מס ורוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:אפליה מינית באמצעות HotCat
MoriCher (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 28:
The Cost of Being a Female Consumer|אתר=New York City Department of Consumer Affairs|תאריך=December 2015}}}} עוד מצא המחקר כי מוצרים המיועדים לנשים לעיתים קרובות קטנים יותר בנפח מהמוצרים המיועדים לגברים.{{הערה|שם=הערה מספר 24757267:1|כיוון=ימין}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.marketwatch.com/story/5-things-women-pay-more-for-than-men-2014-01-17|הכותב=Catey Hill|כותרת=6 times it’s more expensive to be a woman|אתר=|תאריך=Apr 12, 2016}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2007/04/28/business/28gender.html|הכותב=MICHAEL BARBARO|כותרת=In Apparel, All Tariffs Aren’t Created Equal|אתר=|תאריך=APRIL 28, 2007}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://business.financialpost.com/news/retail-marketing/pink-tax-means-women-are-paying-43-more-for-their-toiletries-than-men|הכותב=Hollie Shaw|כותרת=‘Pink tax’ has women paying 43% more for their toiletries than men|אתר=|תאריך=April 25, 2016}}}}
 
נשים משלמות 92% יותר מגברים עבור שירות זהה של [[ניקוי יבש]].
 
נשים משלמות 54% יותר מגברים עבור תספורת זהה.
שורה 40:
1. תעריף – על יבוא בגדי נשים משלמים מס שגבוה ב-3.2% מהמס המשולם עבור יבוא בגדי גברים. המס הגבוה יותר בא לידי ביטוי בתמחור גבוה יותר של בגדי נשים בחנויות וכתוצאה מכך לקוחות נשים משלמות יותר עבור המוצר. אך זהו [[הסבר מעגלי]], משום שיש לבחון מדוע מלכתחילה יש הבדל בתמחור בין ייבוא בגדי נשים וייבוא בגדי גברים.{{הערה|שם=הערה מספר 24757267:3|{{קישור כללי|כתובת=Historical Influences on Modern America and the Pink Tax|הכותב=Erica Nicole Atkin|כותרת=https://digitalcommons.brockport.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1221&context=honors|אתר=|עמודים=31|תאריך=}}}}
 
2. הבחנה – יש מספר קטן יותר של מוצרים בעלי נראות "נשית", לעומת מוצרים שאין להם נראות כזאת. ייצור מצומצם של מוצרים לנשים, לעומת [[ייצור המוני]], דורש להעלות את מחיר המוצר לנשים, גם בגלל ההתאמות הנדרשות בתהליך הייצור כמו שינוי בגודל המוצר, באריזה, בצבע, וגם מפני שהיקפם נמוך יותר ולכן נשמרת החוקיות שמגנה על מחירים גבוהים, לפיה היצע שקטן יותר מביקוש יצדיק תשלום גבוה עבור המוצר המבוקש.{{הערה|שם=הערה מספר 24757267:3|כיוון=ימין}}
 
3. חברה [[פטריארכיה|פטריארכלית]] - נשים מגיל צעיר מתחנכות לטפח מבע מגדרי נשי, שנשען על השקעה גבוהה בהיבטים מגוונים של ניראות, כדי לזכות במעמד חברתי גבוה. זאת במטרה למשוך בני זוג פוטנציאליים ואף כדי לזכות במקומות עבודה, שברובם המעסיקים הם גברים. נשים מוכנות לשלם מחיר כלכלי כדי להימנע מלשלם מחיר חברתי, ופעמים רבות אף מפנימות את הערכים האסתטיים המקובלים חברתית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=נעמי וולף|שם=מיתוס היופי|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=2004}}}}
שורה 53:
במהלך כהונתו של הקונגרס ה-114 הנציגה [[ג'קי ספייר]] הציגה את הצעת החוק ל"ביטול המס הוורוד". היא טענה שיהיה זה לא חוקי ברמה הלאומית לגבות מחירים שונים מגברים ומנשים עבור מוצרי צריכה ושירותים דומים באופן משמעותי. הצעת החוק נכשלה בגלל ההגדרה המעורפלת למה נחשב "דומה באופן משמעותי". בסופו של דבר, במאבק מול זכויות היצרן, ניצחו האינטרסים של העסקים הגדולים.
 
אף על פי שאין חוקים ספציפיים נגד ה"מס הוורוד", יש כמה מדינות שהעבירו חקיקה דומה להצעה שהעלתה ספייר. עם זאת, החוק חל בעיקר על שירותים ולא על סחורות. לדוגמה, חוק השירותים הציבוריים של [[מסצ'וסטס]] (the Massachusetts Public Accommodations Act) קבע שאין לבצע תמחור מגדרי, קרי, מחיר שונה לגברים ולנשים, עבור שירותי [[קוסמטולוגיה]]{{אנ|Cosmetolog}}. שירותים אלה הם שירותים הקשורים בטיפולי יופי כמו עיצוב שיער, [[הסרת שיער]], טיפולי עור, [[קוסמטיקה]], מניקור/פדיקור ועוד. גם ב[[ניו יורק (מדינה)|ני יורק]] וב[[קליפורניה]] יש חקיקה שאוסרת על תמחור מגדרי עבור קבלת שירותים. למרות זאת, כפי שצוין קודם, בעלי עסקים מוצאים פרצות בחוק כדי להצדיק את התמחור הגבוה שלהם למוצרים או לשירותים המיועדים לנשים.
 
הסבר אפשרי לכך שהוצעו מעט מאוד הצעות חוק לגבי "המס הוורוד", הוא שנושא המחזור החודשי של נשים נחשב לטאבו עבור גברים. ייתכן שגברים לא עוסקים בו ולא מעלים הצעות חוק בעניינו מתוך מחשבה שזהו נושא נשי ונשים צריכות להעלות אותו כהצעת חוק. העובדה שיש מעט נשים בממשלה יכולה לתת הסבר מדוע הנושא לא מקודם בסדר היום הפוליטי. אפשרות נוספת היא שדבר קיומו של "המס הוורוד" אינו ידוע וברור לגברים והם אינם מביאים בחשבון שזוהי סוגיה שיש להידרש לה.
שורה 66:
 
אך מלבד חוסר השוויון ביו גברים לנשים, גם נשים בעצמן שונות זו מזו, בין אם במוצאן האתני, באזור המגורים, במספר הנפשות בבית ועוד. נשים אפרו אמריקאיות, למשל, סובלות מאי שוויון כפול, בשל היותן גם נשים וגם אפרו אמריקאיות (ראה ערך [[הצטלביות]]).{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://digitalcommons.brockport.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1221&context=honors|הכותב=Erica Nicole Atkin|כותרת=Historical Influences on Modern America and the
Pink Tax|אתר=|עמודים=34|תאריך=}}}}בצורה כזו, "המס הוורוד" משפיע בצורה שונה על נשים שונות. נשים ממעמדמ[[מעמד חברתי|מעמד סוציו אקונומי]] נמוך נדרשות גם הן בתשלום ה"מס הוורוד" עבור מוצרי היגיינה.
 
== "המס הוורוד" בישראל ==