פסיכופיזיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 5:
פסיכופיזיקה היא אחד הענפים הראשונים שנוצרו בפסיכולוגיה, ושהחלו את ביסוסה כתחום מדעי. המונח נטבע לראשונה על ידי [[גוסטב פכנר]] ב-[[1860]], כאשר תיאר בספרו, "Elemente der Psychophysik", את מחקריו בנושא הקשר שבין העולם הפיזי לבין האופן בו אנו תופסים אותו.{{הערה|Fechner, Gustav Theodor (1966) [First published .1860]. Howes, D H; Boring, E G (eds.). Elements of psychophysics [Elemente der Psychophysik]. volume 1. Translated by Adler, H E. United States of America: Holt, Rinehart and Winston.}} כ[[פיזיקאי]] ו[[פילוסוף]], פכנר ניסה לספק שיטות לבחינת הקשר שבין העולם הנצפה והאובייקטיבי לבין התרשמותו ותחושותיו הפרטיות של האדם לגביו. חשיבות מחקרו של פכנר נבעה מהעובדה שרבים מהמדענים והפילוסופים בני התקופה טענו כי אין אפשרות למדוד את תודעת האדם.{{הערה|Goldstein, E. B. (2013). Sensation and perception (9th edition). Belmont, Calif: Wadsworth Pub. Co., {{ISBN|9781133958499}}}} פכנר קיבל השראה למחקרו מתוצאות ניסוייו של [[ארנסט היינריך ובר]], אשר בחן ב[[שנות ה-30 של המאה ה-19]] את האיכויות הפסיכופיזיות של חושי ה[[מגע]] וה[[ראייה]] ושאת ממצאיו תיאר פכנר בספרו.{{הערה|Gescheider G (1997). "Chapter 1: Psychophysical Measurement of Thresholds: Differential Sensitivity". Psychophysics: the fundamentals (3rd ed.). Lawrence Erlbaum Associates. {{ISBN|978-0-8058-2281-6}}}} באחד מניסוייו ביקש ובר מנחקר שעיניו כוסו להעריך את משקלו של חפץ שהחזיק בידיו: הנחקר התבקש להגיב כאשר הוא חש שהמשקל השתנה. ובר הניח עבור פכנר את יסודות הפסיכופיזיקה, כשזיהה כי עבור כל אופנות חושית ישנו הבדל מינימלי בעוצמת הגירוי הנדרש על מנת שאדם יוכל לזהותו. את ההבדל המובחן המזערי ביותר בעוצמת הגירוי ובר כינה JND{{כ}} (Just Noticeable DIfference) וטען כי הוא קבוע בעבור כל אחד מן החושים. ובר ניסח את "[[חוק ובר-פכנר|חוק ובר]]" בצורה הבאה:
:<math>dS = K\cdot S</math> - כאשר k הוא הקבוע המשתנה עבור כל חוש (קבוע ובר), S הוא גודל הגירוי ההתחלתי ו-dS הוא ה-JND.{{הערה|Kandel, Eric R.; Jessell, Thomas M.; Schwartz, James H.; Siegelbaum, Steven A.; Hudspeth, A. J. (2013). Principles of neural science. Kandel, Eric R. (5th ed.). New York. p. 451. {{ISBN|9780071390118}}}}
כמו כן, ובר מצא כי ה-JND היה יחסי למשקל ההתחלתי שאותו נשא הנחקר בידיו. כלומר: אם המשקל המקורי הוכפל, נדרשה תוספת כפולה של משקל כדי שהנחקר יבחין בהבדל בשנית, אך היחס בין הגירוי ההתחלתי לתוספת נותר קבוע ונבע מערך קבוע ובר עבור אותה אופנות חושית.{{הערה|Fechner, Gustav Theodor (1966) [First published .1860]. Howes, D H; Boring, E G (eds.). Elements of psychophysics [Elemente der Psychophysik]. volume 1. Translated by Adler, H E. United States of America: Holt, Rinehart and Winston.}} מגילוייו אלו של ובר, פכנר פיתח סולם [[לוגריתם|לוגריתמי]], אשר ידוע בתור "סולם פכנר". פכנר גילה בניסוייו כי לבני אדם שונים רגישות שונה לגירויים שונים.{{הערה|Fechner, Gustav Theodor (1966) [First published .1860]. Howes, D H; Boring, E G (eds.). Elements of psychophysics [Elemente der Psychophysik]. volume 1. Translated by Adler, H E. United States of America: Holt, Rinehart and Winston.}} לדוגמה, היכולת לתפוס הבדלים בעוצמת אור עשויה להיות קשורה ביכולת הראייה האינדיווידואלית של אדם ואינה זהה בין אנשים שונים. הוא השתמש בגילוי זה על מנת לערוך במעט את חוק ובר ולהוסיף לו את מימד התחושה הסובייקטיבית. הוא טען כי עוצמת
:<math> p = k \log{S} </math> - כאשר k הוא אותו קבוע ובר, p היא התחושה ו-S הוא העוצמה הפיזיקלית האמיתית של הגירוי.{{הערה|[https://dictionary.apa.org/fechners-law Fechner's law], on the online APA Dictionary of Psychology.}}
|