינסק]] {{אנ|Minusinsk}} שם שהה בשנת [[1928]]. בשנת [[1929]] הצליח לצאת מברית המועצות ועלה לארץ ישראל.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}
 
== עיתונאי סופר ומתרגם ==
140,291

עריכות