דוד ברשי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
הרחבה
שורה 25:
בשנים 1900-[[1914]] התבסס ד"ר ברשי בעבודתו הרפואית וראה עצמו כפטריוט [[הונגרי]]. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת רפואיים וייסד את תחנות הטיפול הראשונות באם ובילד בבודפסט ונתן להן את השם "טיפת חלב". המונח "טיפת חלב" הוא תרגום מצרפתית ({{צר|La Goutte de lait|La Goutte de lait}}, מילולית "טיפת חלב" וגם שמו העממי של פרח הגָלַנְתוּס). תחנת טיפת חלב הראשונה הוקמה בשנת [[1894]] על ידי ({{צר|(Léon-Adolphe Dufour|Léon Dufour (pédiatre}} בעיר {{אנ|Fécamp|Fécamp}} בצרפת. המונח "טפת חלב" ב[[עברית]], עבור תחנות לטיפול באם ובילד, הופיע ב[[עיתונות עברית|עתונות העברית]] כבר בשנת [[1905]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר היגער|שם=בעולם הרפואה, ההיגינא וידיעות הטבע - טפת חלב ותמותת הילדים|כתב עת=הצפירה|עמ=6|שנת הוצאה=17 בפברואר 1905|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1905%2F02%2F17&id=Ar00603&sk=C739DE58}}</ref>.
 
ברשי השתייך לקהילה ה[[יהדות נאולוגית|יהודית הנאולוגית]] (יהדות רפורמית) אשר בראשה עמד ארנולד קיש. הוא היה פעיל בקהילת [[בודה (עיר)|בודה]] והקדיש זמנו במיוחד ל"[[חברה קדישא]]", בזמנו הפנוי עסק ב[[סיף|סייף]]. ברשי ראה עצמו ציוני ונאבק במנהיגות הרשמית של יהדות הונגריה אשר הייתה ברובה אנטי-ציונית וכן בממשלה ההונגרית אשר הצרה את צעדיהם של הציונים. בשנת [[1903]] היה שותף לייסוד אגודת הסטודנטים הציונית "מכביאה" (Makabea)<ref>{{צ-ספר|מחבר=-|שם=ספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגריה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=התאחדות עולי הונגריה|שנת הוצאה=1991|עמ=88|עריכה=דוד גלעדי ויהודית רותם}}</ref>.
 
בשנת [[1909]] הוא בא בברית הנישואין עם מינה פרוינד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=א. שישא|שם=דרכה של מינה ברשי (במלאת לה 75 שנים)|כתב עת=דבר|שנת הוצאה=21 באוקטובר 1955|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1955%2F10%2F21&id=Ar00710&sk=2A8C683F}}</ref>, בת לרב מבית [[ישיבת פרשבורג|פרשבורג]], סופרת ומורה ב[[וינה]] שהגיעה לבודפסט.
שורה 55:
במהלך [[1924 בארץ ישראל|1924]]-[[1925 בארץ ישראל|1925]] שימש ברשי כרופא נשים הרות ומילדות ורופא ילדים ב"הדסה" ב[[חיפה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=פעולות "הדסה" בחיפה|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=7 בינואר 1925|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1925%2F01%2F07&id=Ar00404&sk=A9C66925}}</ref> וכן כמנהל בית המרפא לילדים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=עבודת "הדסה" בחודש פברואר|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=8 באפריל 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F04%2F08&id=Ar00402&sk=C3576340}}</ref>. בתפקידו הוא פעל גם למתן תזונה וכלכלה נכונה לילדים משכבות חלשות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"נצח ישראל"|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=17 במרץ 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F03%2F17&id=Ar00405&sk=390FDE48}}</ref>.
 
בסוף חודש אוגוסט 1926 עבר ד"ר ברשי מחיפה לתלל[[תל אביב-יפו|תל-אביב]] והתמנה למנהל בית הילדים שעל יד "הדסה"<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"הדסה"|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=30 באוגוסט 1926|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1926%2F08%2F30&id=Ar00403&sk=6B7F89EA}}</ref>. בתל-אביב פגש ברשי את מיקלוש ניקולס אמודי, רופא שיניים מבודפשט ובן למשפחה יהודית מתבוללת וסייף חובב. לברשי, שהיה בעברו אלוף הונגריה בסיף התאפשר לחזור לספורט האהוב עליו, יחדיו ערכו, שני הסייפים הראשונים בארץ ישראל, אימונים במרפאתו של ד"ר אמודי<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שי פוגלמן|שם=ההיסטוריה היהודית להפתיע של ענף הסיף|כתב עת=הארץ|שנת הוצאה=30 בינואר 2014|קישור=https://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2230929}}</ref>.
 
בנובמבר [[1928 בארץ ישראל|1928]] עזב ברשי את משרתו כמנהל מחלקת הילדים בבית החולים "הדסה" בתל-אביב ופתח פרקטיקה פרטית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ד"ר דוד ברשיא|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=26 בנובמבר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1928%2F11%2F26&id=Ar00401&sk=33F2FBC2}}</ref>, במקביל הוא שימש כחבר ועד של [[ההסתדרות הרפואית בישראל|ההסתדרות הרפואית]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בין הרופאים|כתב עת=דבר|עמ=|שנת הוצאה=24 באוקטובר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1928%2F10%2F24&id=Ar00401&sk=DECAF0F9}}</ref>.
שורה 66:
 
בשנת 1946 מסרו בני הזוג ברשי את ביתם, ברחוב זמנהוף 42 בתל-אביב, לאגודת הסופרים. הם עברו לגור עם משפחת בתם נעמי (פק) בקיבוץ נען. בנען שימש ד"ר ברשי כרופא מחליף. ברשי נפטר ונקבר בקיבוץ נען בשנת 1954.
 
== לקריאה נוספת ==
 
* '''ספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגרי'''ה, עריכה: [[דוד גלעדי]] ו[[יהודית רותם]], תל-אביב: התאחדות עולי הונגריה, 1991.
* יהודה (אודי) כרמי, '''ספורט בהגירה''', הוצאת רסלינג.
 
== קישורים חיצוניים ==