ויקיפדיה

טובה חסקינה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה
הרחבה
שורה 2:
[[קובץ:PikiWiki Israel 5654 Tova Haskina.jpg|250px|ממוזער|טובה חסקינה, בסביבות [[1923]]]]
[[קובץ:בשנת 1912 הגיעה קבוצתו של טרומפלדור מרוסיה לאי בין חברי הקבוצה גם בלה btm6475.jpeg|250px|ממוזער|טובה חסקינה (יושבת ראשונה מימין) עם חברי הקבוצה שהגיעו לארץ-ישראל ב-[[1912]]: [[יוסף טרומפלדור]] (עומד משמאל), דוד וחנה בלוצרקובסקי ובלה קובנר]]
[[קובץ:מימין- דוסיה חסקינה ואחותה פירה 1936 - iדב ירמיהi btm6498.jpeg|250px|ממוזער|טובה (דוסיה) מימין, עם אחותה אסתר (פירה) , [[1936]]]]
'''טובה (דוסיה) חסקינה (חזקי נא)''' ([[14 בנובמבר]] [[1893]] - [[23 בדצמבר]] [[1948]]{{הערה|{{הבוקר||טובה חסקינה נפטרה|19481224|16.1}}}}) מחנכת [[הישוב|ארצישראלית]], [[גננת]] ומדריכת אנשי חינוך לגיל הרך, עסקנית ציונית וחברת מועצת [[עיריית תל אביב-יפו]].
 
== ראשית דרכה ==
חסקינה ילידת [[צ'רניהיב (מחוז)|מחוז צ'רניהיב]] ב[[אוקראינה]] (באותה עת חלק מ[[האימפריה הרוסית]]), בת למשפחת סוחרים יהודים חילונים. בשנים [[1909]]-[[1912]] בהיותה סטודנטית ל[[פדגוגיה]] ב[[סנקט פטרבורג]] בשניםהתגוררה 1909-1912בבית אחותה מרים וגיסה שמואל ינובסקי, אשר היה פעיל ציוני מנעוריו, החלהוהחלה בפעילות [[ציונות|ציונית]] באגודת הסטודנטים. הצטרפה לקבוצת סטודנטים שהוכשרו על ידי [[יוסף טרומפלדור]] ל[[עלייה]] ל[[ארץ ישראל]], בין השאר בשיעורי [[עברית]] אצל הרב של סנקט פטרבורג והפעיל החברתי [[משה אלעזר אייזנשטדט]]. ב-1912 נאסר על הקבוצה לשהות בערים אוניברסיטאיות והם עלו לארץ-ישראל. בארץ הצטרפו לקבוצה קודמת של חניכי טרומפלדור ב[[הקומונה במגדל|קומונה המגדלאית]]. עם התפרקות הקומנה עברה לחוות [[יער בן שמן|בן שמן]] ומשם ל[[רחובות]] ול[[ראשון לציון]].
 
ב-[[1914]] עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], נאלצו העולים שהיו אזרחים רוסים (ולפיכך נתיני אויב ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|ארץ ישראל העות'מאנית]]) לבחור בין [[התעת'מנות]] (וגיוס לצבא העות'מאני) לבין גירוש. קבוצתו של טרומפלדור וביניהם טובה חסקינה גלו ל[[מצרים]]. לאחר שנה במצרים חזרה טובה חסקינה לסנקט פטרבורג, המשיכה בהכשרתה הפדגוגית ובפעילות ציונית, בין השאר ניהלה [[גן ילדים]] עברי, היתה חברה ב[[צעירי ציון]], השתתפה בארגון תערוכה בוועידה הציונית השביעית בסנקט פטרבורג ב-[[1917]]. לאחר הועידה עברה ל[[חצי האי קרים]], ובהמשך ל[[צ'ליאבינסק]], ל[[יקטרינבורג]] ול[[אירקוטסק]], בהן עסקה בפעילות ציונית ב[[הקרן הקיימת לישראל|קרן הקיימת]], בצעירי ציון, בלימוד עברית, ובארגון קבוצות [[החלוץ]].
שורה 15:
ב-[[1921]] השתתפה ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי ה-12]] ב[[קרלובי וארי|קארלסבאד]] כנציגת צעירי ציון מסיביר ואורל. השתתפה בסיורים מקצועיים במוסדות חינוך ב-1921 ב[[פראג]] וב[[וינה]], ב-[[1925]] ב[[פריז]].
 
חסקינה הקימה את גן הילדים העירוני הראשון ב[[תל אביב]] ב-1921 (גן ילדים עירוני א', פעל בבית דב זוסמנוביץ', ברחוב לילנבלום 34){{הערה|[https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/first/y_l34 טובה חסקינה בגן הילדים העירוני הראשון בתל אביב], באתר האנציקלופדיה העירונית תל אביב-יפו}}{{הערה|[http://www.israelalbum.org.il/%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%AA%D7%9C-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-%D7%99%D7%A4%D7%95/%D7%90%D7%9C%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9F%20%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9F/P105134 מסיבת פורים בגן של טובה חסקינה בשנת [[1933]]], באתר "ישראל נגלית לעין"}} ברוח מונטסורי, אשר במרכזה נמצא הילד, והחינוך נועד לאפשר לו בסיס מסודר להתפתח למבוגר אחראי, מאושר ומגשים את עצמו. ב-[[1929]] השתלמה בלונדון ב[[שיטת מונטסורי]]. היא {{ציטוטון|כתבה והרצתה בעל פה ובכתב על ערכו החברתי של הגן, על אחריותו של הילד לסדר ולנקיון שבחדר, על ערך השירות העצמי בהלבשתו ובסיפוק שאר צרכיו, על החופש הדרוש לילד לשם התפתחותו, שלא תהא המורה עומדת כל הזמן על גבו ומדריכתו להכניס ידיעות לתוכו.|{{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=14035|שם=צבי שרפשטיין|שם היצירה=תולדות החינוך העברי בארץ ישראל: מראשית הישוב החדש עד תקומת המדינה/פרק שישי}}}}.
 
במשך חמש שנים היתה מדריכת גננות ב[[מכללת לוינסקי לחינוך|בית המדרש למורות וגננות ע"ש לוינסקי]], בהנהלת יצחק אפשטיין ו[[נח פינס]] {{הערה|אביבה אבידן, [http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d10195.pdf ד"ר ניסן טורוב וד"ר יצחק אפשטיין], עבודת מחקר בבית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב}}. היתה ממייסדות התאחדות הגננות בארץ-ישראל ושימשה יושבת הראש שלה. היתה חברת מרכז (הוועד המנהל) של [[הסתדרות המורים]]. ערכה את כתב העת הפדגוגי "הד הגן" שהיה כתב-עת משלים ל[[הד החינוך]] בהוצאת הסתדרות המורים. ארגנה והשתתפה בכנסים מקצועיים רבים {{הערה|{{דבר||תל אביב/הכינוס הארצי של הגננות|19410714|44}}}}{{הערה|{{דבר||נעילת כינוס הגננות|19451003|61}}}}{{הערה|{{הארץ|עדינה בר-אל|הפעוטות האלה נעשו קנאים לשפה העברית|1.6427162}}}}ופרסמה מאמרים פדגוגיים בעיתונות היומית ובכתבי עת מקצועיים {{הערה|{{דבר||בספרות ובאמנות/יצאה מחברת חדשה של "הד הגן"|19360221|74}}}} {{הערה|{{דבר||בספרות ובאמנות/יצאה חוברת חדשה של "הד הגן"|19370521|83}}}}.
שורה 23:
חסקינה הציעה להקים "[[מעון יום|בתי תינוקות]]" לגילאי לידה עד שלוש, כדי לאפשר יציאתן לעבודה של אמהות לתינוקות ופעוטות. בתי התינוקות אמורים להיות מוארים ורבי חדרים (כללו גם חדר הנקה לאמהות), עם ריהוט וצעצועים בצבעים נעימים ותוך הקפדה רבה על ניקיון ועל איכות הטיפול {{הערה|{{דבר|טובה חסקינה|בתי תינוקות|19260121|16}}}}. היא הציעה גם להקים כיתת-מעבר בצמוד לגן הילדים בה יחונכו ילדים עד גיל שבע (ולהעדפתה אפילו עד גיל שמונה) כדי להכינם באופן הדרגתי למעבר לבית הספר{{הערה|{{דבר||כתת מעבר על יד גן הילדים|19321016|34}}}}.
 
חסקינה יזמה את ארגון ועדי ההורים של גני הילדים בתל אביב ליד ועד ההורים המרכזי. היא ייעצה וערכה את התוכנית "פינת הילד" בתחנת הרדיו [[קול ירושלים]] ובהמשך [[קול ישראל]]{{הערה|{{על המשמר||ראדיו/קול ישראל|19480803|45}}}}. ייסדה וניהלה את תיאטרון הילדים של מרכז הגננות שהתקיים כשלושים שנה. "תיאטרון הגננות" היה תיאטרון הילדים המאורגן והמקצועי הראשון בישראל, בתחילת דרכו הוצגו בו שירי סיפור שכתב [[לוין קיפניס]] וביים [[יעקב אוקסנברג]], לעתים שותפו בהצגות ילדים מהקהל {{הערה|{{הארץ|תמר רותם|האבולוציה של תיאטרון הילדים הישראלי|1.3316333}}}}.
 
חסקינה ייסדה וניהלה את תיאטרון הילדים של מרכז הגננות שהתקיים כשלושים שנה {{הערה|{{דבר||תל אביב/תאטרון לילדים|19340212|62}}}}{{הערה|{{על המשמר||תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות|19441018|38.1}}}}{{הערה|{{דבר||תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות/לכבוד החנוכה|19491220|50.2}}}}{{הערה|{{הבוקר||תאטרון לילדים ליד מרכז הגננות|19511014|78.3}}}}. "תיאטרון הגננות" היה תיאטרון הילדים המאורגן והמקצועי הראשון בישראל, בתחילת דרכו הוצגו בו שירי סיפור שכתב [[לוין קיפניס]] וביים [[יעקב אוקסנברג]], לעתים שותפו בהצגות ילדים מהקהל {{הערה|{{הארץ|תמר רותם|האבולוציה של תיאטרון הילדים הישראלי|1.3316333}}}}. המלחין [[יואל אנגל]] תרם מיצירותיו לתאטרון. התאטרון העלה גם הצגות בחגים - [[חנוכה]], [[פורים]] ו[[פסח]]. בין ההצגות האהובות שהועלו בו היו [[שמלת השבת של חנה'לה]], הדחליל, [[פינוקיו]]. שירים שנכתבו עבור ההצגות הפכו לאהובי הקהל. בשנת תש"ב פורסמה [[מונוגרפיה]] על התאטרון מאת [[משה גורלי]]{{הערה|{{דבר|יחזקאל משה ניימן|טובה חסקינה והתאטרון העברי (לזכרה)|19481231|44}}}}. לאחר פטירתה של חסקינה והעברת התיאטרון ל[[הסתדרות המורים]], פג להט ההתלהבות וההתנדבות שהשרתה חסקינה על שותפי המיזם, התאטרון סבל מקשיים כלכליים וארגוניים והפסיק להתקיים במתכונתו הציבורית{{הערה|{{הבוקר|ישראל גור|הבעיה: תיאטרון לילדים ולנוער בארץ|19621221|60}}}}.
 
חסקינה נפטרה בת 55. הותירה אחות, ד"ר אסתר (פירה) חסקינה {{הערה|{{דבר||בזה אני מביעה את תודתי העמוקה|19490128|66.3}}}}{{הערה|{{דבר||בית המשפט המחוזי בתל אביב /תיק ירושה 51/49|19490125|46.2}}}}. בהספד אודותיה נאמר:
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טובה_חסקינה"