מורידין ולא מעלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 30:
התלמוד הבבלי עושה שימוש מתחלף במונחים "משומד" ו"מין" בהקשר של עוברי עבירה{{הערה|שם=בבלי_עז}}. מומרים הם אנשים העוברים עבירות דרך קבע{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=886|כותרת=מומר בהלכה היהודית באנצ' דעת}}}}, והם נחלקים לקבוצת עוברי עבירות בזדון להכעיס, ועוברי עבירות לשם הנאה ("לתיאבון"), התלמוד הבבלי דן בשאלה אם דין זה נאמר רק על עוברי עבירות להכעיס{{הערה|שם=בבלי_עז}}.
 
גם בספרות ה[[ראשונים]] יש שימושים שונים במינוחים: על פי [[רש"י]], "מינים" הם כומרי עבודה זרה. על פי [[רמב"ם|הרמב"ם]], עובדי [[עבודה זרה]] מישראל, או העושה עבירות להכעיס:{{ציטוט|תוכן=המינים, והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס, אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס, הרי זה מין, והאפיקורוסין, והן שכופרין בתורה ובנבואה מישראל--מצוה להורגן: אם יש בידו כוח להורגן בסיף בפרהסיה, הורג; ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן.|מקור={{רמב"ם||רוצח ושמירת נפש|ד|יד}}|אנגלית=}}.
 
ה[[רמב"ם]] פוסק ב[[משנה תורה]] שמי שנתפרסם ככופר ב[[תורה שבעל-פה]] הרי הוא כשאר אפיקורסים והוא בכלל דין זה, אך מסייג את הדברים, ומחריג מהם את ה[[יהדות קראית|קראים]] בני תקופתו: