ויקיפדיה

אפקט התקשורת העוינת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קטגוריה חדשה
מ קישורים פנימיים
שורה 9:
ממצא אחר של הניסוי היה הקשר בין הידיעות הכלליות לתפיסת ההטיה. ככל שהנחקרים גילו בשאלון המקדים ידע רב יותר על [[הסכסוך הישראלי-ערבי]], כך גברה נטייתם לזהות הטיה בלתי הוגנת בכתבה לטובת היריב.
 
התופעה תועדה מאז במחקרים על סיקור קונפליקטים נוספים, [[אידאולוגיה|אידאולוגיים]], דתיים ולאומיים והיא מורגשת בעיקר כאשר הזיהוי של הצופה עם הקבוצה משמעותי והקבוצות מובחנות היטב לאורך זמן וחשות מאוימות.
 
==מנגנוני הטיה==
שורה 19:
 
==השפעת אמצעי התקשורת==
תפיסת העוינות התקשורתית מנוגדת לכאורה להטיה הפוכה הנוגעת למידע המופיע מחוץ לתקשורתל[[תקשורת המונים|תקשורת ההמונים]]. כשמדובר ב"מחקר" או בעבודה אקדמית אנשים נוטים להעניק משקל יתר לעובדות המחזקות את עמדת המוצא שלהם ולכן חומר כזה יראה להם כתומך ולא כעוין. כך למשל כאשר תומכים ומתנגדים ל[[עונש מוות]] קראו דו״ח המסכם ראיות על תועלת ונזק בעונש הזה, מצאה כל קבוצה כי העובדות תומכות בעמדתה והקצינה את התמיכה או ההתנגדות בעקבות הקריאה.{{הערה|Charles G. Lord, Lee Ross, and Mark R. Lepper; Biased Assimilation and Attitude Polarization: The Effects of Prior Theories on Subsequently Considered Evidence; [http://www.unc.edu/~fbaum/teaching/POLI891_Sp11/articles/jpsp-1979-Lord-Ross-Lepper.pdftp://www.example.com Journal of Personality and Social Psychology 1979, 37(11) 2098]}}
 
אלברט גונתר בדק את תלות עצמת אפקט התקשורת העוינת (שוב, תוך שימוש ב"מאמר" על הנדסה גנטית שהוצג לקבוצות בעלות עמדה ברורה בעד או נגד) בסוג הפרסום.{{הערה|Albert C. Gunther1, Kathleen Schmitt; Mapping Boundaries of the Hostile Media Effect; Journal of Communication Volume 54, Issue 1, pages 55–70, March 2004}} כאשר הטקסט הוצג כעבודה אקדמית, מצאה כל קבוצה כי הוא מאוזן ומאשש את עמדתה. כאשר אותה אינפורמציה ופרשנות הוצגה כ[[כתבה עיתונאית]] היא נתפסה כמוטה ועוינת ומידת העוינות עלתה ככל שכלי התקשורת היה רב תפוצה יותר.
 
כאשר הכתבה משודרת או מפורסמת בכלי תקשורת המזוהה עם אחד הצדדים תגבר הנטייה לזהות הטיה. ג'ואל טרנר ביים כתבות{{הערה|1=Joel Turner, [http://people.wku.edu/joel.turner/files/The_Messenger_Overwhelming_the_Message.pdf The Messenger Overwhelming the Message: Ideological Cues and Perceptions of Bias in Television News] Political Behavior Vol. 29, No. 4 (Dec., 2007), pp. 441-464}} ב־[[CNN]] המזוהה בציבור כבעלת קו [[ליברליזם|ליברלי]] וב־[[פוקס ניוז|FOX]] הנחשבת כנוטה לצד השמרנים. הכתבות עסקו בנושאים המצויים במוקד המחלוקת הציבורית ב[[ארצות הברית]], בסוגיות מהגרים בלתי חוקיים ו[[מלחמת עיראק]]. הטקסט לכתבות נלקח משידורים אמיתיים של אותן חדשות, אך הוצג מאולפן של הרשת המתחרה כשה"שדרן" מזהה עצמו כשייך ל־FOX או ל־CNN. כתבת CNN, כשהיא מוצגת מאולפן FOX, נשפטה על ידי הצופים כמוטה לטובת הימין, ואילו כשאותו טקסט מוקרא מפי "כתב CNN" הוא נקלט כ"ליברלי" ולהפך.
 
במחקר דומה שנערך ב[[אינדונזיה]] נמצא כי הקונפליקט הנוצרי־מוסלמי במדינה נתפס כמוטה לצד הנוצרי כאשר הוצג כפרסום של עיתון נוצרי, וכמוטה לטובת המוסלמיםה[[מוסלמים]] כאשר הוצג כפרסום של עיתון מוסלמי.{{הערה|1=Amarina Ariyanto, Matthew J. Hornsey, Cindy Gallois; [http://staff.ui.ac.id/internal/130701872/publikasi/2007_AA_GroupAllegiancesandPerceptionsofMediaBias.pdf Group Allegiances and Perceptions of Media Bias: Taking Into Account Both the Perceiver and the Source]Group Processes &Intergroup Relations2007 Vol 10(2) 266–279}}
 
==ראו גם==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אפקט_התקשורת_העוינת"