מונרכיה – הבדלי גרסאות

'''מונרכיה מסורתית''' היא מונרכיה שבה למונרך כוח בלתי-מוגבל יחסית, אך הוא מחויב למסורת, [[חוקה]] חלשה כלשהי או מעמד [[אצולה]] נמוך, כמו [[ברון|ברונים]] ו[[דוכס]]ים.

רעיון '''המונרכיה האבסולוטית''' התפתחהתפתחה ב[[ימי הביניים]] מה[[פיאודליזם]], אז המונרך היה ראשון בין שווים בקרב ה[[אצולה]]. מעמדו של המונרך בקרב האצילים עלה בהדרגה עם יצירת הניהול המרוכז והמעבר ללחימה בעזרת צבאות עומדים המגובים ב[[ארטילריה]] יקרה. המונרכים המוקדמים הצדיקו את העלייה במעמדם כזכות אלוהית, אלוהים נתן להם את הזכות לשלוט על האדמה והאנשים שבה. בנוסף, הם הכריזו על יכולתם לקבוע את דת הנתינים, ופעלו לביטול מוסדות וחוקים שהגבילו מונרכים שקדמו להם. אחד המונרכים המפורסמים שטענו לזכות אלוהית היה [[לואי הארבעה עשר מלך צרפת|לואי ה-14]], מלך [[צרפת]]. מאוחר יותר, ב[[עידן האורות]], הצדיקו מונרכים את שלטונם כ[[אבסולוטיזם נאור]]. רעיון זה הפסיק להתקיים עם נפילתו של [[נפוליאון]].

'''מונרכיה חוקתית''' שונה מזו האבסולוטית בכך שבשיטת שלטון זובה קיימת [[חוקה]] המכירה במונרך, בין אם נבחר או המקבל תפקידו מתוקף ירושה, המשמש כ[[ראש המדינה]]. כלומר, החוקה היא מעל למונרך, הוא כפוף לה ופועל מתוקף סמכותה ולא להפך. המונרך מחויב לחוקה ככל אזרח, אך ייתכן והיא תיתן לו זכויות יתר כגון חסינות תחת תנאים מסוימים. מונרכיות חוקתיות מודרניות מאמצות, לרוב, את עקרון [[הפרדת הרשויות]], אז המונרך הוא ראש [[רשות מבצעת|הרשות המבצעת]] ולעיתים הוא אף דמות סמלית טקסית בלבד נטולת כל סמכות, כמעט. כך המצב במונרכיות חוקתיות שהן גם [[דמוקרטיה ייצוגית|דמוקרטיות ייצוגיות]], כמו [[הממלכה המאוחדת]], הללו נקראות מונרכיות דמוקרטיות חוקתיות והמונרך אולי נחשב בהן לראש המדינה, אך [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]], לו ניתן המנדט בצורה ישירה או עקיפה בבחירות, הוא ראש הרשות המבצעת. במונרכיות אלו, החוקה היא המגבילה את המונרך. לא כל מונרכיה חוקתית היא דמוקרטיה ייצוגית, ההיסטוריה מלמדת על מונרכיות חוקתיות שחוקתן הייתה [[פשיזם|פשיסטית]] או קווזי-פשיסטית, כך קרה ב[[איטליה]], ב[[יפן]] וב[[ספרד]].