ערס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קיצור ההגדרות ללא שינוי משמעות
אין תקציר עריכה
שורה 17:
מאז [[שנות השבעים]] הונצחו דמויות הערסים המזרחים ב"[[סרטי בורקס]]" דוגמת "[[צ'רלי וחצי]]" ו"[[אסקימו לימון (סרט)|אסקימו לימון]]" ו[[סטנדאפ]]יסטים, במיוחד כאלה שגדלו בשכונות מצוקה, הרבו לצחוק על דמות הערס. [[צביקה הדר]] למשל, חיקה ערס בדמותו של "ז'וז'ו חלסטרה" בסדרת הטלוויזיה "[[הקומדי סטור]]". המבטא ודרך ההתבטאות שהניחו ה[[סטנדאפיסט]]ים בחיקוי הערסים ודומיהם, חידד את השתייכותו העדתית, של סטריאוטיפ הערס המצוי, למוצא [[מזרחים|מזרחי]] כביכול.{{הערה|רוני סבג-אלבין [http://www.haokets.org/2012/10/29/%D7%94-%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%A1/ ה-ע' של הערס] באתר [[העוקץ (בלוג)|העוקץ]]}}
 
מודל הערס כפי שהשתקף בבידור, נצרב בתרבות הישראלית וחלקים שונים בה החלו לשלב ביטויים מהסלנג ההמיוחס ל"ערסיערסים", ללא קשר להשתייכות מעמדית או עדתית. כך למשל חדרו הביטויים "אללה יסתור", "אשכרה", "חרטה בארטה" ו"ילד כאפות" לסלנג העברי. כביטוי לשיח היומיומי בשכבות מסוימות אף התפתחה תת-תרבות "נאו-ערסית", המאופיינת בהחצנת השליליות הערסית ועידונה. בחירת שם האתר "[[וואלה]]" או הבלוג "[http://www.notes.co.il/gadi/ ערס פואטי]" (שהוא משחק מילים על "[[ארס פואטיקה]]" - "אמנות השירה" ב[[לטינית]]) והשימוש הנרחב בביטויים יכולים להיות סוג מסוים של נאו-ערסיות, כמו גם החייאתה של [[מוזיקה מזרחית|המוזיקה המזרחית]], שנחשבה פעם על ידי רבים כמאפיינת את הערס, ומיתוגה החל מסוף שנות ה-90 בזרם המרכזי של הבידור והתרבות.
 
ב-2014 יצא [[רון כחלילי]] בסדרה תיעודית ששודרה בערוץ [[Yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] בשם "ערסים ופרחות - האליטות החדשות", על אפליית מזרחים בישראל.