תחנת הכוח בעזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: ניסוח |
מ החלפות (, פלסטיני, דייוויד ) |
||
שורה 1:
{{מבנה הנדסי
| שם =
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| שימוש = [[תחנת כוח]]
| מיקום = [[עזה]]
| מתכנן =
| עלות =
| חברת בנייה =
| שיטת בנייה =
| שיטת כרייה =
| מבנה =
| חומרים =
| תאריך התחלה = 1999
| תאריך סיום = 2003
| מידע נוסף =
| אורך =
| אורך דרכי גישה =
| רוחב =
| גובה =
| בעלים = Palestine Electric Company PLC
| מפעיל = {{כ}}(GEDCO) The Gaza Electricity Distribution COmpany
| מפה =
<mapframe latitude="31.425148" longitude="34.381714" zoom="9" width="300" height="250" align="left">
{
{
34.39864397048951,
31.453121575638036
]
}
}
}
</mapframe>
שורה 48:
== רקע ==
ברצועת עזה קיים מחסור תמידי בחשמל הגורם לניתוקי חשמל חוזרים ונשנים{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|משק החשמל בעזה קורס: מיזם תחנת הכוח הופסק והחוב לחברת החשמל הולך וגדל|464024|16 בינואר 2001}}}}. עד להפעלת התחנה רכשה [[הרשות
התחנה תוכננה במקור לפעול ב[[גז טבעי]]{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|הרשות הפלשתינית תחל השבוע בהפקת חשמל בתחנת הכוח בעזה; תופעל בגז טבעי|559344|3 בפברואר 2002}}}}, ולהיות בעלת הספק של 140 [[ואט|מגה-ואט]], כמחצית מצריכת החשמל של עזה באותה עת. במקביל תוכנן להקים קו מתח עליון חדש בהספק 161 קילו-וולט, בין ישראל לעזה, בכדי להגדיל ולשפר את אספקת החשמל שהתבססה על קו מיושן{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|מו"מ בין חברת החשמל לפדטקו והרשות הפלשתינית לחיבורה לקו מתח עליון|181939|16 בדצמבר 1999}}}}.
אספקת הגז הטבעי לתחנה הייתה אמורה להתקבל מ[[מרין (שדה גז)|שדה הגז מרין]], המצוי בים התיכון מול חופי רצועת עזה, ובאמצעות צינור להולכת גז טבעי ממצרים{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|הפלשתינים יניחו צינור להולכת גז טבעי ממצרים לתחנת הכוח בעזה|771422|15 בפברואר 2004}}}}. אולם היא מעולם לא חוברה למקור גז טבעי ופועלת מאז הקמתה באמצעות [[סולר]] המסופק מישראל{{הערה|[https://gisha.org/he/updates/13612/ תחנת הכוח בעזה הפסיקה את פעולתה בשל מחסור בסולר. ישראל מוסיפה למנוע כניסת דלקים לרצועה], באתר [[גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע]], 18 באוגוסט, 2020}}
== היסטוריה ==
טקס הנחת [[אבן פינה|אבן הפינה]] נערך ב-26 באוקטובר 1999 בנוכחות יו"ר הרשות, יאסר ערפאת, ועבד אל-רחמן חמד, שר השיכון ונשיא רשות החשמל. במכרז להקמת התחנה זכה
התחנה הייתה אמורה להתחיל בפעולה חלקית בנובמבר 2001, אך העבודה התעכבה בשל מחסור בחומרי בניין, בעיקר אגרגטים, מלט ובטון שמדינת ישראל מנעה את כניסתם לעזה. בנוסף עיכובה ישראל מכולות של ציוד המיועד לתחנה בנמל אשדוד{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|עיכוב הפעלת תחנת הכוח בעזה גורם לנזקים של 2.4 מיליון דולר בחודש|477726|19 במרץ 2001}}}}. עיכוב נוסף נגרם עקב פשיטת הרגל של חברת אנרון{{הערה|{{הארץ|[[הניו יורק טיימס]], לזלי יין|בכירים באנרון מכרו מניות בכמיליארד ד' לפני קריסת החברה|1.763909|13 בינואר 2002}}}}{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|חברת אנרון המתמוטטת מנסה למכור חלקה בתחנת הכוח בעזה|556925|24 בינואר 2002}}}}. חלקה של חברת אנרון במיזם נרכש לבסוף על ידי השותפים האחרים
ביולי 2002 החלה בפעילותה יחידת ייצור ראשונה של תחנת הכוח, מבין הארבע שנבנו. יחידה זו הייצרת 19.5 מגוואט חשמל. חודשיים נכנסה לעבודה יחידת הייצור השנייה של התחנה, ואז הגיע כושר ייצור החשמל של התחנה ל-48 מגוואט{{הערה|{{גלובס|ליאור גרינבאום|תחנת-הכוח בעזה החלה לפעול; עד סוף השנה צפויה לספק 140 מגוואט חשמל|607212|1 באוגוסט 2002}}}}.
שורה 61 ⟵ 62:
התחנה הגיע ליכולת ייצור מלאה ב-2004{{הערה|שם=אלדר|{{הארץ|עקיבא אלדר|ארה"ב תשלם 48 מיליון דולר לתיקון תחנת הכוח בעזה שהופצצה על ידי ישראל|1.1116877|1 ביולי 2006}}}}.
ב-28 ביוני 2006 לפנות בוקר, בעקבות חטיפתו של החייל גלעד שליט, תקף חיל האוויר הישראלי את תחנת הכוח. שישה טילים שוגרו אל ששת השנאים של תחנת הכוח. מאחר ששניים מהטילים החטיאו, שוגרו כעבור כמה דקות שני טילים נוספים, שהשמידו את שני השנאים הנותרים. הפגיעה גרם נזק רב ולהפסקת ייצור החשמל{{הערה|[https://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/200609_act_of_vengeance מעשה נקם: הפצצת תחנת הכוח של רצועת עזה והשלכותיה], באתר [[בצלם]], ספטמבר 2006}}. תחנת הכוח הייתה מבוטחת על סך 48 מיליון דולר, על ידי סוכנות סוכנות של הממשל האמריקאי הממנת ומבטחת השקעות אמריקאיות בשווקים מתפתחים{{הערה|שם=אלדר|}}.
ב[[מבצע עמוד ענן]] הפגיז [[טנק]] של צה"ל מכלי דלק בסמוך לתחנה וגרם להפסקת ייצור החשמל באופן זמני.
ביולי 2014, בשיאו של מבצע [[צוק איתן]] [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] התקיף מאגר דלק שהיה בסמוך לתחנת הכוח, התקיפה גרמה ל[[שרפה|שרפת]] ענק בתחנה ולהשבתתה, צה"ל מסר בתגובה "לא הייתה כוונה לפגוע בתחנה", מלבד אירוע זה גם באותה עת נפגעה אספקת החשמל לרצועה מישראל לאחר שנפגעו מספר קווי חשמל, בעקבות כך [[ראש ממשלת ישראל]], [[בנימין נתניהו]] ו[[משרד האנרגיה|שר האנרגיה]], [[סילבן שלום]] הורו להנהלת חברת החשמל שלא תסכן עובדים בתיקון הקווים ובכך הצטמצמה אף יותר אספקת החשמל ברצועה{{הערה|{{כלכליסט|[[דני רובינשטיין]]|הכלכלה הפלסטינית: תחנת הכוח של עזה הופצצה והושבתה|3637239|30 ביולי 2014}}}}.
בדצמבר 2014 דחתה ישראל בקשה של ממשלת [[טורקיה]] לאפשר הגעת ספינה שתעגון בחוף עזה ותספק חשמל לתושבי הרצועה{{הערה|{{וואלה!||ישראל דחתה בקשת טורקיה להציב ספינה שתספק חשמל לעזה|2807054}}}}.
שנתיים לאחר מכן, דווח בתקשורת הישראלית כי התקיים משא ומתן חשאי בין ישראל לרשות הפלסטינית וזאת בהובלת קוורטט ישראלי, בדיוני המשא ומתן נידנו האפשרות לאספקת גז טבעי מ[[לווייתן (שדה גז)|שדה הגז לוויתן]] לתחנת הכוח בעזה וזאת לאחר שהקבינט הביטחוני נתן אישור עקרוני למהלך, ולפני מספר ימים העניק משרד האנרגיה לשותפות לוויתן אישור לקיים את המשא ומתן{{הערה|
באוקטובר 2018 נכנסה לרצועה משאית דרך [[מעבר כרם שלום]], המשאית הובילה מכליות סולר שתרמה [[הוועדה הקטרית לשיקום רצועת עזה]], בעזרת המשאית יורחבו שעות אספקת החשמל לתושבים ברצועה, מעשה זה קיבל את תמיכתו של שליח הממשל האמריקאי למזרח התיכון ,[[ג'ייסון דב גרינבלט]], מלבדו גם ארגון החמאס (ששולט ברצועה מ-2006 לאחר ניצחונו ב[[עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה|עימות פת"ח-חמאס ברצועה]]) בירך על המעשה ואף אמרו כי "מענק הדלק הקטרי להפעלת תחנת הכוח בעזה הגיע הבוקר באמצעות האו"ם, תושבים ברצועת עזה צריכים לחיות בכבוד, ללא מצור (ובכך גם התייחס ל[[הסגר על רצועת עזה|מצור הישראלי שהוטל על רצועת עזה]]), ללא מלחמה וללא תוקפנות"{{הערה|{{ynet|אליאור לוי ומתן צורי|ארה"ב מודה לקטאר ולישראל על הכנסת מכליות הסולר לעזה: "המטרה - הפסקת אש"|5367147|9 באוקטובר 2018}}}}.
ביוני 2019 כאשר התגברה תופעת הפרחתם של [[בלון תבערה|בלוני תבערה]] לעבר יישוביי [[עוטף עזה]] הודיעה [[מתאם פעולות הממשלה בשטחים|היחידה לתיאום פעולות הממשלה בשטחים]] על הפסקה של משלוחי הסולר שישמש להפעלת תחנה הכוח בעזה{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|בגלל בלוני התבערה: ישראל תפסיק להעביר דלק לתחנת הכוח בעזה|5535547|25 ביוני 2019}}}}. בספטמבר 2020, לאחר שישראל חתמה על הסכם הרגיעה ("[[הודנה]]") עם חמאס נפתח מחדש מעבר כרם שלום ובכך התאפשרה כניסת מכליות סולר המעבירות אספקה לתחנת הכוח{{הערה|{{ynet|אילנה אושומירסקי, ליעד אוסמו|20 אלף ערכות לגילוי קורונה לרצועה, תחנת הכוח בעזה תחזור לפעילות|57907630|1 בספטמבר 2020}}}}, התחנה נסגרה מספר ימים קודם לכן בעקבות החלטת ממשלת ישראל להקפיא את אספקת הסולר לרצועה{{הערה|{{הארץ|ג'קי חוריו אלמוג בן זכרי|תחנת הכוח היחידה בעזה הפסיקה לעבוד; זרם החשמל יצומצם לעד ארבע שעות ביום|1.9081627|18 באוגוסט 2020}}}}.
==ראו גם==
* [[משבר החשמל ברצועת עזה]]
==קישורים חיצוניים==
|