יהודים-ערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏היסטוריה של המושג: קטע שירה חסר הקשר שחוזר על נקודה שהערך כבר מציג וציטוט של דמות איזוטרית
שורה 25:
 
[[אינטלקטואל]]ים ישראלים ספורים, כגון [[סמדר לביא]] ו[[סמי שלום שטרית]], שמוצאם (או חלק ממוצאם) מארצות ערב בוחרים, מתוך [[פוליטיקה של זהויות]], להשתמש במונח "יהודים-ערבים" כדי להגדיר את עצמם ואת אלו המכונים "מזרחים" או "עדות המזרח" בשיח המקובל. טענתם של אלו היא כי המונחים "עדות מזרח" ו"מזרחיים" משקפים [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] חברתי, בו הקבוצות ה[[הגמוניה|הגמוניות]] קובעות את ההמשגה של השיח וגבולותיו, כלומר, המונחים המקובלים נועדו להכתיב אופן חשיבה. בפרט, לדעתם, צד אחד - הממסד האשכנזי ששלט בארץ - ניכס לעצמו את ה"מרכז" הישראלי, ובד בבד תייג את ה[[פריפריה]] החברתית (והגאוגרפית) כ"עדות"; וצד שני - המזרחים - אימץ את התיוג והשתמש בו.
 
דוגמה לכך ניתן למצוא בשירו של סמי שלום שטרית:
 
{{ציטוט| תוכן=
:-תסלח לי על השאלה הסקרנית, אני פשוט חייבת לשאול, אתה יהודי או ערבי?
:-אני יהודי-ערבי.
:-אתה מצחיק.
:-לא, אני דווקא רציני.
:-יהודי-ערבי?! את זה אף פעם לא שמעתי.
:-זה פשוט: כמו שאת אומרת יהודי-אמריקני. הנה, נַסִי להגיד יהודֵי-אירופה.
:-יהודֵי-אירופה.
:-ועכשיו אמרי יהודֵי-עֲרָב...
:-איו בכלל מה להשוות. יהודֵי-אירופה זה משהו אחר. |מקור= מתוך: [[סמי שלום שטרית]], שיחת היכרות עם יהודיה אמריקנית חביבה (בתרגום עברי), בתוך: [[רפי וייכרט]] ו[[גור אלרואי]] (עורכים), בבואי היה המקום-שירים על הגירה לישראל, ספרי [[עתון 77]], 2019, עמ' 186}}
 
 
באפריל 2016, אמר דובר [[בית"ר ירושלים]], אושרי דודאי, בריאיון רדיו: "בבית"ר ירושלים לא רק ששיחק שחקן ערבי, גם יש בעלים ערבי (...) ערבי הינו מוצא גאוגרפי ולא עדתי. אין פה עניין של דת. יש ערבים נוצרים, ערבים מוסלמים וערבים יהודים. [[אלי טביב|בעל הבית שלנו]] ממוצא תימני. תימן, עד כמה שאני זוכר, נמצאת בתחתית [[חצי האי ערב]]. הוא ערבי לכל דבר ועניין".
 
מצד גורמים במדינות ערב ניתן למצוא שימוש בכינוי "יהודים-ערבים". לדוגמה, בשנת 2008 הציע הנסיך הסעודי {{ללא החלפה|[[תורכי אל-פייסל]]}} את הסברה כי הסכם שלום כולל בין ישראל למדינות ערב ייצור מצב שבו הערבים "יתחילו לראות את הישראלים כערבים-יהודים ולא כסתם ישראלים".