שלושת סימני הקיום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעתים;
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''שלושת סימני הקיום''', שלעתים מכונים גם '''חותמות דהרמה''', הם שלושה מאפיינים שלפי המסורת ה[[בודהיזם|בודהיסטית]], מסמנים את כל התופעות ([[דהרמה|דהרמות]]). הסימנים הם [[דוקהה]] (סבל), [[אניצ'ה]] (ארעיות) ו[[אנאטה]] ("אין-עצמי").
 
לאחר זמן רב של [[מדיטציה]] הגיע ה[[בודהה]] למסקנה כי כל דבר בייקוםביקום הפיזי (יחד עם כל דבר ב[[פנומנולוגיה]] של ה[[פסיכולוגיה]]) מסומן על ידי שלושת המאפיינים האלה:
 
* '''[[דוקהה]]''' או חוסר היכולת להביא לשביעות רצון. אין שום דבר בייקוםביקום הפיזי או אפילו בתחום הפסיכולוגי שיכול להביא שביעות רצון עמוקה וממושכת.
* '''[[אניצ'ה]]''' או או העדר קביעות. דבר זה מתייחס לא רק לעובדה שכל הדברים המותנים מפסיקים בזמן כשלהוכלשהו מלהתקיים, אלא גם לכך שכל הדברים המותנים הינםהם במצב מתמיד של זרימה. (תארו לעצמכם עלה הגדל על עץ. הוא מת ונושר מהעץ אבל יוחלף במהרה על ידי עלה חדש).
* '''[[אנאטה]]''' העדרהיעדר עצמי. האישיות האנושית, "נשמה" או עצמי, הוא כינוי נפוץ למצרף של מרכיבים פיזיים ופסיכולוייםופסיכולוגיים, שכל אחד מהם נמצא במצב תמידי של זרימה; אין ליבה מרכזית (או מהות).
 
לעתים קרובות מוזכרת חותמת דהרמה רביעית:
*[[נירוואנה]] היא שקט. נירוואנה היא ה'גדה השניההשנייה' מול ה[[סמסרה]].
 
[[קטגוריה:מונחים בבודהיזם]]