אפקט קומפטון – הבדלי גרסאות

התופעה של [[פיזור]] [[קרינה אלקטרומגנטית]], בה הקרינה פוגעת במטרה, ומתפזרת לכיוונים שונים, הייתה ידועה הייטבהיטב לעולם המדע בתחילת המאה העשרים. אולם בכל הניסויים וההסברים התאורטיים ([[פיזור תומסון]], [[פיזור ריילי]]) אורך הגל בקרינה המפוזרת היה זהה לאורך הגל המקורי.

הציפייה הייתה שגם [[קרינת X]] - קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורכי גל קצרים, תתנהג בצורה דומה. אולם החשד שאין זה כך התעורר כאשר בניסויים שערך [[צ'ארלס גלובר ברקלה]] התברר שקרני ה-X המפוזרות [[בליעת אור|נבלעות]] בחומר יותר מאשר הקרינה המקורית. קומפטון החליט לבדוק את הדבר על ידי סדרת ניסויים שהוא ביצעשביצע בשנים [[1919]]–[[1922]] בהם הוא השתמש במקור [[רדיואקטיביות|רדיואקטיבי]] של [[קרני גמא]] ובחן את ה[[ספקטרום]] של הקרינה המפוזרת.

ב-[[1922]] קומפטון זיהה קומפטון את אופי השינוי בקרינה: אם הקרינה המקורית הייתה באורך גל <math>\ \lambda </math>, אורך הגל של השיא השני של הקרינה שהתפזרה בזווית <math>\ \theta </math> היה: