וילמוש פרוינד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 7:
וילמוש פרינד נולד במשפחה יהודית כבנם של מור פרוינד וננט גרשל. לאחר סיום לימודיו בתיכון למד [[אדריכלות]] ב[[ציריך]] ([[1866]]). הוא הופיע לראשונה בבודפשט בשנת [[1883]], בתחרות התכנון של [[בניין הפרלמנט ההונגרי]], ולאחר מכן במספר מכרזים נוספים (בית החולים היהודי של בודפשט בשנת [[1887]], ארמון ניו יורק בשנת [[1892]], או אפילו התחרות של קזינו ליפוטווארוש -כיום BM Duna Palota).
 
הוא בנה כמה ארמונות פרטיים בבודפשט, בעיקר לאורך [[שדרת אנדראשי]] (למשל הארמון השוואבי, [[1885]]–[[1887]]), בנוסף לאלה תכנן גם בתי חולים: בית החולים המסחרי פרנץ יוזף, [[המרכז הרפואי הלאומי|בית החולים היהודי ברחוב סאבולץ']] של [[הקהילה היהודית של פשט]] ([[17 בנובמבר]] [[1889]]), בית החולים לילדים אדל ברודי ([[1895]]–[[1896]]), ואחר כך הבניין בכיכר בתלן של [[המכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים]] בבודפשט.
 
אחת מיצירותיו הידועות ביותר היא ארמון "קזינו ליפוטווארוש" (ארמון הדנובה) בשנת 1896, עליו זכה בפרס "אמן תקופת מילניום". בין עבודותיו האחרות היו גם ב[[בית לוויות|בית הלוויות]] של [[בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה]], ארמון המרחץ בבולוואר ארז'בט ובעיר [[רייקה]] (אז [[הונגריה]]) המטה של "חברת הספנות של הים האדריאטי".