אריה צבי פרומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Steamboat2020 (שיחה | תרומות)
Steamboat2020 (שיחה | תרומות)
שורה 34:
נולד בעיירה [[צ'לדז]] בדרום מערב פולין, לחנוך הענדיל, שהיה חייט. נכדם של האדמו"ר [[דב בעריש מאושפיצין]] ושל משה בענדין, שהיה גיסם של [[רבי אלימלך מליז'נסק]] ו[[משולם זושא מאניפולי|רבי זושא מאניפולי]].{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_606_6.pdf="ואלה תולדות רבי אריה צבי פרומר זצוק"ל"] - הקדמה להדפסה המחודשת של ספרו "ארץ צבי"}} בגיל 3 התייתם מאמו מרים קיילא לבית שוויצר וגדל אצל קרובי משפחתו ב[[וולברום]]. בגיל 12 התחיל ללמוד אצל הרב [[אפרים צבי איינהורן]] ב[[ישיבת אמסטוב]]. ובהמשך עבר ללמוד אצל [[חסידות סוכטשוב |האדמו"ר מסוכאטשוב]], רבי [[אברהם בורנשטיין]] מחבר הספר "[[אבני נזר]]", שם שהה חמש שנים. בהיותו בן 18 נישא לאסתר, בת דודו יהודה שרגר שוויצר, שהיה מעשירי [[מיסלוביצה]] ועבר לגור בבית חותנו. לבני הזוג נולדו ארבעה בנים ושתי בנות. פרומר נהג לנסוע לרבי אברהם בורנשטיין, בעיקר בחגים ובמועדים.
 
כיהן כרב של [[צ'לדז]]{{הערה|1=[[אהרון סורסקי]], ספר גאוני פולין האחרונים}}, ולאחר פטירת רבי אברהם בורנשטיין, קרא לו בנו, רבי [[שמואל בורנשטיין]], לעמוד בראש הישיבה ב[[סוכצ'ב|סוכטשוב]]. בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] חרבו העיר והישיבה, ורבי אריה צבי עבר להתגורר ב[[ורשה|וורשה]]. עם סיום המלחמה החל לכהן כרב העיירה [[קוז'יגלוב]] {{אנ|Koziegłowy, Silesian Voivodeship}} והקים בביתו ישיבה. בהמשך שימש כרב ב[[זביירצ'ה]]. בשנת [[1930]] נתמנה לחבר הרבנות ויושב ראש כבוד ב"ועד הרבנים של וב[[סוסנוביץ]]"<ref>סורסקי אהרן, שיח השדה (בני ברק, תש"ס), "תולדות רבינו המחבר הגאון מקוז'גלוב רבי אריה צבי פרומר" (עמ' שכ"ג) </ref>. בשנת [[תרצ"ד]] ([[1934]]), בעקבות מותו הפתאומי של הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מייסד [[ישיבת חכמי לובלין]], נתמנה הרב פרומר ל[[ראש הישיבה]], וכיהן בתפקיד זה עד לפיזורה בידי ה[[נאצים]] ב[[תרצ"ט]] ([[1939]]). בישיבה הוציאו חוברות חידושים שלו תחת השם ''מקבצאל''. ב[[ה'תרצ"ח|תרצ"ח]] ([[1938]]) יזם את לימוד [[משנה יומית|המשנה היומית]] כהמשך וכהשלמה ללימוד [[הדף היומי]], שאותו יזם קודמו בתפקיד הרב שפירא. לאחר השואה הקים תלמידו וקרוב משפחתו הרב [[יונה שטנצל]] את ארגון המשנה היומית להגשמת הצעתו. בחורף [[תרצ"ה]] ([[1935]]) ביקר למשך ארבעה חודשים ב[[ארץ ישראל]] עם האדמו"ר רבי [[דוד בורנשטיין]] מסוכאטשוב.
 
בתקופת השואה עבר הרב פרומר ל[[גטו ורשה]]. יחד עם הרב [[אברהם ויינברג (מסוכטשוב)|אברהם ויינברג]] הקים ישיבה שהתקיימה בבונקר ברחוב מילא 14 והשתתף בארגון שיעורים לבני הישיבות ולרבנים שהגיעו אל הגטו מן העיירות הסמוכות. בגטו עבד כפועל [[בית החרושת שולץ|ב"שוסטער שאפ" של החברה הגרמנית "שולץ"]] בניהולו של אברהם הנדל, לצידם של אדמו"רים ורבנים נוספים.{{הערה|1=אודות אברהם הנדל ובית החרושת שלו ראו: [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203475.pdf אברהם הנדל], באתר [[יד ושם]]{{ש}}{{HebrewBooks||הנתיב האחרון של גדולי התורה בגיטו ווארשה|27766|[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]], גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9-6|עמוד=6}}}} ב[[תש"ג]] ([[1943]]), לאחר דיכוי [[מרד גטו ורשה]], הובל עם שרידי היהודים ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[מאידנק]], ושם נרצח ב[[כ"ז בניסן]] [[תש"ג]] ב[[תאי הגזים]].