דוד ברשי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amram Efrat (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
Amram Efrat (שיחה | תרומות) הרחבה |
||
שורה 25:
בשנים 1900-[[1914]] התבסס ד"ר ברשי בעבודתו הרפואית וראה עצמו כפטריוט [[הונגרי]]. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת רפואיים וייסד את תחנות הטיפול הראשונות באם ובילד בבודפסט ונתן להן את השם "טיפת חלב". המונח "טיפת חלב" הוא תרגום מצרפתית ({{צר|La Goutte de lait|La Goutte de lait}}, מילולית "טיפת חלב" וגם שמו העממי של פרח הגָלַנְתוּס). תחנת טיפת חלב הראשונה הוקמה בשנת [[1894]] על ידי ({{צר|(Léon-Adolphe Dufour|Léon Dufour (pédiatre}} בעיר {{אנ|Fécamp|Fécamp}} בצרפת. המונח "טפת חלב" ב[[עברית]], עבור תחנות לטיפול באם ובילד, הופיע ב[[עיתונות עברית|עתונות העברית]] כבר בשנת [[1905]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ד"ר היגער|שם=בעולם הרפואה, ההיגינא וידיעות הטבע - טפת חלב ותמותת הילדים|כתב עת=הצפירה|עמ=6|שנת הוצאה=17 בפברואר 1905|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZF%2F1905%2F02%2F17&id=Ar00603&sk=C739DE58}}</ref>.
ברשי השתייך לקהילה ה[[יהדות נאולוגית|יהודית הנאולוגית]] (יהדות רפורמית) אשר בראשה עמד ארנולד קיש. הוא היה פעיל בקהילת [[בודה (עיר)|בודה]] והקדיש זמנו במיוחד ל"[[חברה קדישא]]", בזמנו הפנוי עסק ב[[סיף|סייף]]. ברשי ראה עצמו ציוני ונאבק במנהיגות הרשמית של יהדות הונגריה אשר הייתה ברובה אנטי-ציונית וכן בממשלה ההונגרית אשר הצרה את צעדיהם של הציונים. בשנת [[1903]] היה שותף לייסוד אגודת הסטודנטים הציונית "מכביאה" (Makabea)<ref>{{צ-ספר|מחבר=-|שם=ספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגריה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=התאחדות עולי הונגריה|שנת הוצאה=1991|עמ=88|עריכה=דוד גלעדי ויהודית רותם}}</ref>.
בשנת [[1909]] הוא בא בברית הנישואין עם מינה פרוינד<ref>{{צ-מאמר|מחבר=א. שישא|שם=דרכה של מינה ברשי (במלאת לה 75 שנים)|כתב עת=דבר|שנת הוצאה=21 באוקטובר 1955|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1955%2F10%2F21&id=Ar00710&sk=2A8C683F}}</ref>, בת לרב מבית [[ישיבת פרשבורג|פרשבורג]], סופרת ומורה ב[[וינה]] שהגיעה לבודפסט.
שורה 55:
במהלך [[1924 בארץ ישראל|1924]]-[[1925 בארץ ישראל|1925]] שימש ברשי כרופא נשים הרות ומילדות ורופא ילדים ב"הדסה" ב[[חיפה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=פעולות "הדסה" בחיפה|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=7 בינואר 1925|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1925%2F01%2F07&id=Ar00404&sk=A9C66925}}</ref> וכן כמנהל בית המרפא לילדים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=עבודת "הדסה" בחודש פברואר|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=8 באפריל 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F04%2F08&id=Ar00402&sk=C3576340}}</ref>. בתפקידו הוא פעל גם למתן תזונה וכלכלה נכונה לילדים משכבות חלשות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ב"נצח ישראל"|כתב עת=דאר היום|עמ=4|שנת הוצאה=17 במרץ 1924|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DHY%2F1924%2F03%2F17&id=Ar00405&sk=390FDE48}}</ref>.
בסוף חודש אוגוסט 1926 עבר ד"ר ברשי מחיפה
בנובמבר [[1928 בארץ ישראל|1928]] עזב ברשי את משרתו כמנהל מחלקת הילדים בבית החולים "הדסה" בתל-אביב ופתח פרקטיקה פרטית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=ד"ר דוד ברשיא|כתב עת=הארץ|עמ=4|שנת הוצאה=26 בנובמבר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1928%2F11%2F26&id=Ar00401&sk=33F2FBC2}}</ref>, במקביל הוא שימש כחבר ועד של [[ההסתדרות הרפואית בישראל|ההסתדרות הרפואית]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=-|שם=בין הרופאים|כתב עת=דבר|עמ=|שנת הוצאה=24 באוקטובר 1928|קישור=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1928%2F10%2F24&id=Ar00401&sk=DECAF0F9}}</ref>.
שורה 66:
בשנת 1946 מסרו בני הזוג ברשי את ביתם, ברחוב זמנהוף 42 בתל-אביב, לאגודת הסופרים. הם עברו לגור עם משפחת בתם נעמי (פק) בקיבוץ נען. בנען שימש ד"ר ברשי כרופא מחליף. ברשי נפטר ונקבר בקיבוץ נען בשנת 1954.
== לקריאה נוספת ==
* '''ספר המהנדסים והעליה השלישית מהונגרי'''ה, עריכה: [[דוד גלעדי]] ו[[יהודית רותם]], תל-אביב: התאחדות עולי הונגריה, 1991.
* יהודה (אודי) כרמי, '''ספורט בהגירה''', הוצאת רסלינג.
== קישורים חיצוניים ==
| |||