שולמית קישיק-כהן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 30046451 של 45.80.91.36 (שיחה)
מ הסרת תווים בלתי נראים, הגהה
שורה 4:
|כיתוב=
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה=[[ארגנטינה]] {{דגל|ארגנטינה}}
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה=[[ירושלים]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
|כינוי=
|השתייכות=
שורה 15:
|תאריך לידה=[[1917]]
|תאריך פטירה=[[21 במאי]] [[2017]]
|סיווג=סוכן
}}
'''שולמית (שולה) קישיק-כהן''' ([[1917]] - [[21 במאי]] [[2017]]) הייתה [[מרגל]]ת של [[ישראל]] ב[[לבנון]] ופעלה למען העלאת יהודים מ[[ארצות ערב]].
 
== ביוגרפיה ==
'''שולמית (שולה) קישיק-כהן''' ([[1917]] - [[21 במאי]] [[2017]]) הייתה [[מרגל]]ת של [[ישראל]] ב[[לבנון]] ופעלה למען העלאת יהודים מ[[ארצות ערב]].
 
== חייה ==
קישיק-כהן נולדה ב[[ארגנטינה]] בתם של מאיר ואלגרה ארזי כהן. היא עלתה בילדותה ל[[ארץ ישראל]] וגדלה בשכונת "[[מקור ברוך]]" ב[[ירושלים]]. היא למדה בבית הספר לבנות "[[בית הספר אוולינה דה רוטשילד|אוולינה דה רוטשילד]]". בגיל 16 השיאו אותה הוריה לסוחר [[יהדות לבנון|יהודי-לבנוני]] בשם ז'וזף קישיק, ומאז גרה בו[[ואדי אבו ג'מיל]], הרובע היהודי ב[[ביירות]].
 
בביירות החלה בפעילות בקהילה היהודית המקומית ואף יצרה קשרים עם השלטונות. במשך שהייתה בלבנון העלתה יהודים לישראל מתחת לאפם של השלטונות הלבנונים. בראשית [[מלחמת העצמאות]], העבירה למפקדת [[ההגנה]] ב[[מטולה]] מידע שהגיע לידיה על ההיערכות של [[צבא ההצלה]] למלחמה בישראל{{הערה|{{ישראל היום|יריב פלג|"מסייה שולה" - האישה שלנו בביירות|479239|25 במאי 2017}}}}. לאחר מכן המשיכה בפעולות הריגול, ללא ידיעת בני משפחתה, וכן סייעה בפעילות של העלאת יהודי לבנון ו[[ארצות ערב]] נוספות לישראל. במשך השנים [[1947]]–[[1961]] העבירה מידע [[מודיעין צבאי|מודיעיני]] מ[[סוריה]] ומלבנון לישראל.
 
בתחילת התנדבותה למען מדינת ישראל, בהעברת יהודים לארץ, העבירה את שני בניה הגדולים לארץ (בני 7שבע ו 9ותשע). ב-[[1961 בישראל|1961]] נעצרה קישיק-כהן. היא עונתה ונשפטה למוות בתלייה. בערעור מאוחר יותר, הומתק עונשה ל-21 שנות [[מאסר]]. גם בעלה נאסר, והואשם כי ידע על פעילותה של אשתו. בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], שוחררה (לאחר שבע שנים שריצתה בכלא) במסגרת עסקת [[חילופי שבויים (ישראל)|חילופי שבויים]]. גם את משפחתה הנותרת כולל בעלה, הבריחו לישראל דרך [[קפריסין]]. בישראל קיבלו את פניה, אמה (אביה נפטר שנים קודם), אחיותיה ואחיה, ילדיה וגם אנשי צבא. מאז שובה לישראל היא התגוררה ב[[ירושלים]].
 
[[המרכז למורשת המודיעין]] (מל"מ) הפיק סרט באורך 30 דקות בשם "מסייה שולה" על פעילותה. סרט זה מוקרן למבקרים במרכז. ב-[[1992]] העניק לה המרכז את [[אות יקיר הסתר]]. ב[[יום העצמאות]] ה-59 של מדינת ישראל נבחרה ל[[טקס הדלקת המשואות|השיא משואה]] ובשנת [[ה'תש"ע]] (2010) הוענק לה תואר [[יקיר ירושלים]]{{הערה|1=[http://www.zavit3.co.il/article.asp?id=14466 עיטור "יקיר ירושלים" הוענק ל-12 זוכים ביניהם אנשי ארגונים ועמותות]}}.
שורה 35:
 
==לקריאה נוספת==
* [[אביעזר גולן]], דני פנקס, '''שם צופן: הפנינה''', (תל אביב) : [[זמורה, ביתן, מודן]], (תש"ם 1980)
* [[עזרא יכין]] (אלנקם), '''שירת השולמית - סיפורה של מרגלת ציונית''', ירושלים תש"ס
* {{צ-מאמר|מחבר=טובה קלדס|שם=הנשף המלכותי שהוליד מרגלת|כתב עת=[[מבט מל"מ]]|כרך=74|עמ=12–13|מו"ל=[[המרכז למורשת המודיעין]]|שנת הוצאה=יולי 2017|קישור=https://www.intelligence.org.il/userfiles/banners/mabat_malam_78.pdf}}.
* [[אפרים לפיד]], '''לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים''', ידיעות ספרים, 2017, עמ' 91.
 
* [[אפרים לפיד]], '''לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים''', ידיעות ספרים, 2017, עמ' 91.
 
==קישורים חיצוניים==