משאבת לב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Wikiped201820 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 4:
ייתכנו מצבים בהם המשאבה תחליף חלקית את תפקוד הלב ומצבים בהם תחליף את תפקודו המלא.
ישנן משאבות המותאמות לסייע לחדר ימין בלב, חדר שמאל ואף לשני החדרים (באנגלית: RVAD, LVAD, BIVAD) והתאמתה תלויה בתפקוד הלב. למרות ההתאמה הורסטילית, המשאבות לחדר השמאלי
המשאבה המיועדת לטיפול לחולי אי ספיקת לב עשויה להוות כ"גשר" בזמן שהמטופלים מחכים להשתלת לב, אך לעיתים תחשב כטיפול הסופי ולא כשלב המתנה בחולים שאינם מועמדים להשתלת לב.
שורה 11:
== תפקוד המשאבה ורכיביה ==
משאבת הלב מורכב ממספר רכיבים, חיצוניים ופנימיים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mylvad.com/patients-caregivers/learn-about-lvads/intro-lvads/what-lvad-how-does-it-work|כותרת=What is an LVAD? How does it work? {{!}} MyLVAD|אתר=www.mylvad.com|תאריך_וידוא=2019-01-12}}
המשאבה עצמה מחוברת ללב, והיא עוזרת לבצע את פעולותיו. במשאבת לב שמאלית, המשאבה שואבת דם מהחדר השמאלי בלב, מובילה אותו אל [[אבי העורקים]] (באנגלית: aorta) ומשם הדם ממשיך אל שארית הגוף רווי בחמצן.
על מנת לאפשר את מעבר הדם מהלב אל העורק המשאבה מחוברת לחדר השמאלי של הלב ולה צינור המחובר אל אבי העורקים. אלו הם הרכיבים הפנימיים של המערכת המושתלת.
קיימים שני סוגי משאבות עיקריים - האחד מבצע את פעולת הלב בעזרת פולסטיליות, פעימות אשר מדמות את פעולת הלב, והשני על ידי זרם דם יציב מתמשך.
מהמשאבה עצמה יוצא כבל (באנגלית: driveline) שיוצא אל מחוץ לעור ומתחבר למערכת שליטה ומקור חשמל חיצוני, עמם הולך המטופל באופן קבוע. המשאבה מופעלת על ידי מקור החשמל החיצוני בכל זמן נתון, וכן ניתן לבצע בקרה מתמדת בעזרת מכשיר השליטה. אלו הם הרכיבים החיצוניים של המערכת.
קיימים סוגים רבים של משאבות לב,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hospitals.jefferson.edu/tests-and-treatments/ventricular-assist-devices/types.html|כותרת=Types of VADs - Jefferson University Hospitals|אתר=hospitals.jefferson.edu|תאריך_וידוא=2019-01-13}}}} ותהליך פיתוחן מתמשך ומתעדכן בעולם הפיתוח הרפואי על מנת להקטין את גודל המשאבות, לייעל אותן ולצמצם את כמות הזיהומים. [[קובץ:Ventricular assist device.png|ממוזער|משאבת לב שמאלית והמכשור הנלווה]] בישראל, המשאבה העיקרית המושתלת כיום היא משאבת-לב שמאלית במסוג HM3.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mylvad.com/patients-caregivers/learn-about-lvads/lvad-technology/abbott-heartmate-3tm|כותרת=Abbott - HeartMate 3™ {{!}} MyLVAD|אתר=www.mylvad.com|תאריך_וידוא=2019-01-15}}}}
== למי מיועדת משאבת הלב ==
* מטופלים הממתינים להשתלת לב
* מטופלים ללא התאמה רגעית להשתלת לב
* מטופלים ללא התאמה להשתלת לב
* מטופלים שתפקוד הלב עשוי לחזור למצב נורמלי
== סיכונים ==
ניתוח השתלת משאבת-לב כולל סיכונים רבים, חלקם מעצם ביצוע ניתוח לב פתוח וחלקם ייחודיים למשאבה עצמה
כאשר דם עובר דרם המשאבה, ייתכן ויווצרו קרישי דם. [[קריש דם]] יכול להאט או לחסום לחלוטין את זרימת הדם דרך הלב, ויכול להוביל לשבץ, התקף לב או לגרום למשאבה להפסיק לעבוד.
ֿהרופא עשוי לתת למטופל מרשם לתרופות מדללות דם (לדוגמה: [[אספירין]], קומדין) על מנת למנוע את היווצרות קשרי הדם לאחר השתלת המשאבה.
השתלת משאבת-לב דורשת ניתוח לב פתוח. ניתוח כזה עשוי להגביר את הסיכון של דימום במהלך הניתוח או לאחריו. בנוסף, גם לקיחת מדללי הדם על מנת למנוע את קרישי הדם עלו להגביר את הסיכון לדימום.
משום שרכיבי ההפעלה של המערכת, מקור החשמל והשליטה נמצאים מחוץ לגוף, והם מחוברים למשאבה דרך העור, יש סיכון מוגבר לכניסה של חיידקים ולגרימת זיהום.
כדאי לשים לב לסימנים של זיהום כגון כאב או אדמומיות באזור היציאה, יציאת נוזלים וחום.
קיים סיכון לתפקוד לקוי של המשאבה לאחר ההשתלה. איכות השאיבה של המשאבה עלולה להיות לא מיטבית, אשר עלול לגרום לתופעת
כל בעיה כזו דורשת תגובה מיידית של המטופל והצוות הרפואי. המטופל יעבור הדרכה טרם ההשתלה על תפעול ופעולות שיש לנקוט במצבים כאלו.
== מהלך הניתוח ==
ניתוח להשתלת משאבת
ניתוח להשתלת VAD נחשב "ניתוח לב פתוח", ובדרך כלל אורך בין 4 עד 6 שעות. אם בוצע ניתוח לב פתוח קודם, עשויות להיות הידבקויות והניתוח עלול להתארך.
לאחר הרדמה, המרדים יכניס צינור הנשמה דרך הפה לתוך קנה הנשימה, ויחוברו עירויים לצורך טיפול תרופתי במהלך הניתוח ולאחריו.
הניתוח יתחיל בחתף באמצע החזה. המנתח יפריד את הצלעות ויפתח את [[כלוב הצלעות]] על מנת לגשת אל הלב.
בניתוחים רבים מסוג זה, הלב יחובר ל[[מכונת לב ריאה]] שתבצע את תפקיד הלב במהלך הניתוח, על מנת לאפשר תהליך ניתוח יציב ולשמור עם הזרם הדם והחמצן אל הגוף.
לאחר מכן צוות הניתוח יחל בהשתלת המכשור הרפואי. בהשתלת משאבת לב שמאלית
המשאבה תופעל והדם יחל לזרום בגוף תוך בקרה רציפה של הצוות הרפואי על תפקוד המשאבה, תתקיים הורדה ממכונת לב-ריאה באופן הדרגתי, והמשאבה תפעל לבדה.
בסיום הניתוח, סוגרים את החתכים הפתוחים והמטופל יועבר ליחידה לטיפול נמרץ להתאוששות מהניתוח.
שורה 57 ⟵ 59:
== לקריאה נוספת ==
* Limael E. Rodriguez, M.D., Erik E. Suarez, M.D., Matthias Loebe, M.D., Ph.D., and Brian A. Bruckner, M.D, '''Ventricular Assist Devices (VAD) Therapy: New Technology, New Hope?'''''
== קישורים חיצוניים ==
|