ויקיפדיה

בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Koraldon (שיחה | תרומות)
253 עריכות
עדכון הערך, בדגש על הפן הטכני של החללית. פרסמתי פירוט בעמוד השיחה.
שורה 1:
{{רכב חלל
| שם = בראשית
| תמונה = Beresheet model on Habima Square 20190222 01.jpg
| תמונה = [[קובץ:BeresheetRender.png|350px|לא ממוסגר|מרכז]]
| יצרן = [[התעשייה האווירית לישראל]]
| תאריך שיגור = [[22 בפברואר]] [[2019]]
שורה 16:
| תאריך נחיתה = [[11 באפריל]] [[2019]] (התרסקות)
}}
'''בראשית''' הייתה [[גשושיתחללית]] מסוג [[נחתת (גשושית)|נחתת]] שפותחה על ידי [[עמותה|עמותת]] [[SpaceIL]] ונבנתה על-ידי [[התעשייה האווירית לישראל]] במטרה להיות הגשושיתהנחתת ה[[ישראל]]ית הראשונה על הירח{{הערה|שם=sparrow|{{cite web|url=http://nocamels.com/2017/12/spaceil-launches-funding-plea/ |title=Fly Me To The Moon: SpaceIL Launches Funding Plea To Complete Space Race Amid Financial Troubles |publisher=nocamels |date=December 18, 2017}}}}. הגשושיתההשראה פותחהלפיתוח בעידודהנחתת התחרותהגיעה מהתחרות הבינלאומית [[גוגל לונאר אקס פרייז]] להנחתת [[חללית לא-מאוישת|גשושיתחללית בלתי מאוישת]] על הירח בידי גורם פרטי. [[שיגור לחלל|שיגור]] הגשושית לירח בוצע מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]], באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[פלקון 9]] של חברת [[SpaceX]] ב־[[22 בפברואר]] [[2019]].{{הערה|{{ערוץ 20|1=מערכת ערוץ 20|2=היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח|3=/ב-345-לפנות-בוקר-החללית-הישראלית-משוגרת-ל/|4=21 בפברואר 2019}}}}
 
[[שיגור לחלל|שיגור]] החללית לירח בוצע מ[[נמל החלל קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]], באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר]] [[פלקון 9]] של חברת [[SpaceX]] ב־[[22 בפברואר]] [[2019]].{{הערה|{{ערוץ 20|1=מערכת ערוץ 20|2=היסטוריה: החללית הישראלית שוגרה לירח|3=/ב-345-לפנות-בוקר-החללית-הישראלית-משוגרת-ל/|4=21 בפברואר 2019}}}}
במהלך נחיתת החללית ב-[[11 באפריל]] 2019 בסביבות השעה 22:24 ([[שעון ישראל]]), נראה שעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמה שרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחת הנחיתה.{{הערה|שם=התרסקות|{{הארץ|אסף רונאל|דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח|1.7110332}}}} למרות שלא הושגה נחיתה רכה, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר הצליחה להקיף את הירח, ולהביא אובייקט אל פני השטח של הירח.▼
 
▲במהלך נחיתת החללית ב-[[11 באפריל]] 2019 בסביבות השעה 22:24 ([[שעון ישראל]]), נראה שעקבעקב כשל באחד ממדי התאוצה של החללית, נגרמהנשלחה שרשרתפקודה מתחנת הקרקע שגרמה לשרשרת אירועים שהובילה לכיבוי המנוע ולאי הצלחתולכשלון הנחיתה.{{הערה|שם=התרסקות|{{הארץ|אסף רונאל|דרמה בחלל: החללית הישראלית "בראשית" נכשלה בניסיון לנחות על הירח|1.7110332}}}} למרות שלאהכשל הושגה נחיתה רכהבנחיתה, ישראל היא המדינה השביעית מבין מדינות העולם וסוכנויות החלל, אשר הצליחהביצעה להקיףנחיתה אתקשה הירח,(נחיתה ולהביאלא אובייקטמבוקרת) אלעל פני השטח של הירח.
 
מעבר לאתגר הטכנולוגי ולניסוי המדעי, שאפו מפתחי "בראשית" להוות השראה וגירוי לדמיונם של ילדים ונוער, ובכך להגביר את התעניינותם בתחומי [[חקר החלל]] וה[[מדעים]], במה שהמפתחים כינו "אפקט [[תוכנית אפולו|אפולו]]".{{הערה|{{יוטיוב|cy33IT1XXJM|שם='''יאללה, Lets get to the moon'''}}}}
 
'''"בראשית 2"''' הייתה אמורה להיות פרויקט תאום לבראשית הראשונה, אך עקב חוסר אתגר, הוחלט בסופו של דבר לשנות את יעד המשימה, לאחר כחודשיים מהתרסקות הגשושית המקורית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5536676,00.html|כותרת=במקום לירח: האם "בראשית 2" תשוגר למאדים?|אתר=ynet|תאריך=2019-06-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-10-14}}</ref>
 
==היסטוריה==
===רקע===
תחרות [[גוגל לונאר אקס פרייז]] נוסדה בארצות הברית בשנת 2007 במטרה לעודד גופים פרטיים לתכנן ולבצע נחיתה על הירח. המניע העיקרי לתחרות היה שמאז שנות ה-5070 של המאה ה-20]]העשרים, היוהאנושות שיאםלא שלחזרה המאבקלירח. עלבאותה כיבוש החלל.תקופה, בחודש [[פברואר]] [[1966]], הייתה [[ברית המועצות]] המדינה הראשונה שהנחיתה בהצלחה גשושית,את שכונתההנחתת [[לונה 9]], על הירח. היה זה הישג משמעותי ב[[המרוץ לחלל|מרוץ לחלל]]. כעבור כמה חודשים, ב[[יוני]] 1966, הייתה [[ארצות הברית]] המדינה השנייה שהנחיתה את [[סרויור 1]] על הירח (ראו [[תוכנית סרוויור]]). ב-1976 הנחיתו הסובייטים את [[לונה 24]] ולאחר מכן הייתה הפסקה ארוכה בנחיתות על הירח.

ב-2013 הייתה [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] המדינה השלישית שהנחיתה גשושית.{{הערה|{{וואלה!|רויטרס|הישג לסין: גשושית המחקר "ארנב" נחתה על הירח|2703141|14 בדצמבר 2013}}}} בנוסף להן [[יפן]] (הגשושית [[היטן]]), [[הודו]] ו[[סוכנות החלל האירופית]] (הגשושית [[סמארט-1]]) שלחו [[מקפת|מקפות]] שהתרסקו על פני הירח.
 
בשנת [[2011|2010]] נוסדה [[עמותה]] ישראלית בשם [[SpaceIL]] (ספייס ישראל) במטרה להנחית את ה[[גשושית|חללית]] הישראלית הראשונה על [[הירח]]. במקור המטרה הייתה להיות המדינה השלישית שתנחת על הירח, עד שנת 2012 ובתקציב של 10 מיליון דולר, אך לאחר הנחיתה הסינית המטרה הייתה לגרום שישראל תהיה המדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח.
 
בשנת [[2011]] נוסדה [[עמותה]] ישראלית בשם [[SpaceIL]] (ספייס ישראל) במטרה להנחית את ה[[גשושית]] הישראלית הראשונה על [[הירח]], ובכך לגרום שישראל תהיה המדינה הרביעית שמצליחה להגיע בנחיתה רכה לקרקע הירח. העמותה הוקמה על ידי שלושה [[מהנדס]]ים צעירים: יריב בש, [[כפיר דמרי]] ויהונתן ויינטראוב, שנענובמימון לאתגרהפילנתרופ התחרותמוריס הבינלאומיתקאהן [[גוגלובליווי לונארטכני אקסוהנדסה פרייז]]:של מרוץ[[התעשייה להנחתתהאווירית גשושיתלישראל|התעשייה בלתיהאווירית מאוישת על הירחלישראל.]] קבוצת SpaceIL הייתה הנציגה ה[[ישראל]]ית היחידה ב[[גוגל לונאר אקס פרייז|תחרות]]. מטרתה של העמותה היא לתרום לחברה הישראלית על ידי קידום החינוך ה[[מדע]]י – [[טכנולוגיה|טכנולוגי]] ועידוד החדשנות המדעית בישראל, באמצעות טיפוח הדור הבא של ה[[מדען|מדענים]] והמהנדסים.
 
===הקמת המיזם===
בשנים הראשונות של העמותה, עיקר הפעילות בוצעה על-ידי מתנדבים, אך לא חלה התקדמות משמעותית במימוש הפרויקט. ההתקדמות בפרויקט החלה עם התרחשות שני שינויים מהותיים בפרויקט בשנים 2014-2015, עם הפיכתה של העמותה לגוף של עובדים בשכר, הבאה של מנכ"ל מקצועי ערן פריבמן ומנהל פרויקט ומהנדס מערכת, שהחליפו למעשה את המייסדים בניהול הטכני של העמותה. השינוי השני הייתה חתימת הסכם ב-2015 עם התעשייה האווירית לביצוע התכנון, הייצור והבדיקות של החללית.
בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח|1.3430704|25 בינואר 2017}}}} בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.{{הערה|שם=ynet|{{ynet||SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט|5047017|23 בנובמבר 2017}}}} העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה של [[מוריס קאהן]].{{הערה|{{פורבס|1=רוני קרצנר|2=עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום|3=Pn6VQ=EG&0r9VQ=EJMHG|4=28 במרץ 2019}}}}▼
 
▲בינואר 2017 העפילה SpaceIL לשלב הגמר בתחרות גוגל לונאר אקס פרייז,{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|צעד גדול לישראל לקראת גשושית ראשונה על הירח|1.3430704|25 בינואר 2017}}}} בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 33 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר 2017 הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד 30 מיליון דולר.{{הערה|שם=ynet|{{ynet||SpaceIL: אם לא נגייס כסף עד ינואר - נסגור הפרויקט|5047017|23 בנובמבר 2017}}}} העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה נוספת של [[מוריס קאהן]], שמימן את הפרויקט מתחילתו.{{הערה|{{פורבס|1=רוני קרצנר|2=עד גיל 90 תגיע לירח: מוריס קאהן לא מפסיק לחלום|3=Pn6VQ=EG&0r9VQ=EJMHG|4=28 במרץ 2019}}}} בשלב זה, הפך מוריס קאהן ליו"ר חבר המנהלים של העמותה.
בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|קבוצה=אתר|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.▼
 
▲בינואר 2018 הודיעה קרן אקס פרייז על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של גשושית במועד האחרון שנקבע לכך - 31 במרץ 2018. חברת גוגל סיימה את החסות שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי הפרס המובטח - 30 מיליון דולר (פרס ראשון של 20 מיליון דולר ועוד 10 מיליון פרסי בונוס). על אף סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה שבכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגשושית הישראלית הראשונה אל הירח{{הערה|קבוצה=אתר|שם=סיום התחרות|{{קישור כללי|תאריך=24 בינואר 2018|כותרת=על רקע הודעתה של GLXP, עמותת SpaceIL מעדכנת היום: אנו ממשיכים בבניית הגשושית ומתכננים לשגרה במהלך 2018|כתובת=http://www.spaceil.com/he/news/על-רקע-הודעתה-של-glxp-עמותת-spaceil-מעדכנת-היום-א/}}}} והשיגור בוצע ב־22 בפברואר 2019.
מתוך הצוותים שנשארו לאחר סגירת תחרות גוגל לונאר אקס פרייז, בראשית היא הגשושית הראשונה ששוגרה לירח.{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|אז מה הסיכוי שהחללית הישראלית בראשית באמת תנחת על הירח?|3756912|21 בפברואר 2019}}}} שנייה אמורה להיות הגשושית HHK1 של צוות Team Indus ההודי.
 
ב־28 במרץ 2019 הודיעה גוגל על השקת פרס "Moonshot Award" בסך מיליון דולר. ב-11 באפריל 2019 כשעה לאחר שבראשית התרסקה, הודיעה Google Lunar X PRIZE בטוויטר כי בכוונתה להעניק פרס של מיליון דולר ל-צוות SpaceIL על ההישג שלהם כקבוצה פרטית להבאת הגשושית למסלול סביב הירח.{{הערה|1=[https://twitter.com/glxp/status/1116442759060017152 הודעת ארגון Google Lunar X PRIZE בטוויטר], 11 באפריל 2019. ברשת החברתית טוויטר.}}
אף על פי שבראשית לא הצליחה לבצע נחיתה רכה על הירח היא הראשונה לקבלו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.xprize.org/articles/xprize-awards-1m-moonshot-award-to-spaceil|כותרת=XPRIZE Foundation Awards $1 Million ‘Moonshot Award’ To SpaceIL|אתר=www.xprize.org|תאריך_וידוא=2020-02-21}}</ref>
 
===הישגים ושיאים===
* הראשונה שנבנתה כמיזם פרטי ולא ממשלתי.{{הערה|שם=מקור2}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2}}
* נבנתה בלוח זמנים הקצר אי פעם.{{הערה|שם=מקור2|{{דוידסון|איתי נבו|לקראת שיגור: המשימה הישראלית לירח|sciencenews/לקראת-שיגור-המשימה-הישראלית-לירח|20 בפברואר 2019}}}}
* הזולה ביותר ששוגרה לירח (כ־100 מיליון דולר).{{הערה|שם=רגע היסטורי}}
* הקלה ביותר ששוגרה לירח (585 קילוגרם כולל מערכת ההינע והדלק. 165 קילוגרם כשהיא ריקה), ועם הכי מעט דלק (כ-400 קילוגרם).{{הערה|שם=רגע היסטורי}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|בראשית שוגרה לעבר הירח, האתגרים הבאים: כניסה למסלול סביב הירח|beresheet-lounched-2209117| 22 בפברואר 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3}}
*הקטנה ביותר ששוגרה לירח (גובה 1.53 מטר, ורוחב מעט יותר משני מטרים).{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|יוסטון, התגעגענו: מה צפוי לחללית הישראלית שתגיע לירח?|1001272956|16 בפברואר 2019}}}}
 
==משימות==
*'''משימה מקורית''' - במסגרת [[תחרות]] "[[גוגל לונאר אקס פרייז]]" נדרשה הגשושית לבצע תנועה למרחק של 500 מטר על הירח. כדי להימנע משימוש ב[[רובר (חקר החלל)|רכב חלל]] נוסף שיגרום להגדלת ה[[מסה]] ולצריכת דלק גדולה יותר, תוכנן שהתנועה למרחק 500 מטר תיעשה בעזרת "קפיצה" - הפעלה נוספת של המנוע לאחר הנחיתה על פני הירח והמראה למרחק 500 מטר ממקום הנחיתה הראשוני. עם ביטול התחרות שבחסות [[גוגל (חברה)|גוגל]], בוטל תמרון "הקפיצה" ונותרה רק המטרה של נחיתה על הירח. לאחר השלמת המשימה, תוכננה הגשושית להישאר על הירח.
*'''צילום הנחיתה והירח''' - דרישה נוספת במסגרת התחרות הייתה צילום ושליחת [[וידאו]] מפני הירח. על אף ביטול ההשתתפות בתחרות צילום הווידאו נכלל במשימותיה של הגשושית, משימה שלא בוצעה לבסוף עקב ההתרסקות{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0}}.
*'''משימה מדעית''' - משימתה ה[[מדע]]ית של הגשושית הייתה להעשיר את הידע על ה[[שדה מגנטי|שדה המגנטי]] של הירח ([[מגנומטר]] ירחי) דרך חקר ה[[סלע]]ים הממוגנטים שעליו. את המשימה יזם והוביל [[חקר הירח|חוקר החלל]], [[פרופסור]] [[עודד אהרונסון]] מ[[מכון ויצמן למדע]]. לדבריו, בשונה מ[[כדור הארץ]] שיש לו [[השדה המגנטי של כדור הארץ|שדה מגנטי גלובלי]], לירח אין שדה מגנטי גלובלי משלו ולכן לא ברור איך ומתי נוצרו הסלעים הממוגנטים שעל הירח. [[השערה (מדע)|השערות]] החוקרים היא שבעבר היה לירח שדה שכזה או שהשדות המגנטיים נוצרו מהשפעות פגיעת [[אסטרואידים]] גדולים על הירח. מטרת המחקר הייתה לנסות להכריע, על פי מידע מגיל הסלעים המגנטיים ומהמקור ה[[גאולוגיה|גאולוגי]] שלהם, מהי ההשערה הנכונה ומהם התהליכים שהובילו אליה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3|{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/צעד-ענק-למדינה-קטנה|הכותב=איתי נבו|כותרת=צעד ענק למדינה קטנה|אתר=[[מכון דוידסון]]|תאריך=2019-02-21|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-16}}}} למדידת השדה המגנטי של הסלעים, צוידה בראשית ב[[מגנטומטר]] שנבנה ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ומשקלו היה פחות מקילוגרם. כבר בהקפות שלפני הנחיתה, החל ממרחק של 600 קילומטר מפני הירח וכן במהלך הירידה לנחיתה, החלה בראשית לבצע מדידות של השדה המגנטי הירחי. משימת המדידה תוכננה להמשיך גם בנחיתה עצמה ואחריה, אך זו לא יצאה לפועל עקב השיבוש בנחיתה.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/spaceil-designs-a-science-twist-to-its-mission-map-lunar-magnetism-op-ed-on-space-com/ SpaceIL מתכננת טוויסט מדעי שישולב במשימתה: מיפוי המגנטציה הירחית], באתר SpaceIL}} הנתונים ששלחה בראשית, כמו גם הצילומים והשוואתם למפות גאולוגיות של הירח ומיקומם ביחס [[מכתש פגיעה|למכתשים]] ידועים, מהווים חומר חקירה שיאפשר לצוות בינלאומי מאוניברסיטאות מובילות בחקר השדה המגנטי של הירח לנתחם ולהפיץ את המידע לקהילה המדעית.
*'''קפסולת זמן''' - בדצמבר 2018 הותקנה בגשושית "[[קפסולת זמן]]", תוך תקווה שמשימות חלל עתידיות שיביאו אנשים לירח, יאפשרו להם לפרוק את קפסולת הזמן מהגשושית. הקפסולה הכילה מידע דיגיטלי על גבי דיסקים מיוחדים, בנפח כולל של 200 גיגה, ובהם: אנציקלופדיית [[ויקיפדיה]],{{הערה|{{ערוץ 20|2=ריקלין&מגל יום ה' 21.2.19 – התכנית המלאה|3=/תוכניות/ריקליןסגל/327350-2/}}}} [[מילון|מילונים]] ב־27 שפות, ציורי ילדים,{{הערה|קבוצה=אתר|[http://kids.spaceil.com/drawings/ SpaceIL - ילדים מציירים לחללית. ילדות מציירות לחללית: שִלְחוּ ציורים לירח!], באתר SpaceIL}} סמלים [[יהדות|יהודיים]] ו[[ישראל]]יים כגון העתק [[מגילת העצמאות]], ה[[תנ"ך]], [[דגל ישראל]], [[התקווה]], [[תפילת הדרך]], שירים, [[ספר חת"ת]]{{הערה|שם=כפר חב"ד}} מידע על ישראל ותמונות נופיה, וכן מידע על העמותה [[SpaceIL]] שייצרה ושיגרה את הגשושית.{{הערה|https://www.space.gov.il/news-space/131428 = סוכנות החלל הישראלית - החללית הישראלית לירח של SpaceIL מצטיידת בקפסולת זמן}} הקפסולה, שהכילה גם ארכיון אנלוגי{{הבהרה}}, הוכנה על ידי ה[[מלכ"ר]] [[Arch mission foundation]].{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=The Lunar Library: Genesis|אתר=Arch Mission Foundation|כתובת=https://www.archmission.org/spaceil|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2019-04-14}}}}
* ב-6 באוגוסט [[2019]] דווח באתר Vice כי הגשושית הישראלית בראשית נשאה עליה [[דובוני מים]] שייתכן וחלקם שרדו את ההתרסקות של "בראשית". על החללית הייתה הספרייה הירחית של קרן ה-Arch Mission של נובה ספיבק (יזם שלקח חלק בפרויקט של [[spaceIL]]). הספרייה, ארכיון בגודל דיסק DVD, הכילה כ-30 מיליון דפי מידע, דוגמיות [[DNA]] אנושיות, ואלפי דובוני מים.{{הערה|{{כלכליסט||התרסקות החללית הישראלית בראשית הפיצה חיים על הירח|3767805|6 באוגוסט 2019}}|כיוון=ימין}}גם אם הדובונים שרדו את ההתרסקות (ויש להם יכולת לעמוד בלחצים הרבה יותר גדולים מאשר של התרסקות), הרי שהם נכנסו למצב השרדותי, ואם לא יגיעו לסביבה ימית, בסופו של דבר ימותו לאחר כמה שנים{{הערה|{{Cite news|title=A Crashed Israeli Spacecraft Spilled Tardigrades on the Moon|newspaper=Wired|url=https://www.wired.com/story/a-crashed-israeli-lunar-lander-spilled-tardigrades-on-the-moon/|language=en|access-date=2020-02-21}}}}.
 
==מאפיינים טכניים==
===ממדים והנעהומבנה ===
{{תמונות קולאז'
|כותרת=דגם סופי בגודל מלא של "בראשית"
שורה 65 ⟵ 68:
|גודל=100
}}
במטרה להוזיל עלויות ולהפחית במשקל, תוכננה הגשושית להיות בנפח של [[בקבוק]] ליטר וחצי (10×10×35 ס"מ) ובמשקל של כ־1.5 קילוגרם.
בהמשך, מאחר שלא נמצאו בשוק החלל מכלי דלק חללי קטנים דיים, הגדילו המתכננים את גודל הגשושית ל-72×72×96 [[סנטימטר]] ובמשקל של כ־140 [[קילוגרם]] בהמראה וכ־40 קילוגרם בנחיתה (כשהנחיתה עצמה אמורה לצרוך כמחצית מכמות הדלק).{{הערה|{{הידען|שירות הידען|חשיפת פרטים ראשוניים על המסע לירח והטכנולוגיות הייחודיות של SpaceIL|preliminary-details-on-spaceil-moon-lounch-110213|11 בפברואר 2013}}}} לבסוף, תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. לבראשית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי 1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו לא מרכזת לחצים על אזור מסוים והם מתפזרים ברוב הגוף של כל מיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[חמצון-חיזור|מחמצן]], ושני מיכלים נוספים הכילו דלק נוזלי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]}}. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). הגשושית לא שוגרה ישירות לירח, אלא ביחד עם לוויין תקשורת, ולכן השתמשה במסלול ארוך יותר עד הירח.
 
תצורת הגשושית אשר שוגרה לחלל הגיעה למשקל של 585 קילוגרם (בזמן ה[[שיגור לחלל]]), מתוכם 164 ק"ג משקל הגשושית עצמה (משקל יבש) והשאר משקל הדלקים. גובהה של בראשית היה 1.535 מטר ורוחבה 2.288 מטר (כשהרגליים פרושות). בנוסף למבנה עצמו, כללה החללית מערכת בקרה תרמית, מערכת חשמל ועוד.
מערכת ה[[הנעה]] פותחה ויוצרה בידי התעשייה האווירית, וכללה מגוון רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר, ה[[מנוע]] הראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת [[Nammo]] שבווסטקוט ב[[בריטניה]], שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש ב[[מגן חום]] מ[[טיטניום]] אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.▼
 
===מערכת ההנעה===
מערכת ההנעה של בראשית היא מסוג בי-פרופלנט, כלומר כולל דלק ומחמצן נפרדים. זוהי המערכת הראשונה מסוגה שפותחה ויוצרה במדינת ישראל, על-ידי מפעל מלמ של התעשייה האווירית. דבר זה מהווה את אחד ההישגים הטכנולוגיים העיקריים של משימת בראשית. המערכת כללה מגוון רכיבים מישראל ומדינות נוספות.
 
לחללית היו 4 מיכלים עשויים מטיטניום בעובי של כ-1 מ"מ ובעלי צורה של כדור. צורה זו היא מיטבית מבחינת העומס המכאני על המיכל. שניים מהמיכלים הכילו [[חמצון-חיזור|מחמצן]] מסוג NTO, ושני מיכלים נוספים הכילו דלק מסוג MMHי. על גוף המיכלים הותקנו גופי חימום שויזואלית נראו כפסים אנכיים בצבע כתום, ותפקידם היה לשמור על טמפרטורה מתאימה עבור החומרים שבמיכלים{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/news/integration-of-the-fuel-tanks-into-the-spacecraft/ הרכבת מכלי הדלק על החללית – שלב חשוב בדרך לירח!], באתר [[SpaceIL]]}}.
 
▲מערכתלחללית ה[[הנעה]]היו פותחהתשעה ויוצרה בידי התעשייה האוויריתמנועים, וכללהשמונה מגווןמנועי רכיבים מישראל וממדינות נוספות. בין היתר,עזר הו[[מנוע]] הראשיראשי של בראשית היה מדגם LEROS 2b תוצרת חברת [[Nammo]] שבווסטקוט ב[[בריטניה]], שעבר התאמות לשילוב בבראשית, כולל שימוש ב[[מגן חום]] מ[[טיטניום]] אשר נבנה במיוחד בכדי להגן על מערכותיה מפני החום שמופק מפתח המנוע.
 
===מחשוב וצילום===
שורה 84 ⟵ 92:
 
==ציוני דרך==
=== ניסוייםהסכם השיגור ===
[[קובץ:Unveiling the spacecraft in SpaceIL's launch announcement ceremony, at President Rivlin's residence.jpg|ממוזער|250px|שמאל|הסרת הלוט מדגם הגשושית של SpaceIL בטקס הכרזת השיגור בבית הנשיא בירושלים, אוקטובר 2015. מימין לשמאל: יריב בש, ערן פריבמן, שר המדע [[אופיר אקוניס]], נשיא המדינה [[ראובן ריבלין]], יהונתן ויינטראוב, כפיר דמרי.]]
ב־[[2011]] בוצע שיגור ניסיון של מערכת [[ניווט]] הגשושית ב[[בקעת בית שאן]]. מטרת השיגור הייתה לדמות את שלב הנחיתה על הירח ולבדוק האם ה[[חיישן|חיישנים]] מצליחים לנתח את המידע ב[[זמן אמת]]. במהלך הניסוי שוגרה [[רקטה]] לגובה של כ־300 [[מטר]]ים ועליה [[מטען ייעודי]] (מטע"ד). הרקטה הצניחה [[מצלמה]] ו[[משדר]], כאשר בשלב הנחיתה נעשה שימוש בחיישן אופטי שמספק נתוני [[גובה]] מהקרקע. הניסוי הוכתר בהצלחה. באוקטובר [[2015]], ציינה SpaceIL אבן דרך משמעותית בתחרות, בכך שהייתה הראשונה מבין הקבוצות המתחרות לחתום על [[הסכם]] שיגור לחלל. ההסכם נחתם עם חברת [[SpaceX]] שישגר את הגשושית באמצעות [[משגר לוויינים וחלליות|משגר הלוויינים והחלליות]] [[פאלקון 9]]. ההכרזה על ההסכם נחגגה בטקס מיוחד, בה נכח [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], במהלכה גם הוצג מודל חדש לגשושית.{{הערה|{{ynet|מור קומפני|הגשושית הישראלית שתשוגר לירח הוצגה בבית הנשיא|4707814|7 באוקטובר 2015}}}}
 
=== '''בניית החללית''' ===
בשנת [[2016]] התבצעו בדיקות של מערכות הגשושית השונות שפותחו, לקראת השלב הסופי של הרכבתה. ב[[ספטמבר]] [[2017]] החל שלב הרכבת כל מערכות המשנה של הגשושית לכדי יחידה אחת (אינטגרציה), כדי לערוך בדיקות עמידות נוספות.{{הערה|{{ynet||החל שלב הרכבת מבנה הגשושית הישראלית שתשוגר לירח|5016476|14 בספטמבר 2017}}}} בסוף 2017 הורכבה מערכת ההנעה - ה[[מנוע רקטי|מנוע]] וה[[דלק]] - בשטח מפעל [[מבת-חלל|מבת־חלל]] של התעשייה האווירית לישראל ובשיתוף פעולה עמה. בשלב זה עברה הגשושית בדיקות וניסויים, לעמידותה בתנאי חלל. ב[[מאי]] [[2018]] בוצע ב[[כפר טרומן]] ניסוי שהתמקד בבדיקת מערכות ה[[חיישן|חיישנים]] של הגשושית המעורבים בתהליך הנחיתה. החיישנים הוכנסו למסגרת מתכתית, ובאמצעות [[עגורן]] הועלו לגובה של עשרות מטרים והונעו במסלול ובמהירות שנקבעו מראש. הנתונים שהתקבלו מהחיישנים תוך כדי הניסוי, נותחו והושוו לצורך [[כיול]] וביצוע התאמות.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/חיישני-הנחיתה-עומדים-למבחן-בניסוי-מנו/ מערכות הנחיתה עומדות למבחן בניסוי מנוף], באתר SpaceIL}} בחודש שלאחר מכן בוצעו ניסויים דומים באמצעות מטוס קל שהטיס את המערכות בשמי דרום ישראל.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/טסים-לירח-ניסוי-בבטן-מטוס-לבדיקת-חיישן/ טסים לירח: ניסוי בבטן מטוס לבדיקת חיישן הנחיתה], באתר SpaceIL}} באותו חודש בוצע גם [[מרעד|ניסוי הרעדה]] שבדק את עמידות מבנה הגשושית לתנאי השיגור.{{הערה|קבוצה=אתר|[http://www.spaceil.com/he/general/shaking-excitement-spacecraft-undergoes-vibration-tests/ רועדת מהתרגשות: הגשושית עוברת ניסוי הרעדה], באתר SpaceIL}}
 
שורה 107 ⟵ 116:
[[קובץ:Beresheet orbit around earth.png|ממוזער|מסלול בראשית סביב כדור הארץ (מיקומה במסלול לאחר התמרון השני)]] ב־[[22 בפברואר]] 2019, בשעה 03:45 (שעון ישראל), שוגרה הגשושית בהצלחה מ[[קייפ קנוורל]] שב[[פלורידה]]. בגובה של כ־730 ק"מ מכדור הארץ התנתקה מהמשגר ולאחר כחצי שעה יצרה קשר ראשוני עם כדור הארץ.{{הערה|שם=רגע היסטורי|{{כלכליסט|אודי עציון|החללית הישראלית בראשית שוגרה לירח: "רגע היסטורי"|3756918|22 בפברואר 2019}}}}
 
בבדיקות הראשונות לתקינות מערכות "בראשית" בחלל, לאחר התנתקותה מטיל המשגר, התברר שלמרות קיומו של קונוס (buffle) שמגן על [[עוקב כוכבים|עוקב הכוכבים]] מאור השמש, המערכת עדיין מסונוורמסונוורת מאור השמש. כדי להתגבר על התקלה כוון-בקרת הגשושית הותאםהותאמה כדי למנוע סינוור. במקרה כזה כיוון התמרון אינו אופטימלי, והפעולה גרעה מיעילות [[אנרגיה סולרית|האנרגיה הסולרית]].
 
ב־[[24 בפברואר]] בשעה 13:29 (שעון ישראל), לאחר תיקון הבעיה שהתגלתה [[עוקב כוכבים|בעוקב הכוכבים]], בוצע התמרון הראשון. המנוע הראשי הופעל לראשונה, למשך 30 שניות, והגדיל את היקף המסלול סביב כדור הארץ (האפוגיאה).{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1099716873065779200|דו"ח מסע לירח מס' 2, 24 בפברואר 2019}}}}
 
ב־[[25 בפברואר]] לקראת חצות היה אמור להתבצע התמרון השני, באופן אוטומטי, במרחק של כ־600 קילומטר מכדור הארץ, באזור בו אין לגשושית תקשורת עם תחנת הקרקע. כשהתקשורת התחדשה התברר שמחשב הגשושית אתחל את עצמו באופן לא מתוכנן, וביטל מיוזמתו את התמרון{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|תקלה במחשב: התמרון השני של הגשושית לירח - נדחה|5470131|26 בפברואר 2019}}.}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1100334367589715970|עדכון סטטוס, 26 בפברואר 2019}}}} עקב השפעת מעבר דרך [[חגורות ואן אלן]] על הרכיבים האלקטרונים. כתוצאה מכך הוחמץ חלון ההזדמנויות הראשון לביצוע התמרון השני. מהנדסי הגשושית פתרו את הבעיה.
 
ב־[[28 בפברואר]] בשעה 21:30 (שעון ישראל), בוצע (באיחור) התמרון השני. המנועים הופעלו למשך ארבע דקות והביאו את הגשושית למסלול המגיע למרחק המקסימלי של 131,000 קילומטר מכדור הארץ.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1101222662444072973|דו"ח מסע לירח מס' 4, 28 בפברואר 2019}}}}
שורה 141 ⟵ 150:
 
===נחיתה===
====התוכנית: נחיתה רכה====
 
[[קובץ:Spacecraft 03.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הדמיית הגשושית על אדמת הירח]]
[[נחיתת כלי תעופה חללי|נחיתת]] הגשושית תוזמנה לשעות הבוקר הירחי. יממה ירחית נמשכת קרוב ל־28 [[יממה|יממות ארציות]] ובמהלכה משלים הירח [[זמן סיבוב עצמי|הקפה סביב עצמו]]. [[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני הירח עולה ליותר מ־120 [[מעלות צלזיוס]] בצהרי-הירח, ויורדת לכ־170 מעלות מתחת לאפס בלילה. על מנת לנצל באופן מיטבי את זמנה של הגשושית על הירח, תוזמנה הנחיתה לזמן שהטמפרטורה אידיאלית: גבוהה מספיק כדי לאפשר ייצור [[אנרגיה סולארית]] בעזרת מערכי ה[[תא פוטו-וולטאי|תאים הפוטו-וולטאיים]] הקטנים של הגשושית, אך לא גבוהה מידי שתשבית את מערכות ה[[אלקטרוניקה]]. מצב זה נמשך כשלושה ימי ארץ.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2}} לפי התכנון, לאחר הנחיתה התעתדה הגשושית למדוד את השדה המגנטי שעל פני הירח, [[סלפי|לצלם את עצמה]], לצלם [[צילום פנורמי|תמונות פנורמיות]] של אתר הנחיתה באיכות גבוהה, ולשדר את הנתונים לכדור הארץ בין עשר דקות לשעה מעת הנחיתה. לו הייתה נוחתת הגשושית בתנוחה מאוזנת, שמערכי התאים הפוטו-וולטאיים לא היו מוסתרים על ידי סלע או מכתש, היה מתאפשר ייצור אנרגיה סולרית הנדרשת לשליחת [[וידאו]] שהיה מתקבל בכדור הארץ למחרת הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:3}}{{הערה|שם=כפר חב"ד|ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1|{{הידען|אבי בליזובסקי|עדכון – המנוע הראשי הפסיק לפעול, ככל הנראה נחיתת ריסוק|beresheet-will-land-this-evening-1104192|11 באפריל 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:2}}
 
ב־11 באפריל 2019 בשעה 22:08 שעון ישראל, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל [[ים הרוגע]] בירח. תמרון זה נועד להאט את מהירות הגשושית מ-1,700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות. תמרון הנחיתה כלל סדרת פעולות; הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ו[[זרימת דה לאוואל|נחירי הפליטה]] של ה[[מנוע רקטי|מנועים]] פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 קילומטר מעל פני הירח הופעלו מנועי המשנה. [[דחף (כוח)|דחף]] גזי הפליטה נגד כיוון התנועה, בלם את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לנקודת הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה ל[[חוקי התנועה של ניוטון|תאוצה]] ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה, תמורת ה[[הליום]] שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי [[מערכת בקרת תגובה|מערכת הבקרה]] האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על נחיתה או על דחיית תוכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה שהראתה תקינות של המערכות, התקבלה החלטה להמשיך.
 
בעת תחילת תמרון הנחיתה החללית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ו[[זרימת דה לאוואל|נחירי הפליטה]] של ה[[מנוע רקטי|מנועים]] פונים לכיוון התנועה. בגובה של כ-30 קילומטר מעל פני הירח הופעלו מנועי החללית והנחיתה החלה. [[דחף (כוח)|דחף]] גזי הפליטה נגד כיוון התנועה, מאט את מהירות הגשושית וייצב אותה בשמי הירח, קרוב לנקודת הנחיתה. עצם הפעלת המנועים גרמה ל[[חוקי התנועה של ניוטון|תאוצה]] ולהטיית הדלק במכלים לפתח היציאה. בשלב זה היה חלון זמנים קצר שבו [[מערכת בקרת תגובה|מערכת הבקרה]] האוטונומית של הגשושית, הייתה יכולה לבטל את הנחיתה.
בהתאם להחלטת האוטונומית, החל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה ה[[אופקיות|אופקי]] לנפילה בקשת אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע. כדי להאט את הנפילה, הופעלו המנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של חמישה מטרים מאדמת הירח, היה דחף המנועים אמור להאט את תנועת הגשושית עד לעצירה כמעט מוחלטת. המנועים תוכננו להיכבות והגשושית הייתה צונחת בעדינות במשך 2.5 שניות{{הערה|נפילה אטית יחסית, היות שכוח ה[[כבידה]] של ה[[ירח]] הוא שישית מכוח הכבידה של [[כדור הארץ]].}} על קרקע הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}}▼
לאחר שלא התגלו בעיות, תהליך הנחיתה המשיך, כאשר חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה ה[[אופקיות|אופקי]] לנפילה בקשת אל אדמת הירח, והחלה נפילה מבוקרת לעבר פני הירח, באופן דומה לתהליך הנחיתה של אפולו. תהליך הנחיתה כולו תוכנן להיות אוטונומי, ללא התערבות מתחנת הקרקע.
▲בהתאםתכנון להחלטתהמשימה האוטונומית,בשלב החלזה תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות מטה את הגשושית על צירה ה[[אופקיות|אופקי]] לנפילה בקשת אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע.היה כדישבכדי להאט את הנפילה, הופעלו המנוע הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של חמישה מטרים מאדמת הירח, היהכשהחללית דחףהייתה המנועיםצריכה אמורלהיות להאט את תנועת הגשושית עד לעצירהבעצירה כמעט מוחלטת. המנועים תוכננו להיכבות והגשושית הייתה צונחת בעדינות במשך 2.5 שניות{{הערה|נפילה אטית יחסית, היות שכוח ה[[כבידה]] של ה[[ירח]] הוא שישית מכוח הכבידה של [[כדור הארץ]].}} על קרקע הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}}
 
====בפועל: נחיתתנחיתה קשה (התרסקות)====
כשמונה דקות לאחר תחילת תהליך הנחיתה החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ב[[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית (IMU)]] השנייה של הגשושית, המודדת את התאוצה. זוהי יחידה בעלת יתירות, כך שהתקלה לא הייתה קריטית להצלחת המשימה.
בדקותבשלב הנחיתהזה, האחרונותנשלחה החלהפקודת שרשרתמהקרקע תקלות.לאתחול כאשרמחדש הגשושיתשל הייתהה בגובהIMU, מה שגרם בשוגג גם לאתחול מחדש של כ-14מחשב קילומטריםהחללית מעלולשרשרת פניתקלות הירח,שבסופו התגלתהשל תקלהדבר ב[[IMUהובילה (מדיד)|יחידתלכיבוי המדידההמנוע. האינרציאליתבעקבות (IMU)]]איתחולים השנייהותקלות שלבמחשב הגשושיתהחללית, המודדתבשלבים אתארוכים התאוצה.של במקביל גםהנחיתה אבדה תקשורת ה[[טלמטריה]] דרך רשת החלל העמוק של JPL. לאחרכאשר מספר דקות, בגובה כ-10 קילומטר,התקשורת חזרה התקשורת לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל והגשושית איבדה בינתיים גובה רב ונטתה ב[[זווית]] לא אופטימלית לנחיתה. לאחר [[Reset|אתחול]] מחשב הגשושית, חזרחלק המנועמהמנועים חזרו לפעול בגובה של כקילומטר אחד מפני הקרקע, כאשראך מהירות הנחיתה הייתה כ-500 ק"מ לדקה (3,000 קמ"ש) והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על 148 מטר, ומיד אחר-כך התרסקה החללית על אדמת הירח.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0|{{Citation|last=SpaceIL|title=LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land.|date=2019-04-11|url=https://www.youtube.com/watch?v=HMdUcchBYRA|accessdate=2019-04-14}}}} שרשרת התקלות גרמה שנחיתה רכה לא התבצעה כמתוכנן, אך הגשושית הגיעה אל הירח.{{הערה|{{mako|עידו סולומון ואסף יחזקאלי|"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח|dd0af17d5ad0a61004|news-money/tech-q2_2019|11 באפריל 2019}}}}{{הערה|בר חיון, [https://www.space.gov.il/news-space/131587 החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי], 11 באפריל 2019, אתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}{{הערה|{{כלכליסט|ניצן סדן|התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?|3760262|12 באפריל 2019}}}}
 
במהלך הנחיתה הספיקה הגשושית לשלוח למרכז הבקרה שלוש תמונות, באיכות נמוכה יחסית לצילומים שתוכננו להישלח לאחר הנחיתה.{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:1}} תמונה ראשונה צולמה בגובה 22 קילומטר מפני הירח, והיא מראה את צידה של הגשושית, עליה [[לוחית זיכרון|לוחית]] ובה [[דגל ישראל]], הכיתוב "עם ישראל חי - SMALL COUNTRY, BIG DREAMS", ו[[לוגו|סמלי]] הגופים השותפים למשימה, על רקע אתר הנחיתה המיועד.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116421301541978112|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}}} בתמונה שנייה שצולמה באותו גובה נראה אופק הירח ו[[מכתש פגיעה|מכתש הפגיעה]] [[היפאטיה (מכתש)|היפאטיה]]{{אנ|Hypatia (crater)}}.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116677654370029568|22 ק"מ מהירח, 11 באפריל 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25302847:0}} התמונה האחרונה שצולמה על ידי הגשושית, בגובה 15 קילומטר, מראה את פני הירח באתר הנחיתה. תמונה זו פורסמה כשבוע לאחר ההתרסקות.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1118430821520683008|פרסום של הצילום האחרון שהתקבל מבראשית, 17 באפריל 2019}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0}}
 
חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707055333720066|מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707056797589504|השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}} בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכז הבקרה להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים{{הערה|רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים}}, לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/SpaceIL/posts/2256689577707197|כותרת=SpaceIL|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-israel-moon/Article-ea6cf6117e92a61006.htm|הכותב=אהוד קינן|כותרת=ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?|אתר=mako|תאריך=2019-04-17|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית.|initial-findings-an-operating-order-for-the-sensor-entered-into-the-computer-caused-a-crash-in-the-beginning-1804191|18 באפריל 2019}}}}▼
 
== ממצאים ומסקנות ==
שורה 167 ⟵ 175:
 
=== ממצאי תחקיר עמותת SpaceIL ===
▲חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים הייתה, כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי.{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707055333720066|מידע טכני ראשוני, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|קבוצה=ט.|{{ציוץ|TeamSpaceIL|SpaceIL|1116707056797589504|השערת המהנדסים שהתרחשה תקלה טכנית, 12 באפריל 2019}}}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}} בהמשך, לאחר תחקיר ראשוני שבמסגרתו שולבו נתוני שתי מערכות הטלמטריה, הועלתה השערה כי ייתכן שפקודה ששוגרה ממרכזמתחנת הבקרההקרקע להפעלה חוזרת של מדיד התאוצה, היא זו שהובילה לכשל ואתחול מחשב הגשושית. לאחריו, עקב תקלה בקופסת הממשקים האלקטרוניים{{הערה|רכיב המגשר בין מחשב הגשושית ורכיביה, שתפקידו לרכז ולתרגם פקודות ומידע מרכיבי הגשושית ואליהם.|שם=קופסת ממשקים אלקטרוניים}}, לא הופעל המנוע בהצלחה על אף שישה ניסיונות של הגשושית.{{הערה|שם=הערה מספר 25347122:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/SpaceIL/posts/2256689577707197|כותרת=SpaceIL|אתר=www.facebook.com|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/nexter-israel-moon/Article-ea6cf6117e92a61006.htm|הכותב=אהוד קינן|כותרת=ממצאים ראשונים: למה בראשית התרסקה?|אתר=mako|תאריך=2019-04-17|תאריך_וידוא=2019-04-17}}}}{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ממצאים ראשונים: פקודת הפעלה לחיישן שהוזנה למחשב גרמה להתרסקות בראשית.|initial-findings-an-operating-order-for-the-sensor-entered-into-the-computer-caused-a-crash-in-the-beginning-1804191|18 באפריל 2019}}}}
מעיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת [[SpaceIL]] עולה כי הובילו להתרסקות שרשרת כשלים תכנוניים, תקלות טכניות וטעויות אנוש, שסיבתם העיקרית תקציב נמוך ועומס עבודה כבד.{{הערה|{{דוידסון|איתי נבו|גילויים חדשים על בראשית|sciencepanorama/גילויים-חדשים-על-בראשית|20 בפברואר 2020}}|שם=תחקיר דוידסון}}
 
* איכון ותמרון הגשושית דרש שעות עבודה רבות מהמתוכנן עקב תקלות במערכות הניווט. לאחר הפרדות הגשושית ממשגר הלוויינים התגלה שעוקבי הכוכבים [[סינוור|מסנוורים]] מ[[קרינת השמש|אור שמש]], שהוחזר ככל הנראה מ[[אבק]] שכיסה את מגיני מצלמות העוקבים בעת ההפרדות. ניסיונות כיול תוכנתיים לא צלחו ומציאת זוויות הנטייה בוצעה על ידי סיבוב הגשושית על צירה באופן שתצל על העוקבים, במאמץ רב לשמירת מסלולה התקין של הגשושית בעת תמרונים, או באמצעות הסתמכות על מדי התאוצה כאשר לא היה ניתן להסתיר את העוקבים מאור השמש. בנוסף, תקלות תקשורת חוזרות ונשנות ברשת התקשורת של SSC, בה נעשה שימוש בעיקר בשבועות הראשונים למשימה, דרשו חישובים חוזרים והקשו על איכון הגשושית באמצעות אות הרדיו המתקבל ממנה<ref>חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.</ref>.▼
להלן עיקרי ממצאי תחקיר המשימה שנערך על ידי עמותת [[SpaceIL]]:
* חסכון מרבי בעלויות הוביל להיעדר [[יתירות]] למרבית הרכיבים, שימוש ברכיבים שלא נוסו קודם לכן בחלל ולמיגון דל בפני קרינה. מחשב הגשושית סבל מ[[Reset|אתחולים]] רבים במהלך הטיסה, ככל הנראה עקב השפעת הקרינה על תפקוד קופסת הממשקים האלקטרוניים, שיוצרה במיוחד למשימה. אתחול כזה הוביל לדחיית תמרון מתוכנן לשינוי מסלול הגשושית. גם מדי התאוצה לא פותחו למשימות חלל והמידע על תפקודם בלוויינים היה חלקי וחסר, ולכן צוידה הגשושית בשני מדים. למרות זאת, כשל אחד המדים בעת הנחיתה. תיקוני קוד והרחבות תוכנה שנשלחו ברשת התקשורת לא נצרבו לזיכרון האחסון של המחשב אלא נטענו פעם בדקה לזיכרון העבודה הנדיף ([[זיכרון גישה אקראית|RAM]]) ונמחקו בכל אתחול, כדי לאפשר איפוס מהיר בעת תקלת תוכנה ולמנוע כשל מוחלט בהיעדר מחשב נוסף. כתוצאה מכך בכל אתחול נשלחו עדכוני התוכנה באמצעות רשת התקשורת ונטענו מחדש, פרוצדורה שהובילה לכשל בעת הנחיתה.▼
* בעת הנחיתה כבה מד תאוצה (IMU) אחד מתוך שניים. למרות חילוקי דעות, צוות ניהול המשימה החליט לאתחל אותו על אף תקינותו של המד הנוסף, מבלי להמתין לחוות הדעת של צוותי ההנדסה, כדי לא להסתמך על מד בודד. כשלים תכנוניים הובילו לכך שבעתבעת אתחול המד לא התקבלו נתוני ניווט מהמד התקין לזמן קצר במחשב הגשושית, שתוכנת לאתחל את עצמו בהיעדר נתוני ניווט. משך האתחול נמשך כשתי שניות, אך המחשב אתחל את עצמו חמש פעמים נוספות מכיוון שתיקוני התוכנה נמחקו עקב האתחול הראשון,זאת עד לטעינת העדכונים, שתוכננו להיטען פעם בדקה. על פי תוכנת הנחיתה על המחשב היה להפעיל את המנוע מיד בעת האתחול, אך כשל תכנוני נוסף, שהתגלה אך לא טופל בהיעדר זמן טרם השיגור, גרם לכך שבעת האתחול, עד לסיומו לאחר ניסיונות טעינת עדכוני התוכנה, המנוע היה מחובר למקור מתח בודד ולאלא הופעל בהצלחה, כיוון שמנוע הגשושית הראשי תוכנן לפעול בקבלת מתח משניבמתח מקורותהנדרש. למרות פעולת מנועי המשנה הקטנים שכיוונו את הגשושית, בהיעדר כח הבלימה של המנוע הראשי הגשושית התרסקה.▼
*סיבת התקלה ב IMU עצמו לא זוהתה, אך תקלה זו בפני עצמה לא הייתה גורמת לכשל הנחיתה בגלל שהיחידה השנייה של ה IMU תיפקדה בצורה תקינה והייתה מספקת להשלמת המשימה.
▲*עומס רב על צוות המשימה, שנבע בין היתר מתקלות קודמות שארעו במהלך המשימה ולא איפשר תהליך הכנה כראוי לתרגול הנחיתה ותרחישי תקלה. איכון ותמרון הגשושית דרש שעות עבודה רבות מהמתוכנן עקב תקלות במערכות הניווט. לאחר הפרדות הגשושית ממשגר הלוויינים התגלה שעוקבי הכוכבים [[סינוור|מסנוורים]] מ[[קרינת השמש|אור שמש]], שהוחזר ככל הנראה מ[[אבק]] שכיסה את מגיני מצלמות העוקבים בעת ההפרדות. ניסיונות כיול תוכנתיים לא צלחו ומציאת זוויות הנטייה בוצעה על ידי סיבוב הגשושית על צירה באופן שתצל על העוקבים, במאמץ רב לשמירת מסלולה התקין של הגשושית בעת תמרונים, או באמצעות הסתמכות על מדי התאוצה כאשר לא היה ניתן להסתיר את העוקבים מאור השמש. בנוסף, תקלות תקשורת חוזרות ונשנות ברשת התקשורת של SSC, בה נעשה שימוש בעיקר בשבועות הראשונים למשימה, דרשו חישובים חוזרים והקשו על איכון הגשושית באמצעות אות הרדיו המתקבל ממנה<ref>חישוב ההפרש בין זמן שידור האות לזמן קליטתו על הקרקע למציאת מרחק הגשושית מאיתנו, ומדידת אפקט דופלר, כלומר השינויים בתדירות גלי הרדיו, למציאת מהירותה וכיוונה.</ref>.
▲* חסכון מרבי בעלויות הוביל להיעדר [[יתירות]] למרבית הרכיבים, שימוש ברכיבים שלא נוסו קודם לכן בחלל ולמיגון דל בפני קרינה. מחשב הגשושית סבל מ[[Reset|אתחולים]] רבים במהלך הטיסה, ככל הנראה עקב השפעת הקרינה על תפקוד קופסת הממשקים האלקטרוניים, שיוצרה במיוחד למשימה. אתחולזאת כזהלמרות הובילשהמחשב לדחייתעצמו תמרוןהיה מתוכנןרכיב לשינויחללי מסלול הגשושית. גם מדי התאוצה לא פותחו למשימות חלל והמידע על תפקודם בלווייניםולא היה חלקיצפוי וחסר,לכשלים ולכן צוידה הגשושית בשני מדים. למרות זאת, כשל אחד המדים בעת הנחיתהאלו. תיקוני קוד והרחבות תוכנה שנשלחו ברשת התקשורת לא נצרבו לזיכרון האחסון של המחשב אלא נטענו פעם בדקה לזיכרון העבודה הנדיף ([[זיכרון גישה אקראית|RAM]]) ונמחקו בכל אתחול, כדי לאפשר איפוס מהיר בעת תקלת תוכנה ולמנוע כשל מוחלט בהיעדר מחשב נוסף. כתוצאה מכך בכל אתחול נשלחואבדו התיקונים לתוכנה, מה שבעצם הוביל לאתחולים המרובים בנחיתה, עד לקבלת עדכוני התוכנה מחדש באמצעות רשת התקשורת ונטענו מחדש,. פרוצדורה שהובילהזו הובילה לכשל המחשב בעת הנחיתה. מחשב הגשושית היה רכיב זול שלא הותאם למשימות חלל עמוק, זאת עקב אילוצי התקציב והלו"ז של הפרויקט.
* עומס העבודה הבלתי מתוכנן באיכון, תמרון הגשושית, וכתיבת עדכוני תוכנה גרם לעייפות בצוות המשימה, קיצור וביטול חופשות, בפרט בשבוע הנחיתה בו תוכננו תמרונים רבים סביב הירח. נוסף על העייפות, גודש העבודה גרם לביטול תרגולים שונים.
▲* בעת הנחיתה כבה מד תאוצה (IMU) אחד מתוך שניים. למרות חילוקי דעות, צוות המשימה החליט לאתחל אותו על אף תקינותו של המד הנוסף, כדי לא להסתמך על מד בודד. כשלים תכנוניים הובילו לכך שבעת אתחול המד לא התקבלו נתוני ניווט מהמד התקין לזמן קצר במחשב הגשושית, שתוכנת לאתחל את עצמו בהיעדר נתוני ניווט. משך האתחול נמשך כשתי שניות, אך המחשב אתחל את עצמו חמש פעמים נוספות עד לטעינת העדכונים, שתוכננו להיטען פעם בדקה. על פי תוכנת הנחיתה על המחשב היה להפעיל את המנוע מיד בעת האתחול, אך כשל תכנוני נוסף, שהתגלה אך לא טופל בהיעדר זמן טרם השיגור, גרם לכך שבעת האתחול, עד לסיומו לאחר ניסיונות טעינת עדכוני התוכנה, המנוע היה מחובר למקור מתח בודד ולא הופעל בהצלחה, כיוון שמנוע הגשושית הראשי תוכנן לפעול בקבלת מתח משני מקורות. למרות פעולת מנועי המשנה הקטנים שכיוונו את הגשושית, בהיעדר כח הבלימה של המנוע הראשי הגשושית התרסקה.
{{ציטוט|תוכן=במשימה נורמלית לא היינו משגרים את החללית במצב כזה .. לא הייתה כמעט יתירות של רכיבים ומערכות, חלק ניכר מהרכיבים לא נבדקו בחלל, והסבירות לנחיתה מוצלחת הייתה נמוכה מאוד, ולא היינו מספיק מוכנים. בדרך כלל אנו לא משגרים אם אין סבירות גבוהה להצלחה, אבל החללית שוגרה כי זה "ניו ספייס" (משימות חלל קטנות וזולות; איתי נבו) – וככה זה עובד בתחום הזה. גם צוות המשימה לא היה מתורגל מספיק, למרות שעשו המון אימונים והכנות. בלוויין נורמלי היינו דוחים את השיגור, אבל כשאתה טרמפיסט ולא המטען העיקרי, אין אפשרות כזו. החלטנו שזה מספיק טוב ויצאנו ברמת מוכנות נמוכה יותר ממה שרצינו.|מקור=עופר דורון, לשעבר מנהל מפעל "חלל" של [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]] ומוביל המיזם, בריאיון ל[[מכון דוידסון לחינוך מדעי|מכון דוידסון]] עם פרסום ממצאי התחקיר{{הערה|שם=תחקיר דוידסון}}|אנגלית=}}
{{ציטוט|תוכן=החללית לא תוכננה לעמוד בשתי תקלות בלתי תלויות, אחרת היא לא הייתה עולה מאה מיליון דולר אלא מיליארד.|מקור=עידו ענתבי, מנכ"ל [[SpaceIL]] בעת המשימה, בריאיון ל[[מכון דוידסון לחינוך מדעי|מכון דוידסון]] עם פרסום ממצאי התחקיר{{הערה|שם=תחקיר דוידסון}}|אנגלית=}}
שורה 240 ⟵ 251:
 
==בראשית 2==
ב-13 באפריל 2019 הכריז נשיא SpaceIL, מוריס קאהן, כי יוקם פרויקט חדש לשם שליחת גשושית נוספת לירח.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://hadshon.edu.gov.il/פרויקט-בראשית-2-יוצא-לדרך/|הכותב=|כותרת=פרוייקט בראשית 2 יוצא לדרך|אתר=חדשון|תאריך=14 באפריל 2019}}}} הצפי היה שבניית הגשושית תושלם תוך שנתיים.{{הערה|שם=עומריברקהמסענמשך|{{mako|עמרי ברק|המסע נמשך: פרויקט "בראשית 2"|5833626bd7d1a61004|news-channel2/Channel-2-Newscast-q2_2019|14 באפריל 2019}}}} עלות הפרויקט נאמדת בין 60 ל-80 מיליון דולר.{{הערה|שם=עומריברקהמסענמשך}} קאהן הצהיר כי גם הפעם הציבור ישתתף במימון הפרויקט ולא יתבססו על תמיכה ממשלתית, העמותה "לונאר אקס פרייז" של גוגל, שבמסגרתה החל פרויקט בראשית הראשון, הודיעה כי תתרום מיליון דולר, בעקבות הצלחתה היחסית של הגשושית הראשונה, על אף שלא הצליחה לנחות כמתוכנן.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=נשיא SpaceIL: מתחילים את העבודה על בראשית 2|אתר=באתר גיקטיים|תאריך=14 באפריל 2019|כתובת=https://www.geektime.co.il/spaceil-beresheet-2/|תאריך_וידוא=2019-05-08}}}} משרד המדע והטכנולוגיה הכריז ב-[[5 במאי]] [[2019]], כי יספק תקציב של 20 מיליון שקלים להשתתפות במימון הגשושית בראשית 2.{{הערה|[https://www.gov.il/he/departments/news/most_news20190505 דיווח באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 5 במאי 2019]}} ב-15עם בינוארזאת, 2020סכום קרןזה משפחתהיה בלווטניקזניח הבטיחהבתקציב תרומההפרויקט שלהנדרש, מיליוןולא דולרגויסו לפרויקט.{{הערה|{{ישראלסכומים היום|אילןנוספים גטניו|הפעםלמימון תצליח?בניית פרויקטחללית "בראשית 2" יוצא לדרך|724731|15 בינואר 2020}}}}זהה.
 
ב-25 ביוני 2019 חזר בו [[מוריס קאהן]] והודיע כי לא יתמוך בפרויקט הזה "מאחר שמסע חוזר שכזה אינו מאתגר מספיק".{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|"בראשית 2" לא תטוס לירח|405642|25 ביוני 2019}}}} ▼
 
בנובמבר 2019 פורסם כי האפשרויות ליעדים של בראשית 2 כוללים גם את הירח וגם משימה למאדים.
▲ב-25 ביוני 2019 חזר בו [[מוריס קאהן]] והודיע כי לא יתמוך בפרויקט הזה "מאחר שמסע חוזר שכזה אינו מאתגר מספיק".{{הערה|{{ערוץ7|ערוץ 7|"בראשית 2" לא תטוס לירח|405642|25 ביוני 2019}}}}
 
ב-15 בינואר 2020 קרן משפחת בלווטניק העניקה תרומה של מיליון דולר לפרויקט.{{הערה|{{ישראל היום|אילן גטניו|הפעם תצליח? פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך|724731|15 בינואר 2020}}}} דבר זה התניע תהליך של בחינת תצורות ומשימות אפשריות לבראשית 2.
נכון לנובמבר 2019 יעדה המתוכנן של בראשית 2 הוא הירח, ומתוכננת גשושית נוספת שתישלח ל[[מאדים]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://worldisraelnews.com/spaceil-reveals-new-moon-mission-set-for-2022-with-mars-attempt-in-works/|כותרת=SpaceIL reveals new moon mission set for 2022, with Mars attempt in works|אתר=WIN|שפה=en}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jpost.com/Israel-News/SpaceIL-co-founder-Beresheet-II-ready-for-lift-off-in-three-years-Mars-on-the-horizon-608939|כותרת=SpaceIL heading back to space, mission to Mars on the horizon|אתר=The Jerusalem Post {{!}} JPost.com}}}}
 
ב-9 בדצמבר 2020 הוכרז באירוע ב[[בית הנשיא]] על השקת הפרויקט בראשית 2, בו מועד השיגור המתוכנן עומד על שנת 2024 וכי פרופיל המשימה יכלול שתי [[נחתת (גשושית)|נחתות]] נפרדות אשר ינחתו באזורים שונים, יחד עם [[מקפת]] שתהיה במסלול סביב הירח.<ref>{{ישראל היום|יורי ילון, אסף גולן| נוגעים בירח: פרויקט "בראשית 2" יוצא לדרך|828049|09.12.2020 13:39}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/news/most_news20201209|הכותב=[[משרד המדע והטכנולוגיה]]|כותרת=גאים להיות שותפים לפרק השני של משימת 'בראשית'|אתר=|תאריך=}}</ref>
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_(גשושית)"