רבנו גרשום – הבדלי גרסאות

"חרם דרבנו גרשום" הפך למושג מפורסם בדיני האישות היהודייםאישות, אף כי הללואינו לא מוזכרותמוזכר כמעט בקרב תלמידיו ותלמידיהםותלמידי תלמידיו. שתי התקנות הידועות ביותר המיוחסות לו אסרו על ריבוי נשים ועל גירוש אישה בעל כורחה, אף שההלכה במקורה אינה אוסרת על שני דברים אלו. בנוסף מפורסמת גם תקנה שלו שנועדה לעגן את [[הזכות לפרטיות]]: אין לאדם לפתוח את מכתב חברו{{הערה|כל בו סימן קט"ז, שלטי גיבורים פרק ה' דשבועות. באר הגולה יו"ד סימן של"ד, שו"ת הלכות קטנות סימנים נ"ט, קע"ג, רע"ז, ברכ"י יו"ד סימן של"ג אות י"ד, רוח חיים פלאג'י ח"מ סימן כ"ז, אנציקלופדיה תלמודית כרך יז עמוד תנ"ב.}}. על פי כמה מקורות{{הערה|שו"ע אבן העזר סי' א ס' י, ומקור הדברים בשו"ת הרשב"א מכ"י סי' קנז.}}, נקבע שתוקף התקנות יעמוד עד סוף האלף החמישי העברי, אך מכל מקום גם לשיטות אלו נהגו לאסור גם לאחר סוף האלף החמישי. קהילות אשכנז קיבלו עליהן את התקנות האלה, ואילו [[יהדות ספרד|קהילות הספרדים]] ו[[יהדות תימן|יהודי תימן]], שלא קיבלו אותן, כפופים להן בעקבותכיום מכח החלת החוק הישראלי עליהם.