מאנו ג'ינובילי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 32:
{{מדליה|כסף|[[אליפות אמריקה בכדורסל 2003|סן חואן 2003]] | כדורסל}}
}}
'''עמנואל דויד "מאנו" ג'ינובילי''' (ב[[ספרדית]]: '''Emanuel David "Manu" Ginóbili'''; נולד ב-[[28 ביולי]] [[1977]] ב[[באיה בלנקה]], [[ארגנטינה]]) הוא [[כדורסלן]] עבר [[ארגנטינאי]], אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1995–2018. גובהו 1.98 מטר. בלט כשחקן קבוצת [[סן אנטוניו ספרס]] מ[[ליגת ה-NBA]], במדיה שיחק בין השנים 2002–2018.
ג'ינובילי, בעל אזרחות כפולה, ארגנטינאית ו[[איטליה|איטלקית]],{{הערה|1=[http://sports.espn.go.com/nba/insider/columns/story?columnist=hollinger_john&page=All-World-30Best&lpos=spotlight&lid=tab3pos1 The 30 best international players in the NBA] באתר [[ESPN]]}} החל את הקריירה בארגנטינה, ועבר לשחק במספר קבוצות באיטליה בהן [[קינדר בולוניה]], עימה זכה באליפות [[ליגת העל האיטלקית בכדורסל|איטליה]] וגביע ה[[יורוליג]], ואף נבחר לתואר ה-[[MVP של פיינל פור היורוליג]]. הוא נבחר ב[[דראפט ה-NBA]] בשנת {{בספורט|1999}} בבחירה ה-57, לקראת סוף הסיבוב השני, ובשנת {{בספורט|2002}} הצטרף לסן אנטוניו. עם הספרס זכה ג'ינובילי בארבע אליפויות, נבחר פעמיים ל[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה השלישית]], פעמיים להשתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]] ובשנת {{בספורט|NBA|2008}} נבחר ל[[השחקן השישי של העונה ב-NBA|שחקן השישי של העונה ב-NBA]].
שורה 108:
==פרופיל כשחקן==
[[קובץ:Manu referee.JPG|250px|שמאל|ממוזער|ג'ינובילי בשיחה עם שופט המשחק, 2010]]
ג'ינובילי הוא שחקן מוכשר הן בחלק ההתקפי
על אף שבחלקים נרחבים של הקריירה ב-NBA שימש ג'ינובילי כ{{מונחון|שחקן שישי|שחקן מוביל אשר ממעט לפתוח בחמישייה ולרוב נכנס כמחליף}}, הוא ביסס את שמו בצידו ההתקפי של המגרש כ{{מונחון|שחקן קלאץ'|כינוי לשחקן המתעלה ברגעים המכריעים}} אליו הולך הכדור בדקות ההכרעה של המשחק.{{הערה|שם=הארץ}} ג'ינובילי הוא שחקן בעל חכמת משחק וקלעי מצטיין והיה אחד משלושת הקלעים המצטיינים של סן אנטוניו, לצידם של [[טוני פארקר]] ו[[טים דאנקן]] בכל עונותיו בליגה, מלבד עונת ה[[רוקי (ספורט)|רוקי]] שלו, ואף היה לקלע המצטיין של הקבוצה בעונת {{בספורט|NBA|2007|2008}}. לג'ינובילי גם יכולת מסירה טובה, כשבכל אותן העונות אף היה לאחד משני מוסרי האסיסטים המובילים של הקבוצה לצידו של פארקר.
| |||