גרסה מ־18:04, 23 בנובמבר 2020 עריכה Gveret Tered (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 26,293 עריכות ערך חדש, בעבודה. אסמכתאות: ראו קישורים חיצוניים/הערות שוליים		גרסה מ־18:04, 28 בנובמבר 2020 עריכה ביטול Gveret Tered (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 26,293 עריכות הרחבה מ"תדהר" ומקורות נוספים המאוזכרים בערך העריכה הבאה ←
שורה 2: [[קובץ:PikiWiki Israel 5654 Tova Haskina.jpg\|250px\|ממוזער\|טובה חסקינה, בסביבות [[1923]]]] '''טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא)''' ([[14 בנובמבר]] [[1893]] - [[23 בדצמבר]] [[1948]]{{הערה\|{{הבוקר\|\|טובה חסקינה נפטרה\|19481224\|16.1}}}}) מחנכת [[הישוב\|ארצישראלית]], [[גננת]] ומדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת [[עיריית תל אביב-יפו]]. == ראשית דרכה == חסקינה ילידת [[צ'רניהיב (מחוז)\|מחוז צ'רניהיב]] ב[[אוקראינה]] (באותה עת חלק מ[[האימפריה הרוסית]]), בת למשפחת סוחרים יהודים חילונים. בהיותה סטודנטית ל[[פדגוגיה]] ב[[סנקט פטרבורג]] בשנים 1909-1912 החלה בפעילות [[ציונות\|ציונית]] באגודת הסטודנטים. הצטרפה לקבוצת סטודנטים שהוכשרו על ידי [[יוסף טרומפלדור]] ל[[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]], בין השאר בשיעורי [[עברית]] אצל הרב של סנקט פטרבורג והפעיל החברתי [[משה אלעזר אייזנשטדט]]. ב-1912 נאסר על הקבוצה לשהות בערים אוניברסיטאיות והם עלו לארץ-ישראל. הארץ הצטרפו לקבוצה קודמת של חניכי טרומפלדור ב[[הקומונה במגדל\|קומונה המגדלאית]]. עם התפרקות הקומנה עברה לחוות [[יער בן שמן\|בן שמן]] ומשם ל[[רחובות]] ול[[ראשון לציון]]. ב-[[1914]] עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נאלצו העולים שהיו אזרחים רוסים (ולפיכך נתיני אויב ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל\|ארץ ישראל העות'מאנית]]) לבחור בין [[התעת'מנות]] (וגיוס לצבא העות'מאני) לבין גירוש. קבוצתו של טרומפלדור וביניהם טובה חסקינה גלו ל[[מצרים]]. לאחר שנה במצרים חזרה טובה חסקינה לסנקט פטרבורג, המשיכה בהכשרתה הפדגוגית ובפעילות ציונית, בין השאר ניהלה גן ילדים עברי, היתה חברה ב[[צעירי ציון]], השתתפה בארגון תערוכה בוועידה הציונית השביעית בסנקט פטרבורג ב-[[1917]]. לאחר הועידה עברה ל[[חצי האי קרים]], ובהמשך ל[[צ'ליאבינסק]], ל[[יקטרינבורג]] ול[[אירקוטסק]], בהן עסקה בפעילות ציונית ב[[הקרן הקיימת לישראל\|קרן הקיימת]], בצעירי ציון, בלימוד עברית, ובארגון קבוצות [[החלוץ]]. עם תום מלחמת העולם הראשונה, בעזרתו של [[משה נובומייסקי]], התאפשרה עלייתה חזרה לארץ-ישראל ב-[[1919]], בין השאר עם משפחותיהם של [[יצחק אפשטיין]] ו[[משה מדזיני]]. בארץ היתה פעילה ב[[פועלי ציון]], פעלה למען האיחוד עם [[אחדות העבודה]] וייסוד [[ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל]]. היתה בין מקימי גן ילדים של הפעול הצעיר לילדי העולים מתימן ברחוב שבזי בשכונת [[שעריים]] ברחובות, וב-1920 החליפה את הגננת הראשונה רחל ניימן, בניהול הגן. חסקינה חינכה את ילדי הגן לאור תפיסתה החינוכית לאהבת הטבע והחקלאות, ובמקביל הרחיבה את פעילותה גם לביקורים בבתי המשפחות והדרכת האמהות, לימודי ערב לילדות העדה התימנית שהועסקו בעבודות משק בית, והשתתפות במועצות הפדגוגיות בבית הספר{{הערה\|[https://www.rehovotarchive.org.il/cgi-webaxy/item?711 חינוך התימנים ברחובות], באתר הארכיון לתולדות רחובות}}. == קישורים חיצוניים ==

טובה חסקינה – הבדלי גרסאות